מאזן ביניים

הפלוס והמינוס של רשת האינטרנט
רישום של מאזניים
צילום: Toby Hudson wikimedia commons

"מלחמת צוק איתן" הגבירה את הלהבות ברשת. כשיש הרוגים והרס, מלבים פעילי האינטרנט את האש. הביטויים מחריפים ומספר התקיפות המילוליות גדל לאין שיעור. אין מדובר רק בהתנגשות הווירטואלית בין ישראלים ומוסלמים בעולם, אלא גם בזירה הקיברנטית המקומית. אנשי שמאל מכנים את טייסי צה"ל "רוצחים". אנשי ימין מכנים את נשיא המדינה "זבל", על שהביע התנגדות לגילויי הגזענות שפרצו סביב החתונה המעורבת של יהודיה ומוסלמי. מתוך שיקול דעת החלטתי שלא להציג כאן את הדוגמאות החריפות יותר. האצבע על הדק המקלדת נעשית קלה. חלק מהכותבים אף לא מנסים להסתתר מאחורי כינויים מסווים.

כל גל עכור שכזה מעורר אצל פרשנים מסוימים את הטענה כי האינטרנט מאכזב, שכן הרוע שנובע ממנו גבוה מכל תועלת שבו. על רקע זה, אין זה מפתיע ששוב ישנם מי שמיהרו להציע לנטרל את הרשת, לצנזר אותה, או אפילו להפסיק את תפקודה. אין ספק כי נקודות החובה הנן כבדות משקל. אנשים מכל המדינות ומכל המחנות הפנימיים מנצלים את הרשת הטכנולוגית כדי לחרף ולגדף בצורה לא תרבותית.

הם חורגים מכל נורמה תוך השמעת הערות גזעניות. הם גם מפיצים שמועות שווא. מפברקים עובדות שלא היו ולא נבראו. הם פוגעים בחפים מפשע, טופלים עלילות דם. הם מחמירים בעיות ומכבידים על פתרונן. הרשת מאפשרת להם אנונימיות רבה. החוקים, גם במקומותינו, מתייחסים בסלחנות לתופעות הקשות, מתוך נכונות להגן על אנונימיות היוצרים. כלים טכנולוגיים מקשים ואף מונעים חשיפה, גם כאשר השלטונות או הנפגעים מבקשים להביא זעקתם להכרעה משפטית. ראו למשל את אפליקציית "סיקרט" ודומותיה.

אין ספק כי קטינה שתמונות עירום שלה פורסמו ברשת חברתית נפגעת קשות. עסק שמעלילים עליו דברים מנוולים, ללא כל אחיזה במציאות, עלול לאבד את לקוחותיו. מי שרוצה ברעתו של אחר, יכול להפיץ עליו שמועות שיכו קשות בחיי משפחתו, גם אם לא היו דברים מעולם. ואפשר להאריך את הרשימה, ובצדק, עוד ועוד. אולם אל מול כל אלה יש לבחון את נקודות הזכות.

ראשית יש לזכור, שעלילות, השמצות, סיפורי בדים ורכילות לא החלו עם הולדת האינטרנט. הם נוצרו בשחר ההיסטוריה של המין האנושי. נכון שהאינטרנט מגביר את נפח התפוצה ואת מהירותה, אבל גם אם מישהו יוריד את השאלטר של הרשת העולמית, רעי הלב ימשיכו להפיץ רעל וצחנה. שיחות טלפוניות, מכתבים אנונימיים, מפגשי רכילות – כל אלה ממשיכים להתקיים גם כיום ולהוות מעיין שופע לכל נהרות הרוע והשלילה.

הצדדים האפלים הם מחיר שכנראה צריך לשלם כדי לזכות בכל הטוב שמעתירה הרשת. יש לזכור כי בעולם כולו המסחר, רמת החיים, ההשכלה, ההידברות בין קבוצות, התרבות, איכות שעות הפנאי, נעשים תלויים יותר ויותר ברשת האינטרנט, וצועדים קדימה בזכותה. וזוהי כמובן רק רשימה חלקית. אי אפשר לנתק את הרשת מבלי להפסיד את כל הטוב והנפלא שבה, שרק הולך ומתעצם.

מעבר לכך אני מבקש שתחשבו על נקודה נוספת שנעדרת מרוב הוויכוחים בעניין. הסברה שלפיה מי שמתהלכת בשמלה קצרה היא זונה אינה תולדה של האינטרנט. גם לא הדעה שחבל שהיטלר לא השמיד את האשכנזים השמאלנים. הרשת רק מוציאה החוצה ביתר בהירות ומהירות גילויים שליליים שכאלה. היא מסייעת לנו כאזרחים לדעת שיש בקרבנו אנשים שחושבים כך, לחשוף את שיעורם ולהסיק מסקנות. כך גם יכולים המנהיגים ומערכות השלטון ללמוד על גודל הבעיות ומוקדיהן. אפילו המופקדים על אכיפת החוקים השונים יכולים להרוויח מכך, במלחמתם בכוחות הרשע.

לסיכום אומר כי, לעניות דעתי, כאשר שמים את החיוב והשלילה של הרשת על מאזני השקילה, אין ספק שרב בה החיוב על השלילה. יחד עם זאת, אין לזלזל בתופעות החמורות ויש להילחם בהן באמצעות כלים, חקיקה, אכיפה ומעל לכול – חינוך.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

2 תגובות

  1. זה לא מאזן ביניים, לצערנו זה משקף את המציאות ואת הרעיון שטבע האדם אינו כל כך טוב מיסודו

  2. רק לאחרונה התחלתי להיות יותר פעיל ולחפור באינטרנט, הבלוגים/פוסטים/טוקבקים …..
    פתאום גיליתי עד כמה האנשים בארץ חסרי מעצורים, איזה דעות גזעניות יש להם, איזה תסביכים עדתיים ועוד ועוד ועוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן