יתרון העברית על האנגלית

תרגומים בעולם המחשבים
תמונת יובל אשר
אשר יובל

עולם המחשבים וההיי-טק נשלט על ידי השפה האנגלית, למגינת ליבם של הצרפתים, הגרמנים, הרוסים ואפילו הסינים. השפה העברית – שפחות מ-10 מיליון איש בעולם מדברים בה – ודאי שאין לה למה לצפות, ולא נותר לה אלא לאמץ את המילים האנגליות כמות שהן, דוגמת BI, AI, 3D וכדומה, או להעביר אותן לכתיב עברי, כמו פרויקט, סכמה, אייקון, באג, טק, אג'ילי, מדיה וכו'. אבל יש גם תרגומים מוצלחים ויפים, כמו בסיס נתונים, קלט ופלט, ממשקים, צג וערוץ. לא אשכח את אחד מכנסי איל"א בשנות ה-70 שבו אחד המרצים החל להשתמש במילה "תוכנה", והקהל – שהיה רגיל למונח האנגלי software – היה מופתע והמום. לאחר שהמונח הוסבר, מישהו זריז וחד לשון (בהחלט לא כותב שורות זה, נא לא לחשוד בכשרים) קם מהכיסא וקרא: אם Software זה תוכנה אז Hardware זה חומרה! כך, רבותיי, אני זוכר את לידתה של המילה חומרה, ואחר כך נוספה לה "קושחה" כתרגום של firmware, מילה שבשימוש יום-יומי.

אני רוצה להתעכב כאן על מונחים אחדים בעברית שלדעתי עולים על האנגלית של עולם ההיי-טק ואולי גם על מונחים בשפות אחרות שאינני בקיא בהן.

מחשב, חושב, מחשבה, חישוב – באנגלית אלה מילים שונות: לחשב (to compute or calculate) זה לא לחשוב (to think), ולא לחינם בחרה חברת יבמ את הסיסמה Think, לרמוז: כאן חושבים ולא רק מחשבים. וחברה ישראלית צעירה בחרה בסיסמה "מחשבה לפני מחשב" – Thinking before computing. אבל בעברית הכול מאותו השורש – חש"ב. בראשית צעדיו של עולם המחשוב נראה היה שהאנגלית צודקת, אך ככל שהמחשב מתפתח והופך למכונה חושבת ולא רק מחשבת, נראה שהעברית צדקה.

ניסוי (התנסות) ותהייה – זהו תרגום מוצלח ומשופר של הביטוי באנגלית Trial & Error. תוכנה מטבעה היא מדיום רך שאפשר ללוש ולשנות אותו בקלות יחסית לכל מדיום הנדסי אחר. תכונה זו מצויה בליבו של תהליך פיתוח תוכנה, שמורכב מצעדים חוזרים ונשנים של כתיבה-בדיקה-שינוי (גם כתוצאה משינוי דרישות הלקוח, שלא תמיד יודע מראש מה בדיוק הוא רוצה), ולפיכך המונח שגיאה – error – לא מדויק ועשוי גם להזיק. המונח תהייה הוא מוצלח יותר, ואפשר שגם המילה התנסות עדיפה על ניסוי. שנים רבות נדרשו כדי להגיע לתובנה של פיתוח זמיש (הֶלְחֵם של זריז וגמיש, היינו אג'ילי) שמכיל הרבה מאוד: התנסות ותהייה.

אפיון – זו מילה רבת-עוצמה שאין לה מקבילה אחת בשפה האנגלית. יש כמה מילים מקבילות, כמו Requirements, Specifications, Analysis – עצם ריבוי המונחים מעיד על המצב. ומשֵׁם עצם, לפועל: לאפיין; כמו במקרים רבים בשפה העברית שם העצם והפועל, ולעיתים גם שם התואר, באים כולם מאותו השורש. אך יש להודות שעוצמה זו לא סייעה לנו לפתור את אפיון המערכת, שהוא אחד מהנושאים הבלתי פתורים בהנדסת תוכנה: כמה? מתי? מה הוא כולל? באיזו רמת פירוט? וכו'.

תוכן, עיצוב – המילה design באנגלית ברורה וחזקה ובעקבותיה תפסה גם המילה "עיצוב" בעברית, מילה שיש לה מקורות יפים בתנ"ך, ראה משלי יד, כג: "בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר", אבל נראה שהיא מתמקדת יותר במבנה (סטרוקטורה כבר אמרנו?). המילה "תוכן" לעומת זאת מצביעה על תוכני המערכת: מה היא עושה בסופו של דבר. לכך יש חשיבות רבה משום שבתהליך עיצוב המערכת, שבשיטות המודרניות מתחבר לבנייה, עדיין נקבעים רבים מתוכני המערכת. וכל זה קשור גם לנושא האפיון לעיל.

חוויית משתמש – לאחר שבאנגלית הוחלף אחר כבוד המונח הטכני UI (User Interface), כמו קודמיו MMI ו-HCI, במונח המוצלח יותר UX (User Experience), עדיין נראה שהמילה חוויה בעברית חזקה יותר מניסיון או התנסות באנגלית. מה חוֹוֵה המשתמש כשהוא עובד עם המערכת? האם זה עונה על ציפיותיו ותואם את דרישותיו? ואגב, המילה "משתמש" זקוקה להחלפה במילה רעננה יותר, בשתי השפות.

סייבר – מקור המילה הוא "קברניט", שהיא אמנם מילה יוונית במקור אך כבר בימי חז"ל נכנסה אחר כבוד לשפה העברית ומצויה עד היום במטוסים ובאוניות. הקשר לעולם המחשבים והתקשורת הוא מדע הקיברנטיקה – Cybernetics, שהוא תחום מתמטי המגדיר תהליכי תקשורת, בקרה ומשוב בין אנשים, ארגונים ומכונות. סייבר הוא קברניט הוא מנהיג, ורש"י בפירושו ליחזקאל כז, ו מחבר לקברניט גם את המילה "קובריינאר" בצרפתית עתיקה: governer או governeor – שהיא גלגול של Kybernetes ביוונית – היינו המכוון, המנהיג, המושל. האקדמיה הציעה לאחרונה את המונח סב"ר: סביבה רשתית לסייבר, אך לפי הסבר זה אין צורך בהמצאה חדשה זו ואפשר לאמץ את סייבר לשפתנו כפי שחז"ל אימצו את המילה קברניט בזמנם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. אלא שזה הרבה יותר מרשים לדעת רוב המקצוענים בענף להשתמש במושגים באנגלית

    1. עברית היא שפה סינטטית שמשורש אחד אפשר לבנות המון מילים למשל: אוכל ולאכול וגם מזון ולהזין. באנגלית FOOD ו EAT שתי מילים ללא שום קשר. לכן, אין בעייה להמציא מושגים חדשים בעברית.אי לכך קל מאד לעברת מושגים חדשים מאנגלית לעברית. כך שאם נרצה או לא נרצה במחשב שלנו וגם בטלפון יש המון הוראות בעברית וזה לא מפריע.

  2. להימנע מטעויות. כל העולם עובד באנגלית. לא רק בתחום המחשוב. ללמד את הדור הצעיר לעבוד באנגלית. למנוע טעויות שנוצרות כתוצאה מתרגום משובש.
    שתי דוגמאות להמחשה –
    TRIAL AND ERROR הוא ניסוי וטעייה. לא תהייה. תהייה היא WONDERING. וגם לאפיון יש מילה מדויקת באנגלית – CHARACTERIZATION, לא המילים שהובאו כדוגמאות במאמר.

  3. כלום לא יעזור
    אפילו מחקרים ומאמרים אקדמיים מפרסמים באנגלית אם רוצים תפוצה משמעותית

  4. אלא שרוב הצעירים כיום לא יודעים בכלל עברית. לא לכתוב ולא לדבר. ואפילו הייטקיסטים. בואו נתחיל משם.

  5. לצערי, חלק מהמגיבים לא הבינו את כוונת המאמר. אין שום כוונה להעיף את האנגלית כשפה המקצועית ולהחליפה בעברית. רק ניסיתי להראות שבשולי המקצוע עתיר האנגלית, יש כמה ביטויים ותרגומים לעברית מוצלחים ביותר. אולי כדאי לשוב ולקרוא את המאמר בנחת.

  6. עוד נושא. כשאני משתמש בתוכנות "מיובאות" אני נוטה להשאיר את הממשק האנגלי, משתי סיבות: האחת שהתרגום של המושגים אינו תמיד קולע למושג המקורי, והשניה שהמדריכים, קבצי העזרה והפורומים מתנהלים באנגלית כולל המושגים ש"תורגמו".

  7. המאמר שלך ראוי לשבח כי אתה מעלה לשטח בעיות בהבנת החומר…

    אבל Trial & Error זה "ניסוי ושגיאה" או "ניסוי וטעות" שביחד פירושם "תהיה"…

    ובאנגלית המלה "characterization" היא חופפת לגמרי למלה העברית "אפיון". ואכן, המילים שמצאת, אינן מתאימות בכלל.

    ואחרון אחרון חביב, השורש "חש"ב" מטעה את הרבים לחשוב שיש קשר מהותי בין חישובים חשיבה. כל ההמצאה של החישובים הייתה מבוססת על הימנעות מחשיבה. והמחשב אינו יכול לבצע אלא הדמייה של חשיבה שיכולה להטעות שוטים. לכן, הטענה כי
    "המחשב מתפתח והופך למכונה חושבת ולא רק מחשבת" מטעה בשני מישורים. המחשב תמיד יהיה מכונת חישובים. בזה כוחו ולמטרה זו הוא מפותח. והוא לא מתפתח אלא מפתחים את החומרה ואת התוכנה.קל להתעלם מהאדם ולהאמין שיש בידינו מכונה שמתפתחת מאליה והופכת ממכונה מחשבת למכונה חושבת.למרות כל הבאגים שלא מצליחים להשתחרר מהם, כל פעולה של תכנות היא תכנון של תהליך חישובי.
    בקיצור, כאשר אנו מפסיקים לחשוב, פעולות התוכנה נהיות דומות לנו.

  8. יותר ויותר ממקצוענינו משתמשים במושגי אנגלית כתוצאה מהגלובליזציה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך