ארגז כלים הכרחי בתפקידי ניהול

מי אחראי על חוזים והתקשרויות בפרויקטים ובניהול
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

שאלת האחריות על התקשרויות וחוזים בארגונים עולה חדשות לבקרים. לעיתים כלל לא קיימת הבנה בסיסית באשר לשאלת האחריות, מה שיכול להיות הרה אסון לארגון.

מנהלי פרויקטים, מנהלי מערכות מידע ומנהלים נוספים בארגון, שבמסגרת תפקידם מייצרים התחייבויות חוזיות עם גורמים שונים: ספקים, עובדים, קולגות, לקוחות ועוד, סבורים כי זוהי אחריותם הבלעדית של הלשכה המשפטית או הייעוץ המשפטי באשר הוא. כמו כן, גם הלשכות המשפטיות בארגונים רואות עצמן פעמים רבות כאחראיות לנושא.

גישה זו מייצרת התקשרויות בלתי מתאימות, עד כדי סיכון פרויקט, ובמקרים מרחיקי לכת עשויה לסכן את הארגון כולו.

מנקודת מבטי, כעורכת דין וכמומחית למערכות מידע, האחריות להתקשרויות אלו מונחת על כתפי המנהלים עצמם, וזאת מבלי שיש להם את הכלים המשפטיים לקיימן באופן תקין וראוי, כזה שלא יסכן את הפרויקטים והנושאים שעליהם הם אחראים ושאותם הם מייצגים.

בכל ארגון יש לשכה משפטית, ייעוץ משפטי, או גוף שאמור להיות אחראי על הסוגיות המשפטיות, לטפל בהן ולייעץ, אולם המציאות מלמדת, שהגוף המשפטי בארגון אחראי בעיקר לקבל את נתוני ההתקשרות מאת מנהל הפרויקט או הארגון, ולהלביש את ההתקשרות שביצע המנהל במלבוש המשפטי הרלוונטי.

בפועל המנהל מבצע את ההתקשרות, הוא אמור לספק מידע ברור לגוף המשפטי, ולמעשה הוא זה שאמור לבדוק האם הגוף המשפטי אכן נתן את המלבוש הנכון להתקשרות שהוא יצר.

מכאן יוצא שאחריות המנהלים להתקשרויות, לחוזים, למכרזים ולשאר הנושאים המשפטיים, היא שלהם ולא של הגוף המשפטי, או לפחות ניתן להגדיר זאת כאחריות משותפת.

לא כל המנהלים מודעים לאחריות הזאת, מנהל שלא יבין ויפנים זאת ולא ישכיל לרכוש את הכלים הדרושים לטיפול בסוגיה, עשוי להיכשל ולהכשיל את הארגון.

פעמים רבות חוסר המודעות של המנהלים מביא ליצירת חוזים שעלולים לגרום לקשיים או למשברים, ואלו יכולים להימנע בקלות על ידי רכישת כלים ותובנות רלוונטיות.

כפי שציינתי לעיל, הלשכה המשפטים אינה מחוץ לתמונה, ועל כן יש פה אחריות משותפת.

בשנים האחרונות, במסגרת קורסים למנמ"רים, למנהלי פרויקטים ולמנהלים בכלל, משולבות הרצאות המספקות כלים וידע על סוגיות משפטיות בתחום הרלוונטי לקורס: מוסבר מהו חוזה, איך מפרשים אותו, מה משמעות ההתקשרות, מה התוקף של זיכרון דברים, מה משמעותו של חוזה בעל פה ועוד.

כמו כן מספקים למשתתפים כלים להבין מהו מכרז, מהן מטרותיו וכיצד יש לנהלו נכון וביעילות מבחינה משפטית.

כלים אלו הם הכרחיים, ולא ניתן למלא תפקיד ניהולי העוסק בהתקשרויות בלעדיהם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

24 תגובות

  1. מעורבים בפרויקטים של מערכות מידע. הם חושבים שזה מוריד מהם את האחריות. ולא מבינים שההיפך הוא הנכון.

  2. יש להבדיל בין אחריות מקצועית לאחריות מניסטריאלית.

  3. תודה על מאמר חשוב – יכול לחסוך הרבה משאבים ולייעל. ללא ספק נכתב מתוך ניסיונה הרב של הכותבת

  4. שלום רב,
    תודה לך נעמי על דברייך החשובים. לדעתי, מאמרך מבטא בדיוק את תפיסת עולמך הרחבה והמעמיקה בנוגע להכשרת כוח אדם שיוכל לנהל פרויקטים. גם בקורס 'ניהול פרויקטים' שאת מעבירה לנו, העובדים באוניברסיטת בר אילן, בחודשים האחרונים,את מייחדת זמן רב למגוון נושאים, כמו התקשרויות בחוזים עם ספקים ועובדים או ניהול פרויקטים בסביבות עבודה שונות, ויש למידע חשיבות רבה. יש לציין שאת מוסיפה עוד מידע חשוב בקורס על נושאים ניהוליים, משפטיים וטכנולוגיים רבים, ואלה מכשירים אותנו להיות מנהלי פרויקטים בעלי יכולות מגוונות,וכן מנהלי פרויקטים המסוגלים לראייה מערכתית רחבה, המזהה את כל הצרכים בכל שלב של הפרויקט. שאי ברכה!

  5. ניהול זה מקצוע. עו"ד בלשכה משפטית זה מקצוע. האחריות הניהולית אינה ניתנת לחלוקה ולכן היועץ המשפטי הינו גורם מסייע בלבד. בארגון גדול היועץ המשפטי צריך לסייע בחוזים להעסקת כ"א אבל האחריות להכנת מרכיבי ההעסקה הינה על מנהל משאבי אנוש. מהנדס מערכות באותו ארגון צריך להכין מכרז לרכש ציוד לפרויקט. רק המנהל יודע את הפרטים הטכניים של המוצר לביצוע הרכש עבור הפרויקט ולכן חלה עליו החובה להכין את המפרט הטכני הנכון והמתאים. היועץ המשפטי רק מסייע לו בהכנת המעטפת למכרז כגון: מועד הגשה, כללי הגשה, כללי התיחור בין המתחרים ועוד. האם היועץ המשפטי באותו הארגון מבין טוב יותר בהעסקת כ"א וגם ברכש מוצרים? בוודאי שלא. ולכן, המסקנה המתבקשת רק המנהל הוא האחראי כי ניהול זה מקצוע.

  6. למיטב הבנתי התקשרות עם ספקים בדרך כלל נעשית על ידי מחלקת הרכש בארגון.מחלקה זו אמורה לבדוק את חוסנם של הספקים ולהשתמש בחוזים שהוכנו על ידי עורכי דין. אין ספק שמנהלי האירגון אמורים להיות בתמונה ולאשר את העיסקה מעל סכום מסויים שנקבע בנוהלי כל חברה. תודה לך נעמי שאת מעלה סוגיות חשובות ומקווה שבעלי ומנהלי הארגונים מצויים היטב בסוגיות אלה.

  7. נעמי,
    כרגיל חדה, בהירה מצוינת ומדויקת.
    אשת מקצוע מעולה בתחום ניהול הפרויקטים.

  8. תודה נעמי על המאמר המעניין. קיבוץ, כארגון עסקי, הוא דוגמא טובה להיעדר התובנה שהמנהלים הם האחראיים ולא היועצים המשפטיים. התוצאה: חוזים כושלים וגורמי חוץ המנצלים את המצב. המשלם: כיש החברים. מזווית אחרת מעניין אותי דווקא נושא "האחריות" והמשמעות שלו. מה הפירוש המעשי של לקיחת אחריות? איני מתכוון להיבט הפלילי של אחריות אלא להיבט הציבורי. למשל כשגולדה מאיר לקחה אחריות על כישלון המדיניות שהביאה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים , מה המשמעות – מעבר לאבדן היוקרה הפוליטית? מה ההיבט המעשי של אחריותה למותם של אלפי חיילים?

  9. מאמר מצוין ונכון, ארגונים גדולים נפלו על רקע חוסר קבלת אחריות וניהול נכון של פרויקטים מסוגים שונים.
    ללשכות המשפטיות אחריות גדולה ורבה לבחון את תקינות הפרויקט אל מול דרישות החוק, אולם למנהלי הפרויקטים אחריות כפולה; מלבד האחריות הניהולית לפרוייקטים עצמם, חלה עליהם אחריות נוספת, חשובה לא פחות, לוודא שהגוף המשפטי בארגון לא פועל בעודף זהירות ובכך מונע התקדמות פרויקטים טובים וחיוניים.
    נעמי, כהרגלך, מעלה נושא מעניין ואקטואלי !

  10. מאמר חשוב לכל ארגון המכבד את עצמו ולאלה האחראים לתוצאות העיסקיות של ארגונם .

  11. מסכימה עם דברי המחברת. בשוק הפרטי הלקוח מציג הנתונים העסקיים בפני עורך הדין שמנסח ההסכם ולוקח בחשבון השלכות משפטיות ואחרות אבל הלקוח בודק את ההסכם ואחראי לתוכנו ןהשלכותיו. מובן שאם הוא רוצה לשנות מהמלצות עורך דינו מובהרת לו המשמעות ואחריותו לכן. האמור צריך לחול אף הארגונים גדולים לרבות אורגנים של המדינה

    1. למגיבים – האם מקבלים תוספת ציון מהמרצה החשובה עבור תגובה חיובית באתר זה?
      האם לא מובן מאיליו שהמנכ"ל אחראי אישית ותאגידית לכל מה שנעשה בארגונו?
      האם לא מובן מאיליו שליועץ המשפטי אין שום אחריות על ביצועי הארגון?

      1. חושבים שזה לא כדאי להם להיות מעורבים בהחלטות וחושבים שכך הם בורחים מאחריות

  12. ולכל כך הרבה מנהלים לא מובן.נדמה להם שמה שעורך הדין אומר זה דברי אלוהים.

  13. מפחדים מחוזים משפטיים, מפחדים ממערכות ממוחשבות
    מפחדים לקחת החלטה כי אז במקרה של טעות הבעיה תנחת עליהם וכאן הטעות שלהם כי הרי בכל מקרה האחריות היא של המנהל

  14. נעמי כל הכבוד תמיד את מוצאת נושאים מעניינים .מעבירה אותן בצורה עניינית ובהירה .נושאים חשובים לכולם מוכנה תמיד לעלות נושאים לדיון לכל הציבור אנו מערכים אותך על כך

  15. לא נותנים לבוגרים, גם לא לאלה מתואר שני, כלים בנושאי חוזים בנושאי מערכות מידע, וכן הלאה. הם לא מבינים שזה הרבה יותר חשוב ממבוא לסוציולוגיה רו אלגברה או כל מיני נושאים מסורתיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך