מערכות המידע מהוות תשתית אסטרטגית בכל רשות מקומית ועליהן לאפשר שירות לתושב, ניהול הרשות ושיפור תהליכי קבלת ההחלטות. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום, אך לצד התפתחויות ושיפורים עדיין רבים האתגרים.
לפני כשש שנים פניתי למר יעקוב אגמון, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי דאז, וביקשתי לראות את הגדרת התפקידים בתחום מערכות המידע בספר התפקידים של השלטון המקומי. ספר זה מורכב משלושה כרכים עבים שעודכנו לאחרונה בשנת 1992, ומיותר לציין שלא נמצא בהם אפילו תפקיד אחד בתחום המחשוב ומערכות המידע. לאחר פנייה למשרד הפנים הוגדרו שישה תפקידים בתחום המחשוב ומערכות המידע ואלו הם: מנהל מערכות מידע (מנמ"ר), מנהל רשת, מנהל תפעול, מנהל אבטחת מידע, מנהל טכנולוגיות, מנהל פרויקטים. מיקום התפקידים ואיושם מותנה בגודל הרשות. רק לאחרונה, בשנת 2014, עודכן ספר התפקידים של השלטון המקומי ותפקידים אלו מופיעים באתר משרד הפנים. פרסום זה מתקן את מצב מערכות המידע והמחשוב בשלטון המקומי. ברור ומוסכם שללא מערכות מידע לא ניתן היום לנהל רשות ולספק שירותים לאזרח, ובכל זאת התחום לא היה מוגדר, אין חובה לאיישו (אין זה תפקיד סטטוטורי) ואם הוא קיים, מיקומו והגדרותיו שונים מרשות לרשות.
מערכות מידע טובות יכולות להקל מאוד את עבודת הרשות המקומית. יש מערכות מידע תפעוליות, המשמשות את נותני השירות ותומכות בביצוע מטלות שוטפות כמו קביעת לוחות זמנים, בקרת ייצור, משכורות, הנהלת חשבונות ושירות לקוחות. יש מערכות מידע ניהוליות המתבססות על המערכות התפעוליות ומשמשות את הדרג הניהולי לניהול שוטף ולקבלת החלטות, למשל ניתוח מכירות, ניתוח פיננסי, מעקב אחר כוח אדם. לבסוף, יש מערכות לתמיכה בקבלת החלטות – DSS (Decision Support System). אלו הן מערכות אינטראקטיביות, גמישות, מבוססות מחשב ומערכות מידע שמטרתן לתמוך בפתרון בעיות לא מובנות בתחום הניהולי. רוב מערכות המידע בשלטון המקומי הן מערכות תפעוליות המפיקות כמות גדולה מאוד של נתונים ומהוות את הבסיס למערכות האחרות. למערכות הניהוליות יש להוסיף מערכות המסוגלות לאתר צווארי בקבוק בשירותים הניתנים על ידי הרשות ונותנות פתרונות לטיפול בבעיות אלו, כמקובל במערכות ניהול פרויקטים.
אך המחסור המשמעותי, ולא רק בשלטון המקומי, הוא בתחום המערכות לתמיכה בקבלת החלטות וניהול הידע. מערכות אלו מתבססות על הנתונים ועל המידע שמתקבלים ממערכות בתחומים השונים ובעזרת שיטות של כריית ידע מסוגלות לייעץ למקבל ההחלטות כיצד לפעול על מנת להשיג מטרות בשיעורי הצלחה גבוהים. כך, למשל, בתחום החינוך, שבו קיימות מערכות מידע תפעוליות וניהוליות הן בתחום החינוך הפורמלי והן בחינוך הלא פורמלי המשולבות במתן שירותים רבים דרך האינטרנט. יש צורך במערכות DSS כגון מערכת למניעת נשירה במערכת החינוך, רישום ושיבוץ לגני ילדים ולבתי ספר, מערכת לשיפור ההישגים בבגרות וכדומה. גם בתחום הכספים ובנושאי כוח אדם יש מגוון רחב של מערכות מידע תפעוליות וניהוליות. אלו מתייחסות לשכר, לכוח אדם, לתקציב, לרכש וכו'. גם בתחומים אלו דרושות מערכות DSS, בעיקר בתחום מדיניות התקציב ובקרתו ובתחום כוח אדם, הלוא הוא המשאב העיקרי של הרשות. בתחום ההנדסה יש משמעות גדולה למערכת DSS. כל שינוי קרקעי בעיר משפיע על כל תחומי הרשות – חינוך, רווחה, תשתיות וכו' – בהתאם למאפייני הרשות. נוסף לכך, קל לקבל החלטות כאשר מציגים נתונים על מפה. לדוגמה, מערכות כאלו יוכלו לנתח התחלות בנייה ולחזות את כיתות הלימוד שיידרשו בבתי הספר לפי אזורי רישום ולפי מאפייני האוכלוסייה של הרשות. הן יוכלו למקם מרכזי שירות לאוכלוסייה מסוימת לפי הפילוג שלה בעיר, למשל מועדוני גמלאים לאוכלוסיית גמלאים.
מערכות מידע יכולות גם לשפר מאוד את זמינות מערכות הממשל ואת הנגישות שלהן. לצורך כך הוקם מערך ממשל זמין באגף החשב הכללי במשרד האוצר, והוא פועל להקמת תשתיות כלל-ממשלתיות שמסייעות למשרדי הממשלה להעניק שירותים לציבור במגוון ערוצים, תוך צמצום הבירוקרטיה וייעול תהליכי העבודה בתוך המשרד. אך בדרך כלל מעלים האזרחים את בעיותיהם בפני הרשות המקומית, גם אם הבעיה אינה בתחום סמכותה. אזרח לא יפנה למשרד החינוך בבעיות חינוך, לא למשרד הרווחה בנושאי רווחה ולא למשרד התשתיות בנושאי הנדסה. מכאן שעל הממשל הזמין להתחיל בשלטון המקומי, ולכן בהעדר ממשקים ושיתופי פעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי ייפגע השירות לתושב ויהיה קשה ליישם את חזון הממשל הזמין.
בשנת 2010 החל שיתוף פעולה בתחום הממשל הזמין בין משרד האוצר לפורום המנמ"רים. ראשית, נקבע כי יהיה שיתוף תשתיות בין הרשויות המקומיות לממשל המרכזי. הרשויות המקומיות ישתמשו בתשתיות ממשל זמין – בעמדות ממשל זמין, בשרת טפסים, בשרת מכרזים ועוד. שנית, ייערך "תיק תושב" שיכיל נתונים מכל רשויות השלטון והכניסה אליו תהיה בהזדהות חזקה. לבסוף, תוכננה הגדרת ממשקים בין מערכות מידע הנמצאות בשלטון המקומי למערכות מידע מקבילות הנמצאות במשרדים הממשלתיים. נכון להיום אין התקדמות בשיתוף הפעולה. יש צורך בקבלת החלטה אסטרטגית על חיזוקו, לרבות העברת תקציבים לשלטון המקומי, על מנת לממש את החזון ולשפר את השירותים הניתנים לתושב.
בשנת 2011 היינו עדים למהפכת הרשתות החברתיות ושחקן חדש ומשמעותי נוסף לזירת מערכות המידע. לדעתי, מהפכה זו כבר משפיעה על השלטון המקומי, מעצם היותו גוף פוליטי. בבחירות האחרונות (נובמבר 2013) נכנסו לשלטון המקומי ראשי רשויות וחברי מועצה צעירים ונראה שימוש נרחב ברשת הפייסבוק, באופן שממשיך עד היום. אני צופה כי השפעת הרשתות החברתיות תגבר, בעיקר בתקופות של בחירות. ההשפעה האדירה של הרשתות החברתיות – הן החיובית והן השלילית – מחייבת הכנה של נבחרי הציבור להתמודדות עם מדיה זו ולשימוש בה. הכלים שמציעות הרשתות החברתיות יכולים לשמש את הרשות גם בהעברת מסרים לתושבים, בעיקר לנוכח כמויות המידע האדירות הנמצאות ברשת האינטרנט והקושי לאמת אותן.
גורם נוסף ששיפר מאוד את תחום המחשוב ברשויות המקומיות היה פתיחת השוק לתחרות. במשך עשרות שנים הייתה "החברה לאוטומציה" החברה היחידה שפיתחה מערכות מידע לשלטון המקומי ונתנה שירותי מחשוב, כולל בנושאי כוח אדם, לרוב הרשויות המקומיות במדינת ישראל. "החברה לאוטומציה" הייתה בבעלות השלטון המקומי והמדינה, אחר כך עברה לבעלות מלאה של השלטון המקומי, ובראשית שנת 2014 הושלם תהליך מכירת 51% ממנה לחברת ONE. כיום נמצאת החברה בהליך הבראה.
בשנים האחרונות החיל משרד הפנים את חובת המכרזים על מערכות המידע בשלטון המקומי. דרישה זו גרמה להוספת חברות בשוק ה-IT המוניציפאלי, להורדת מחירים ולשיפור המערכות. מדובר בעיקר במערכות הליבה (גבייה, לוגיסטיקה, תקציב) ובמערכות שכר וכוח אדם. למערכות הלוויין (הנדסה, רווחה, מוקד עירוני וכו') נכנסו חברות נוספות שהתעניינו בשוק המוניציפאלי. למרות כל זאת, לדעתי, כמות החברות הפעילות בשוק ה-IT המוניציפאלי נמוכה בהתחשב בהיקפו הכלכלי (מאות מיליוני ₪ בשנה) ובפוטנציאל הגלום בו.
במקביל החל תהליך של הפרטת שירותים וכוח אדם לתחום מערכות המידע בשלטון המקומי. הרשויות הבינו שאפשר להפריט תחום שלם שמערכות המידע הן חלק ממנו. דוגמאות בולטות הם תחומי החנייה והשילוט, שם דורשות הרשויות טיפול מלא בכל התחום ומערכת המידע היא חלק מההצעה ומההתקשרות. הרשויות הבינו גם שאין יתרון בהחזקת עובדי עירייה לתפקידי מערכות המידע בדרגים הנמוכים, כמו תחזוקת מחשבים וגיבוי. הרשויות מקבלות שירותים אלו מחברות חיצוניות שגודלן הוא יתרון הן מבחינת מחיר והן מבחינת שירות. לכן בתחום מערכות מידע מתמקדות הרשויות בעובדים לתפקידי ניהול משמעותיים, בעלי ראייה מקצועית ועסקית, שינהלו את הגופים החיצוניים שנותנים שירותי IT לרשות. עם זאת, קשה לגייס כוח אדם איכותי ברמות השכר שמציעות הרשויות.
אי אפשר שלא להתייחס לפער הדיגיטלי בין הרשויות המקומיות בישראל. השנה החלה את פעילותה ועדה לאומית לצמצום הפער הדיגיטלי בראשות סגן השר אופיר אקוניס. הוועדה שמה לה למטרה להביא לנגישות שווה לחיבור לאינטרנט ולמכשיר קצה לכל אזרח במדינת ישראל, להביא למיומנות דיגיטלית בסיסית לכל אזרח במדינת ישראל ולקביעת תהליך מדידה מסודר של הפער הדיגיטלי בישראל. כחבר בוועדה העליתי בישיבתה הראשונה את הפער הדיגיטלי העצום בין הרשויות המקומיות, פער שלדעתי משליך על הפער הדיגיטלי בין התושבים. על השלטון המרכזי להפנות משאבים לנושא, בעיקר באמצעות הקמת תשתית הולכה דיגיטלית בשטחי הרשויות.
לבסוף, שיפור בתחום מערכות מידע יביא לשיפור נושא השקיפות. זה שנים מספר מפרסמת עמותת "שקיפות בינלאומית – ישראל" את מדד השקיפות ברשויות המקומיות, שהוא תוצאה של בדיקת קריטריונים של שקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות. לנושא השקיפות חשיבות רבה ברשויות השלטון בכלל ובשלטון המקומי בפרט, וכחבר ועד מנהל בעמותה אני מעורב בפרויקט חשוב זה. פרטים על המדד ועל תוצאות המדד האחרון באתר העמותה:
http://www.ti-israel.org/?CategoryID=210&ArticleID=2106
2 תגובות
אני מבין במיחשוב ולדעתי בעיר שלנו וביתר הערים רמת המחשוב נמוכה מאד. המידע לא מעודכן. יש הרבה נתונים עם שגיאות. הרבה מידע שאפשר היה להפיק או לייעל אין בכלל.אולי זה בעצם האינטרס של הפוליטיקאים שיהיה מה שיותר ערפל.
התכוונת המאה ה-11?