הסכנה ברשתות החברתיות – ממה בדיוק עלינו להתגונן?

בזמן האחרון אנו מוצפים בחדשות על ירידות תלולות בערך המניות של ענקיות הטכנולוגיה "טוויטר" ו"פייסבוק", עם הצעות להסברים לתופעה זו. רבים מאמינים שזו תגובה לגילוי שחברות אלה חושפות את הפרטים האישיים שלנו לכל מאן דהוא. משהו לא מסתדר לי עם ההסבר הזה.

ראשית, אתם יכולים לראות את העובדות במו עיניכם ולשמוע אותן במו אוזניכם. אחת התופעות הגלויות שמתלוות לשימוש בתקשורת האישית בידינו היא אובדן תחושת הבושה והרצון לפרטיות. נראה שהמשתמשים בטלפונים הניידים אינם חוששים כלל שגורמים זרים יאזינו לדבריהם. הם הולכים ברחוב, ולפעמים אף חוצים במעברי חציה, כשהטלפון צמוד לאוזנם ומדברים בקול רם ללא כל חשש. זו יכולה להיות שיחה עסקית, שיחה משפחתית או סתם פטפוט, וברור שלמדברים לא אכפת שהעוברים ושבים ישמעו מה הם אומרים.

אז מה יכול לפגוע בערך המניות של טוויטר ושל פייסבוק? ז'רון לניר (Jaron Lanier) בספרו החדש מתאר עשרה נימוקים למחיקת החשבונות שלנו ברשתות המכוּנוֹת "חברתיות", ואלו הם בקצרה:

1. בשימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות אתם מאבדים את חופש הבחירה שלכם. אפילו מנכ"ל פייסבוק הודה בכך בעקיפין. המשתמשים במערכות האלה נלכדים במנגנוני עיצוב התנהגות ממכרים שתוכננו בידי מומחים בתחום.
2. אם שמתם לב לטירוף הפושה בנו לאחרונה, נטישת האמצעים החברתיים היא הדרך המדויקת ביותר להתמודד אתו. זאת איננה אכזבה מכל מה שנכלל בקִדמה המודרנית. צריך לדעת לזהות את המערכות שמבוססות על מודל עסקי ששודד את פעולותיכם ומתגמל את עיצוב ההתנהגות שלכם. ממערכות כאלה יש להתנתק.
3. האמצעים החברתיים הופכים אתכם למנוולים. הם מעוררים בכם את הרוע כיצר בלתי נשלט.
4. האמצעים החברתיים פוגעים במעמדה של האמת. הם נוטים לטפח זיופים ופייק ניוז בגלל האופי המיוחד של האלגוריתמים שלהם. דוברי המערכות שמספקות לנו את האמצעים החברתיים, מודים בגלוי שאינם מסוגלים להבחין בין משתמשים אמיתיים למשתמשים מזויפים.
5. האמצעים החברתיים פוגעים במשמעות של דבריכם. הכלים הדיגיטליים פועלים רק באמצעות תהליכים ואלגוריתמים חסרי משמעות מעצם טבעם.
6. האמצעים החברתיים הורסים את היכולת שלכם לאמפתיה. זאת ההשפעה של הפרטניות של העולם המוצג לכל משתמש ומשתמשת באופן אישי ומדויק. הפרטנות הזו פוגמת באחת המטרות החשובות של התקשורת האנושית: יצירת הסכמה ומחויבות משותפות.
7. האמצעים החברתיים פשוט מאמללים אתכם. תופעה זו זוהתה על ידי חוקרים רבים כתוצאה של שימוש אינטנסיבי באמצעים האלה.
8. האמצעים החברתיים פועלים כך שאתם מאבדים מעמד כלכלי מכבד. בעבר חדירת אמצעים טכנולוגיים לחברה מחקה עיסוקים פיזיים אך גם פתחה בפנינו אפשרויות לתחליפים איכותיים הרבה יותר. השימוש האינטנסיבי באמצעים החברתיים מוחק עיסוקים מכובדים ומספק לנו במקומם תחליפים רובוטיים דלי איכות. לדוגמה, במקום אחיות מיומנות נטופל בידי רובוטים שמיומנותם נובעת מסטטיסטיקה של עבודות איכותיות של אחיות שאיבדו את משרתן.
9. האמצעים החברתיים מתחילים בעידוד מידות חברתיות טובות, אבל חיש מהרה מתחילים לפגוע בפוליטיקה חופשית. זאת תוצאה בלתי נמנעת של המתואר בטיעונים הקודמים. בהתחלה מאמינים שדינמיקה שיתופית ברשת יוצרת מאליה עולם יותר טוב, ולפתע מגלים שההמונים נוטים להתפרע. האמצעים החברתיים יוצרים את האשליה שניתן לשפר חברה באמצעות מילים בלבד. המיוחד בזמננו הוא שצעירים רבים מתמכרים לצפייה בזוועות אכזריות. מה שמתחיל כ"אביב העמים" מתגלגל חיש מהרה ל"גיימרגייט". אני מצטט את לניר: "המגמה איננה שמאלה ואיננה ימינה, אלא למטה" (בעמ' 117 בספרו).
10. אי אפשר להבין כראוי את הנימוקים הקודמים בלי להבין שהאמצעים החברתיים האלה פשוט שונאים את הנשמה שלך, את מהותך הרוחנית. איזו חברה יכולה להתקיים אם כל בניה ובנותיה מסכימים ומאמינים שהם מכונות חסרות נשמה?

אלו הם נימוקים רציניים מאוד וקשה להתעלם מהם, גם אם קוראים את עשרות המחקרים רק מבעד לקישורים בספרו של לניר. המעוניינים יכולים לגשת לקרוא אותם דרך הקישור הזה: http://bit.ly/BummerResearchSept2018. לדעתי המציאות הנפרשת לנגד עינינו במחקרים האלה מצדיקה את ההמלצות של לניר.

מיליוני משתמשים, גם ללא מודעות מפורשת למציאות הזאת, נרתעו מכמה רשתות חברתיות וגרמו לקריסתן בשווקי המניות. הנימוקים של לניר פורשים הסבר מעמיק למציאות האופפת אותנו לאחרונה. מציאות זו דורשת פעולה נמרצת להגנת ילדינו. אכן, ראוי ורצוי לפעול כדי לשנות אותה.