מנתונים למידע סכמטי וממידע סכמטי ללמידה

מבוא בסיסי להבנת מהות המידע (3)
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

במשך אלפי שנים, בתעשייה ובמִנהל (לרבות במִנהל של ספריות), פותחו הרגלים ערוכים שבהם טקסטים כתובים בתבניות שונות שימשו בייצוג שגרתי של תכנים מעשיים. רשימות ערוכות של נתונים וטבלאות של נתונים למִנהל של מחסנים ושל פריטים ללמידה הומצאו בערך לפני 14 אלף שנים. הקטלוג האלפביתי הראשון שהיה בשימוש בידי ספרנים, היה הקטלוג של הספרייה באלכסנדריה, שאותו יצר קלימכוס בערך במאה השלישית לפני הספירה.

אלה הן דוגמאות של מערכות של נתונים (כלומר, של טקסטים) שאיפשרו מעבר משאלות לתשובות בדרכים סכמטיות. כאשר המעבר מן הנתונים, המוצגים במערכות אלה, אל התוכן המיוצג באמצעות נתונים אלה, נסלל באמצעות סכֶמה אוטומטית, כפעילות הנשלטת על ידי כללים קבועים, מתקבל מה שהגדרתי כמידע סכמטי. כזה בדיוק היה אופיו של המידע שבא לידי שימוש בטכניקות הקדומות של טבלאות בשוּמר לפני 14 אלף שנים, וכזה הוא בדיוק אופי המידע המושג כיום באמצעות טכנולוגיות המידע.

האופי הסכמטי של מידע מנהלי פתח בפני המנהל אפשרויות רבות מאוד לשימושים בכלים דיגיטליים. כלים דיגיטליים מיוחדים רבים פותחו, כדי לבצע בעזרת מכונות עבודות מידע מנהליות המבוססות על טכניקות. הרקע וההקשר המנהליים של כמה מהכלים האלה מבוטא אפילו בשמות שלהם, כמו מערכת התוכנה השימושית ביותר שנקראת פשוט "משרד" ("office"). מערכות התוכנה המנהליות הנפוצות ביותר הן מערכות המבוססות על עיבוד טבלאות והן נקראות בשמות שונים: "מסדי נתונים", "בסיסי נתונים", ועוד ועוד.

התפשטות השימוש במערכות תוכנה בעולם המנהל תרמה לרושם שהתקבל בציבור כ"מהפכת מידע" גלובלית, מקיפה ובלתי-נמנעת. במקרים רבים, אנשי המנהל שעסקו בהטמעת השימוש הזה התקבלו על ידי אנשי תחומים אחרים כמומחים בכל נושאי השימושים במחשבים. תופעה זו כנראה השפיעה על אופי השימושים במחשבים בתחומי עיסוק רבים. השפעת תופעה זו על מאמצי מערכות החינוך בעולם לנצל את הפוטנציאל הגלום במחשב, בעיקר בארץ, היא נושא למחקר מעמיק הראוי לתיאור במאמרים נוספים. אציג כאן כמה דוגמאות מאלפות להשפעה כזאת.

לפני כ-20 שנה, כאשר מלאו לקיבוץ גבעת ברנר 75 שנה, במסגרת פרויקט יצירתי בהנהגתה של אילה אבני, נדרשו בני הקיבוץ לבנות מסד נתונים על הקיבוץ שלהם ועל תולדותיו. לרשותם עמד כלי דיגיטלי פשוט לבניית טבלאות דיגיטליות, כלי שקדם לתוכנת "Access" של Office. כלי זה הונגש לציבור בתוך מערכת תוכנה פופולרית שנקראה "קלבו" (או "קלבו PC") שפותחה על ידי חברת "סיבית" (1990). מערכת זו הייתה נפוצה מאוד במערכת החינוך. זו הייתה גרסה עברית של מערכת מוצלחת שנקראה "Appleworks" ומאוחר יותר, בהשראתה, נבנתה מערכת Office שיצאה לאור בסוף 1990. כדי לבנות את המסד, היה על התלמידים להגדיר את מה שהפך מרצפים אקראיים של נתונים על קיבוץ גבעת ברנר ועל תולדותיו, לכלי לקבלת תשובות לשאלות שנבחרו כדי לייצג היטב את תולדות המקום שבו גדלו וחיו.

מה היה התוצר המשמעותי של הפרויקט הזה ומה קרה לו? כאן התערבה התפיסה של המחשב ככלי עבודה, כמכשיר לבניית כלים. לפי תפיסה זו, מסד הנתונים שנבנה על ידי המשתתפים בפרויקט של אילה אבני, היה התוצר של הפרויקט. וכך, עותקים של קובץ מסד הנתונים הופצו למורים ברחבי הארץ והם השתמשו בו כמקור לימודים של מידע על גבעת ברנר. שום מידע על התוצרים החשובים יותר של הפרויקט לא הופץ בקרב המורים, לא על עקרונות הפרויקט (תהליך הבנייה עצמו) ולא על השפעת ההשתתפות בו על הבנת התלמידים את הקיבוץ שבו נולדו וחיו. כך, תהליך שעיקרו כתיבה (יצירת טקסטים) והתמודדות עם מידע מהסוג השלישי, במהלך יצירת מערכות להפקת מידע מן הסוגים הפשוטים יותר, גלש לתהליך שעיקרו קריאה של נתונים, ולכן לתהליך שמנצל הפקת מידע מוכן מראש ולא של יצירת מידע מהסוג השלישי.

ההבחנה בין שימוש במחשב ככלי חשוב לעבודה ובין שימוש במחשב למטרות שימושיות חשובות אחרות נדונה במאמרי "הכרת המחשב – מה העבודה הזאת לכם?" עוד ב-1985. מאמר זה התפרסם בכמה פלטפורמות. בזמן שמורים רבים קראו את המאמר כבר בפרסומו הראשון ב"הד החינוך", תפיסת המחשב רק כמכונת עבודה מנהלית לא נעקרה מתודעתם. שנים אחרי כן אלעד פלד, בוגר מערכת הפיקוד העליון של צה"ל ומנכ"ל משרד החינוך לשעבר, פגש בי במקרה ושאל אותי מדוע בפרויקט מחי"ש (1989-1985) שהוא ניהל, מורים שבנו מסדי נתונים רבים במשך שנתיים, במהלך השתתפותם בפרויקט, לא ידעו לבנות מסדים מקוריים משלהם, אלא העתיקו רק את מה שראו בפרויקט? כשעניתי לו "משום שלא לימדתם אותם מה זה מסד נתונים" הוא בהה בי ואמר "מה זאת אומרת…".

בפרויקט מחי"ש לא לימדו את המורים את עקרונות הרכבת מסדי נתונים, וגם לא כיצד שימוש בתוכנה להרכבת מסדי נתונים יכול להיות תהליך מלמד תוך כדי יצירת מידע מהסוג השלישי. למען האמת, המורים מעולם, בכל ההשתלמויות וההכשרות, לא למדו ולא הוכשרו ללמד כיצד בונים משימוש בתוכנות תהליכים להפקת מידע מהסוג השלישי, ועל כך אנסה להסביר במאמרי הבא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. ולהבין. הרצאות על בסיס שי שלום של מצגת ומזה לא נשאר שום דבר אמיתי. לדעתי רוב הסטודנטים לא מסוגלים לקרוא מאמר כזה ולהבין אותו.

  2. אותם למידע מועיל. אם הנתונים לא טובים לא יעזור שום אלגורתם מתוחכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור