המתקפה המתפרצת התורנית שאירעה כמו תמיד ללא התראה מוקדמת, כוונה הפעם אל מלכת מנועי החיפוש, חברת גוגל. נשיא המעצמה מובילת העולם שטח את טענותיו החדות כמו תמיד בציוצי טוויטר ולקינוח גם בפני עיתונאים. לטענת טראמפ הזועם, גוגל פוגעת בו במתכוון כאשר היא מציגה את תוצאות החיפושים באמצעותה. לדבריו, כאשר מחפשים משהו רלוונטי לנשיאות בארה"ב, הוא נדחק מראש רשימת התוצאות. יתרה מכך, כאשר מחפשים אותו ישירות, עולים לראש רשימת התוצאות דפים המכילים אמירות שליליות כלפיו דווקא, בעוד אלה עם המסרים החיוביים והמחמיאים, מוסגים לאחור.
המתקפה אומנם התמקדה בגוגל, אבל באותה נשימה טראמפ לא שכח להזכיר כי טענותיו על הפצת ידיעות מוטות ומזויפות נגדו מופנות גם לרשת החברתית של פייסבוק ולזו של טוויטר. הנשיא הודיע כי הוא ואנשיו יבחנו הטלת פיקוח על דירוג התוצאות של מנועי החיפוש. גוגל וכן שתי ענקיות הרשתות החברתיות שהוזכרו לעיל, הגיבו בשלילה מוחלטת לכל הטענות שהועלו כלפיהן, תוך אזכור עובדות ועמדות שלכאורה הופכות את טענותיו של טראמפ לבלתי נכונות.
לא מכבר הייתה לטראמפ התנגשות קשה עם ענקית רשת אחרת, אמזון – מלכת הסחר האלקטרוני. בטענות של פגיעה בכלכלה האמריקנית הנשיא הכריז עליה מלחמה. הוא אף הודיע כי אחת הדרכים שלו לפגוע בה תהיה ביטול החוזה רב המיליארדים שיש לחברה זו עם ה-CIA לאספקת שירותי אחסון בענן. יש לזכור כי אמזון, גוגל ופייסבוק, הן כעת חברות מובילות ומכתיבות את הכללים בעולם הקיברנטי.
יתרה מכך, חשוב לדעת כי מדובר בשלוש מתוך חמש החברות הגדולות בשוויין בעולם כולו. הן משפיעות מאוד על הכלכלה האמריקנית, מדשנות ומפריחות את שווקי ההון במעצמה זו (מה שחשוב מאוד לטראמפ) ובמקביל משמרות הלכה למעשה את השליטה של ארה"ב על רשת האינטרנט (יכולת לא פחות מאסטרטגית). למה אם כך ירצה המנהיג לפגוע בכל אלה, פגיעה שבוודאי תגרור תגובות נגד של החברות הענקיות הללו שכוחן רב והן נהנות מתמיכת רבים כל כך, הן בארצו של הדוד סם והן בעולם כולו, תומכים שחלקם משועבדים.
יתרה מזאת, יש כאן עובדה נוספת שהופכת את מתקפתו של טראמפ על ענקיות הרשת לתמוהה עוד יותר. לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות נשא טראמפ נאום ניצחון, ובו הסביר, בין היתר, מה העניק לו את הניצחון המפתיע בבחירות. הוקסמתי לגלות את יכולת האבחון שלו בהקשר זה. בגילוי לב הוא הצביע על הסלולר והסביר כי באמצעותו, ורק בזכותו השיג את הניצחון. למפלגה שמנגד היו הרבה יותר כספים, עובדים, מתנדבים ותשתיות. אפילו במפלגתו של טראמפ הייתה רוב ההנהגה נגדו. אולם הוא התגאה כי בעזרת תפעול נכון של יכולותיהן של הרשתות החברתיות הוא ניצח את מתחרתו הילרי קלינטון מהמפלגה הרפובליקנית.
לפני שנים רבות הסברתי במאמר מנומק כיצד ניצח אובמה את מתחריו במרוץ לנשיאות באמצעות האינטרנט. הוא הסתייע ברשת בצורה מרבית לתפעול התשתיות, המנגנונים וכוח האדם שעמדו לרשותו. טראמפ הלך צעד אחד קדימה. הוא הפך את כל התשתיות והמקורות המסורתיים לכמעט מיותרים. הוא דילג מעליהם תוך יצירת קשר ישיר עם העם והמצביעים מקרבו. והוא ממשיך בכך גם היום. כל כמה שעות הוא מדבר, מספר, מדווח, מסביר, משמיץ, מגדף, ממציא מציאות לא קיימת וכן הלאה. והעם ובעצם העולם כולו מאזינים לו ועוקבים אחריו בזמן אמת כפי שלא היה מעולם.
אם כך הם פני הדברים מדוע מחפש לעצמו טראמפ צרות ומנסה לפגוע בנשק שמבטיח לו מעמדו? מדוע הוא מתעסק בכריתת הענף שעליו הוא יושב? במיוחד שהרגולציה שהוא מאיים להטיל על מנועי החיפוש והרשתות החברתיות נוגדת לכאורה את הגישה הרפובליקנית שאותה הוא מייצג. התשובה לדעתי פשוטה למדי. המאבק העיקרי היום בארה"ב הינו בין שני זרמים. הראשון, מתרכז סביב האליטות הישנות והמשכילות המתבצרות בערכים ליברליים מסורתיים שמתפרשים כחולשה בידי אויביהם. והשני, מרכז את כל אלה שסולדים מהדרך הפוליטית הקלאסית, תומכי טראמפ המתעבים את הזרם האחר. הם מבינים שקל לנגח את הקבוצה שמנגד, באמצעות התלהמות והסרת האילוץ לדבוק בעובדות.
טראמפ מוביל את הקבוצה השניה, אבל מייסדי ומובילי ענקיות העולם הווירטואלי שייכים רובם ככולם לקבוצה האחרת. הם גם לא בדיוק מסתירים את דעותיהם. ג'ף בזוז, האיש שייסד את אמזון ומוביל אותה מתנגש מדי פעם פוליטית בטראמפ. בזוז רכש את וושינגטון פוסט, שמוביל לא מעט התקפות פוליטיות נגד הנשיא. גוגל, למשל, הגישה תביעה מהדהדת בבית המשפט נגד החלטת טראמפ להגביל כניסתם של אזרחים מארצות מסוימות לארה"ב. גם למרק צוקרברג, שליט פייסבוק, היה מה להגיד בעקבות שימוש של גורמים מסוימים ששירתו בעקיפין את הרוסים בהתערבותם בבחירות בארה"ב, שבהן טראמפ כבש את הנשיאות.
מה תהיה התוצאה של מאבק הענקים הזה בין מלך העולם לשליטי העולם הווירטואלי? כהרגלי אינני מתחמק מלהעריך מה תהיינה תוצאות מאבק הערכים האמור. סיכויים גדולים אני מעניק לאפשרות ששני הצדדים יבינו כי בכל מקרה גם המנצח במאבק יסבול אבידות משמעותיות, ולכן ירגיעו שני הצדדים ככל הניתן את המתח, וימשיכו הלאה כל צד בדרכו ובאמונתו. או במילים אחרות, מאזן אימה שיימשך עד לאירועים חיצוניים שיוציאו את אחד הצדדים מהמשחק. אולם אם טראמפ יתעקש להכריע את חברות הענק האמורות כאן ועכשיו, הן תילחמנה בו ככל הנראה בכל העוצמה. החברות בפרט וארה"ב בכלל תסבולנה נזק גדול. ולדעתי, מבחינתו של טראמפ, זה בהחלט עלול לעלות לו באובדן כס המלכות.
13 תגובות
כפיים כמו בובה. למד משהו מקים שליט קוריאה הצפונית.
אם אינני טועה התכוונת לציין שטראמפ מוביל את הקבוצה השנייה. מצביעי הקבוצה השנייה ב"מדינות רצועת החלודה" הם שהביאו את הנשיאות לטראמפ בשל שיטת הבחירה לנשיאות בארה"ב. זאת למרות שקלינטון ניצחה את טראמפ ב"הצבעה הפופולרית" בכשלושה מיליון קולות.
על פי הדיווחים מארה"ב מעמדו של טראמפ בקרב מצביעי "מדינות רצועת החלודה" מתחזק כל הזמן במקביל לשיפור הכלכלה וצניחת האבטלה בארה"ב.
מספיק שהממשל האמריקאי ייזום הטלת מס חוקי על ענקיות האינטרנט ובעליהן ישדרו הרמת דגלים לבנים. האם זה לא קורה כבר?
אחרת ילמד לקח קשה
אבל מלחמת ערכים
מסכים עם הגישה
להתאחד עם עלי באבא
טראפ יהיה בבעיה
קצת מוגזם
מאזן האימה עובד?
עם הכותרת ועם התמונה?
והתוצאות?
קשה לנבא
זה הרי עידן שמשנה את כל הכיוונים שהיו מקובלים בעשרות השנים האחרונים
ישלי שתי הערות:
1. הערכים הליברליים של מתנגדי הנשיא טראמפ אינם ערכים מסורתיים אלא ערכים המתובלים בסיבים פוסט-מודרניים;
2. כנראה יש לנשיא טראמפ אינטואיציה עצומה בזיהוי הגורמים המערערים את החברה בעולם בכלל ובארה"ב בפרט: גוגל, פייסבוק וטיוויטר ודומותיהן. אבל כמו כל הדנים בנושא זה, ללא הבנת הטכנולוגיה והטכניקות המגוייסות על ידי מונופולים אלה לקידומן, גם הנשיא טראמפ בועט בכיוון הלא נכון. למונופולים אלה אין אג'נדות פוליטיות אלא רק אג' נדות פסיכולוגיות, לשעבד את המשתמשים ויהי-מה.
אתה מדבר על האג'נדות של ה"מונופולים" האלה, שלדעתך אינן פוליטיות
אני כתבתי על הא'נדות והדעות הפוליטיות האישיות של מובילי אותן ענקיות אינטרנט שאוחזים רובם ככולם בדעות פוליטיות המתנגדות לדונלד טראמפ
והם לא מהססים להביע זאת ברמה
והנשיא הכול כך מיוחד לא אוהב את דעות מתנגדיו ופועל נגדן ללא כל היסוס
לכך התכוונתי במאמר
מונופולים ולא "מונופולים"?
האג'נדה הפוליטית של מובילי המונופולים האלה מתבטאת בסתירה שבין האמונה בביטול זכות הקניין (עקרון התוכנות בחינם) ובין השמירה הקנאית העילאית על הקודים שלהם. יותר בסתירה זו, מאשר בקודים עצמם. סתירה זו היא תוצאה של תהליך שמגלם את תולדות התרבות הדיגיטלית עוד מלפני המצאת האינטרנט.
כאילו ההרס זו המטרה