תרחיש דמיוני?

אפליקציית גוגל כמשל לפני הטכנולוגיה והחינוך במאה ה-21
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

לפני הרבה שנים, כאשר גוגל עוד לא פרצה והתהוותה, בני האדם נזקקו לאפליקציות מיוחדות שינהגו במכוניות שלהם, או אפילו נהגו בהן בעצמם. בעיר לונדון היו מומחי נהיגה ידנית שהכירו את הדרך לכל כתובת בעיר. תארו לכם מה היה צריך לעשות מי שרצה להגיע לכתובת כלשהי בעצמו! הוא היה צריך להשתמש בעצמו במכונית, להשגיח על בטיחותו, לזכור את ההנחיות למסלול הנהיגה ולנווט בדיוק אל הכתובת הרצויה, וכל זה  בו בזמן. מובן שמספר תאונות הדרכים היה רב מדי, וגרם לאבדן מיותר של חיי אדם, זמן ורכוש. לכן רבים השתמשו בשירותי נהגי המוניות, שכאמור הכירו כל רחוב בלונדון רבתי.

בישיבת מרצים במכללה מסוימת בראשית המאה ה-21, ציין בהתפעלות אחד המשתתפים  כיצד אפליקציית ניווט מסוימת ניתנת לשימוש ללא צורך בלימוד מוקדם כלשהו. למעשה, באותם הימים היו פופולריות מאוד שתי אפליקציות לניווט רכב: ווייז ומפות גוגל. יום אחד גוגל קנתה את ווייז בסכום מעורר קנאה, וכך יצרה למעשה מונופול בשוק יצרניות האפליקציות להנחיית נהגים (שאז כאמור עדיין נהגו ידנית במכוניותיהם בדרכים). בן לילה יצאו מן השוק כמה עשרות חברות קטנות שניסו להשתכר מיצירת מערכות להנחיית נהגים בדרכים. כמה מאות עובדים מצאו את עצמם ברחוב. אבל זה היה מחיר זניח בהשוואה לתועלת המדהימה שסיפקה לנו גוגל.

בינתיים, באותה המכללה, ניסו אנשי חינוך למצוא דרכים לרתום את התכונות של ווייז להטמעה חסרת חיכוך של הטכנולוגיה במוסדות החינוך. אפליקציית ווייז הפכה למופת חי המייצג את אורח החיים הדיגיטלי האידיאלי: מקסימום נאמנות לערכי תרבות השימוש בטכנולוגיה החדשנית במינימום השקעה במאמצי למידה טכניים.

רבבות תלמידים השתמשו באפליקציה להנחיה יום-יומית בהליכה וברכיבה על אופניים, אם לצורכיהם האישיים ואם בפעילויות של הרפתקה לימודית שיזמו מורים נלהבים. אף אחד לא הבחין שאט-אט התפוגגו מיומנויות האוריינטציה של התלמידים. יכולת ההתמצאות, השימוש במפה או בסדרות מפורטות של הנחיות שלא בזמן אמת, הצטרפו אל אותן מיומנויות שרבים מאתנו כיום רגילים כמעט להתגאות בחסרונן: החשבון וההנדסה והקריאה של טקסטים ארוכים או מסובכים.

כאשר השלימה גוגל את הפרויקט שלמענו רכשה את ווייז, כך התגבש עתידנו במאה ה-21: גוגל תשלב במכוניות שהיא מייצרת ניצול מרבי של נתונים המופקים ממצלמותיה. הנתונים יעובדו בגרסה המתקדמת של ווייז לצורך הנחיה אוטומטית כמעט מלאה של כלי רכב לשימוש אישי. בשלב הראשון תיושם המערכתבהובלה של מוצרים במסלולי נסיעה שגרתיים, המכוסים באופן מלא על ידי מצלמות וחיישנים של גוגל. בתקופת הבינייםתאסוף גוגל את נתוני הנהיגה של ביליוני נהגים, ותמיין אותם לבסיס נתונים ענקי. בשלב הבא תוכל מערכת גוגל לנהל נסיעה כמעט בכל כביש ובכל כלי רכב על סמך בסיס הנתונים שלה. באותו הזמן תדאג גוגל לייצור מכוניות שבהן המערכת תהיה משולבת ומובנית, לתועלת הנוסעים בהולהנאתם. המכוניות יהיו מותאמות במדויק לצורכי הנוסע. גם לא יהיה עוד צורך בקניית רכב, אלא רק בהשאלתו למטרת השימוש הספציפי בו. בדיוק כפי שמשאילים אופניים.

מספר הרכבים אמנם גדל, אך מספר התאונות שבהן היה מעורב רכב נוסע הלך וירד משמעותית. גם הטרחה שבנהיגה, הפקקים המעצבנים ושאר תופעות הלוואי של התחבורה של המאה ה-20 נעלמו. לא ברור כיצד חיינו בטרור שכזה של עצבנות ולחץ בשנים בהן השתמשנו בנהיגה ידנית. אין ספק שאבדן מיומנויות ההתמצאות בדרכים היה מחיר זניח בהשוואה לרווח העצום בחיי אדם ובאיכות חיים. אף אחד גם לא התרגש מההשתלטות המונופוליסטית של גוגל על תעשיית הרכב המתקדם. מחקרים איכותניים עשויים להוכיח שההמונים הנוהגים לעבודתם ברכב-גוגל חשים יותר רוגע ושלוות נפש בעבודתם היום-יומית.

בתמונה הזו חסרים אלפי הנהגים שמקצועם חוסל לחלוטין בשל ביטול הצורך בנהיגה ידנית, בעולם שבו אורח החיים הדיגיטלי הפסיק להיות סיסמה. כל נהגי התובלה במשאיות וכל נהגות המוניות מצאו את עצמם מחוסרי עבודה משתי סיבות: ראשית, מספר המקומות הפנויים שנוצרו בגוגל והיו פתוחים בפני עובדים חדשים לא עמד בפרופורציה ליניארית למספר המבוטלים שעבודתם נעלמה מאורח החיים שלנו (כמו הנקבניות של שנות ה-70). הפעלת מערכות ממוחשבות ותעשייה ממוחשבת דורשת מספר זעום של עובדים יצרניים ועובדים בכלל, יחסית למערכות הקדם-דיגיטליות. הסיבה השנייה היא סוג המקצועיות הנדרשת במערכת שמתמקדת באוטומציה ספרתית. לנהגי המשאיות ולנהגות המוניות לא היה הרקע המתאים, כי בבית הספר שבו למדו אהבו יותר להשתמש באפליקציות חלקות, שאינן דורשות כישורים שכליים מיוחדים כמו הכישורים שנדרשים כדי להתקבל לעבודה בגוגל או בחברות אחרות הדומות לה.

אחרי היעלמות הנהגים המקצועיים ובעקבות השתלטות גוגל על תעשיית המכוניות, התמוטטה תעשיית הרכב במזרח הרחוק. הידע שנקרא הנדסת מכונות התפוגג לחלוטין. תרמה לכך גם הפופולריות של מכונת ההדפסה התלת-ממדית, שאפשרה אפילו לילדים "לייצר" מכונות לפי צורכיהם. ההורים שלהם נהגו לומר "הודות לילדים שלנו, יש לנו כל המכונות שאנו זקוקים להן, ואין צורך במהנדסים ובמדענים שיבלבלו לנו את המוח".

במקביל לתהליכים אלה שחזרו המכללות לחינוך ברחבי העולם פדגוגיה קדומה שביקשה להעמיד את הילד הלומד בראש פירמידת מערכת החינוך. מומחים לפדגוגיה הצהירו בגלוי שהפדגוגיה החדשה אינה זקוקה למורים שינחו את התלמידים בלימוד תכנים שאינם מוכרים להם. מומחים אלה עודדו את שיטות ההוראה הדורשות מהתלמידים לתפקד כחוקרים אוטונומיים וקבוצתיים ללא למידת הרקע הנדרשת למחקר ממשי. מורי המורים האמינו בתמימותם שהטכנולוגיה גורמת ל"מעבר מהוראה המדגישה את מקומו של המורה במסירת התכנים אל הוראה המדגישה את תהליך הלמידה ואת פיתוח יכולות התלמיד ללמוד כלומד קבוצתי בעל יכולת להתאמה לקבוצת עמיתיו בסביבות דיגיטליות".

אחרי כמה שנים התברר שנפלה תקלה בתקשורת שבין הלוויינים לבין מערכת ניהול ההנחיות של גוגל. התגלתה סטייה בלתי מוסברת בין הנתונים שהגיעו מהלוויינים ובין הנתונים בשטח. יש מי שטענו שעובד שפוטר מתעשיית הרכב השתיל וירוס רדום במערכת ההפעלה – סך הכול שינוי של הוראה אחת שגרם לשינויים מתגלגלים בתוכנות. צריך היה לתקן זאת בהקדם. הסטייה לא הייתה קבועה, והיא הלכה והתרחבה בדרכים לא צפויות. מומחים ניסו לתקן את המערכת בשיטות של ניסוי וטעייה ובעזרת סטטיסטיקה של דעות ההמונים, ולא הצליחו למצוא פתרון הולם בזמן אמת. התברר שכדי לתקן את מערכת ההנחיה הלוויינית יש צורך במומחה בעל הידע, שעל פיו נבנתה מערכת ניתוח הנתונים המקורית.

הבעיה העיקרית הייתה שכבר לפני שנים הצליחו לשכנע מערכת החינוך והמכללות לחינוך את כל קובעי המדיניות, שאין ערך להוראת המדעים באוניברסיטאות. זאת משום שהפקולטות למדעים סירבו להתיישר לפי התקנים הפדגוגיים החדשים המקובלים בחינוך המתאים למאה ה-21. המחלקות למדעים הידלדלו והידלדלו. וכאשר חיפשו מומחה שיוכל לבצע התאמה מדויקת בין נתוני הלוויינים לבין נתוני המכוניות הנעות בדרכי גוגל, לא נמצא מי שידע מהו בכלל התחום הרלבנטי שניתן להיעזר בו כדי להתגבר על התקלה. האמת היא שלא היו יכולים למצוא גם לו ידעו. כי מי יכול היה להעלות על הדעת שיש קשר בין הידע התיאורטי של תורת היחסות לבין שימוש בלוויינים להנחיית מכוניות על פני כדור הארץ? הרי תורת היחסות לא צמחה מניסיון לפתור בעיה אותנטית כלשהי, וילדים המנהלים למידה עצמאית לא יכלו להגיע אליה, כי לא יכלו להבין אפילו את הפיזיקה הקלסית שמתוכה צמחה תורת היחסות. הם למדו בבתי ספר שבהם לא הועסקו מורים מומחים.

מכל מקום הפיזיקאים התיאורטיים ומהנדסי המכונות והרכב ירדו מהבימה שנים ספורות אחרי נהגי המשאיות. כך קרסה מערכת גוגל-מכוניות לגמרי, פשוט לא נמצא לה מתקן בעוד מועד. וכך חזרו עגלות הסוסים ללונדון ולערים נוספות ברחבי העולם.

 הכרת תודה למקורות:

התרחיש הדמיוני הזה נכתב בהשפעת הספרים שכתב ז'ארון לאנייר מנקודת מבט של מי שעדיין מעורב ב"עמק הסיליקון". התוכנה "החיים השניים" היא תולדה של פירות המחקר החלוצי של לאנייר ב-MIT על מציאות וירטואלית. נוסף על כך, אני חייב תודה לשושנה זובוף, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, שבמסגרת לימודי התואר השלישי שלה ערכה את המחקר האיכותני הראשון והיסודי ביותר על ההשפעה של "הטמעת" הטכנולוגיה הדיגיטלית על התעשייה ועל עובדיה, בימים שעוד לא הפריחו בלונים מסביב לטכנולוגיה החדשה. הסיום של הסיפור שלי מבוסס כמובן על הרעיון של הסיפור הישן נושן והנאיבי של פוׂרְסְטֶר: "המכונה עוצרת".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. מקווה שלא נגיע לעתיד כזה למרות שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם.. מרתק כרגיל 🙂

  2. המאמר כתוב יפה ומספק נקודת מבט אפשרית בהחלט של התפתחות העניינים.
    בעיניי הקידמה כבר כאן. מי שאין לו כוח לעוד המצאות – כדאי שיחפש לו פלנטה אחרת לגור בה, כי בזאת רק התחלנו להמציא. מה שיקרה בשנים הקרובות הוא מהפך טכנולוגי שנחוש בכל אחד מתחומי החיים. רוב המהפכים האלה יגרמו להפרעה/ הפסקה של התעשיה שטיפלה בכך עד היום (אם יש כזו) ואנשים יאלצו לעזוב את עבודותיהם בתחומים שלא יהיו רלוונטיים עוד. אני מקווה שהם ישכילו להתאים עצמם למציאות המשתנה ואפילו שיוקמו גופים שיטפלו בכך כדי למנוע מצב שבו אוכלוסיות נותרות ללא תעסוקה. תמיד ניתן יהיה לשווק מיומנויות אלה כעסקי "בוטיק" – הסעת VIP בדרך הישנה, סיורים ללא טכנולוגיה וכל אלה כפעילויות ממותגות ואפילו אקזוטיות אם נגיע לכך.
    כבר בשיעורי ההיסטוריה הראשונים לימדה אותי המורה שאין מהפכה בלי מתנגדים, תמיד יש את אלה שנסמכים או מרוויחים מהמצב הקיים ושינוי מבחינתם הוא לא אופציה. אך כשמסתכלים על התמונה הרחבה אפשר לראות שהתועלת בקידמה רבה מהנזק שבה – ובייחוד אם משתמשים בה באחריות ולמטרות טובות. אותן מרכזניות הוחלפו, כמו שיוחלפו הנהגים. אך אנו בתור מין נרוויח מכך שלא נצטרך יותר להשקיע את כוח האדם שלנו בפעילויות "מיושנות" אלו כגון ניקוב כרטיסי קלט למחשב ונוכל לעסוק בדבר הבא שידרוש את הידיים הפועלות (אולי ניקוי כדור הארץ מהפסולת שצברנו עד כה).
    תמיד היה ותמיד יהיה שימוש לכוח אדם, ההתייעלות הטכנולוגית איפשרה לנו תמיד להפחית את ההתעסקות המאסיבית בדבר הקודם (חקלאות, פס ייצור ידני, הובלת סחורות…) ולהגביר את ההתעסקות בדבר הבא.

    1. לילך, עם כל ההערצה ל"מציאות המשתנה" (שאיננה אלא מציאות שעברה שינוי מכוון ומגמתי) האם קדמה יכולה להתקיים ללא מדענים??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם