תופעה תרבותית מסוג אחר

עד כמה זה הוגן להשוות את הבינה המלאכותית לאלכימיה?
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

הוגה הדעות הראשון שהשווה את העיסוק בבינה מלאכותית עם העיסוק ביצירת זהב מעופרת של האלכימאים, היה יוברט דרייפוס (1972-1929), פרופסור לפילוסופיה ב-MIT. בשנת 1965, במסגרת תפקידו כיועץ מדעי לחברת ראנד, כתב דרייפוס מסמך שהסעיר מאוד את קהילת חוקרי הבינה המלאכותית. כותרת הדו"ח הייתה "אלכימיה ובינה מלאכותית" (מאמר ראנד מס' 3244). עיקרו של המסמך נסב על מאפייני הבינה האנושית שמאתגרים את אפשרות הבינה המלאכותית: מודעות לשולי העיון, היכולת להבחין בין עיקר לטפל, והסבילות לעמימות.

במסמך מופיעות רק שתי התייחסויות מפורשות אל האלכימיה עם רמזים לדמיון אל הבינה המלאכותית: "האלכימאים היו כה מוצלחים בזיקוק כספית ממה שנראה כאדמה, שאחרי כמה מאות שנים של מאמץ חסר תוצאות להפוך עופרת לזהב, הם התמידו בסירובם להאמין שברמה הכימית לא ניתן להמיר מתכות" (עמ' 84 בדו"ח).

דרייפוס סיים את המסמך בהערה: "אלכימאי בוודאי שיסבור שזו פסימיות קטנונית להתעקש על כך שמאז יצירת הכספית הוא הפיק רק תמיסות צבעוניות ומרהיבות, אך לא גרגר אחד של זהב; הוא כנראה היה סובר שביקורת כזו איננה הוגנת" (עמ' 86, שם).

הקהילה במוסד שבו עבד החרימה את דרייפוס, אבל, המאמר שלו הפך לוויראלי, אף שהופץ כמסמך מודפס על נייר. וכמקובל בתחום, מחקרים מתקדמים בבינה מלאכותית שניסו להתמודד עם טיעוניו של דרייפוס, פורסמו ללא אזכור של עבודתו.

מהערותיו של דרייפוס אפשר למצות כמה טענות שמצדיקות לכאורה את השוואת האלכימיה אל הבינה המלאכותית:

  1. השגת הצלחות ססגוניות שעדיין אינן מגיעות לרמה של בינה אנושית;
  2. התעקשות על הליכה בערוץ שאינו יכול, בגלל תכונותיו, להגיע לרמת הבינה האנושית;
  3. ביקורת חריפה כנגד המבקרים.

דרייפוס ציין שקיימת דרך לניצול המחשב בביצוע משימות תבוניות שכדאי יותר להתמודד אִתה מאשר עם בינה מלאכותית אוטונומית. הוא מזכיר כמה חוקרים (לרבות את מורי, יהושע בר-הלל) שהציעו לחקור אופני סימביוזה של אדם ומכונה בפעולות שהאדם לבדו והמכונה לבדה מתקשים בהם. בסיכום המאמר הוא מצטט את וולטר רוזנבליט, אשר הצהיר ב-1962 בכנס על ביולוגיה אלקטרונית כי "אדם עם מחשב מסוגל להשיג דברים שאף אחד מהם אינו יכול לעשות בנפרד". אף על פי שהטענה נשמעת כטענה הגיונית, היא לא נחקרה באופן יסודי. אף שכל מה שנעשה בשימושים שונים בכלים דיגיטליים בתחומים שונים, הוא שימוש בפעולת גומלין של מחשב עם אדם, הרעיון הפשוט הזה אף פעם לא נחקר על ידי מומחים בינתחומיים, כלומר, כאלה המבינים את תכונות המחשב וגם מבינים את תכונות התחום שבו השימושים הללו מיושמים. אנשי חינוך חוקרים את השימוש בכלים הדיגיטליים בחינוך, מבלי להבין את התכונות המאפיינות כלים אלה. אנשי תוכנה מנסים לפתח בינה מלאכותית מבלי להבין את מהות הבינה המלאכותית. נראה שהם דומים לאלכימאים בזה שהם מקווים, שוב ושוב, להפיק תוצאות בעלות ערך רב (כמו למידה משמעותית או בינה מלאכותית) מבלי להבין מה הם עושים, והם נפגעים כאשר מישהו מעז להצביע עליהם ולציין שהמלך עירום.

בניגוד לאלכימאים, פיתוח יישומים של בינה מלאכותית והטמעת כלים דיגיטליים בחינוך, גורמים לנזקים בתרבות מצד אחד, ובתודעת התלמידים מצד שני. עד היום, למרות העדויות הרבות שפורסמו (למשל על ידי לניר וזובוף) מעודדים אנשי חינוך את המורים להפעיל את הרשתות החברתיות במערכת הלמידה מבלי להבין את הנזק החברתי שהן גורמות בהיותן, בכוונה או שלא בכוונה, מערכות השפלה.

פירושו של דבר, בהשוואת הבינה המלאכותית עם האלכימיה אנו מתעלמים מהנזקים הטמונים בשימוש בכלים הדיגיטליים. גם אם אולי ההשוואה הוגנת, היא לא מדויקת. מדובר בתופעה תרבותית מסוג אחר לגמרי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. ביצירת זהב מעופרת לא חלה כל התקדמות ובבינה מלאכותית כל חודש יש התקדמות. דברים שקודם היו צריכים להיעשות בהחלטת אנוש נעשים כיום בהחלטת הינה מלאכותית. ואיכות ההחלטות הולכת ומשתפרת ביותר ויותר תחומים.

  2. "פירושו של דבר, בהשוואת הבינה המלאכותית עם האלכימיה אנו מתעלמים מהנזקים הטמונים בשימוש בכלים הדיגיטליים. גם אם אולי ההשוואה הוגנת, היא לא מדויקת. מדובר בתופעה תרבותית מסוג אחר לגמרי."
    זו ביקורת על ההשוואה, שלא הבנת, כי לא הצלחתי להסביר אותה.

  3. אתה טוען שאל כימיה אפשרית. שאולי אפשר להכין זהב מעופרת?

  4. שהיעד של האלכימיה (יצירת זהב ממתכות זולות, באמצעות תהליכים פשוטים, כמו ערבוב, חימום, זיקוק וכדומה) הוזנח כליל. רמזתי שהיעד של הבינה המלאכותית אף הוא עלול להיות מוזנח, אם הניסיונות המוקדמים ייזכרו. אבל, מסתבר, שכל מי שנוגע בהיסטוריה של הידע הדיגיטלי מסתכן באבדן זיכרון.

    דרך אגב, היום אנו יודעים להפיק זהב ממתכות זולות, אבל בתהליכים (גרעיניים) יקרים מאד ,שאין טעם בביצועם.

    ייתכן ולא ניסחתי זאת באופן ברור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה