סטטוס: נפטר

מה קורה לנכסים הדיגיטליים שלנו לאחר מותנו?
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

אנו חיים בעידן שבו רוב בני האדם צוברים נכסים דיגיטליים רבים במהלך חייהם. מדובר בנכסים כמו חשבון פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ ושאר רשתות חברתיות, וכן בלוגים, דואר אלקטרוני, סרטונים, ספרים דיגיטליים, קובצי ראיונות, מוזיקה, תמונות ועוד.

בציבור בארץ ובעולם אין כל מודעות באשר לגורלם של נכסים אלו לאחר לכתנו לעולם שכולו טוב (או לא). הנכסים יכולים להיות בעלי ערך קנייני רב או בעלי ערך סנטימנטלי למשפחה וליורשים, אך נכון להיום חוק הצוואות והירושות, בארץ ובמקומות רבים בעולם, אינו כולל התייחסות לסוגיה זאת. יש כאן לקונה המקשה מאוד על היורשים לגשת לנכסים אלו או לקבל מהם מידע, כפי שמגיע להם בדין.

יש להבחין בבירור בין נכסים רוחניים דיגיטליים לנכסים דיגיטליים אחרים. נכסים רוחניים דיגיטליים הם ספרים דיגיטליים, מוזיקה, תמונות, תוכנות, פטנטים ועוד, ומעמדם זהה למעמד כל נכס אחר, הלקונה אינה חלה עליהם. ואילו נכסים דיגיטליים אחרים הם פייסבוק, טוויטר, דואר אלקטרוני, בלוגים וכיוצא באלו.

קיים עיקרון בסיסי בדיני הירושה במדינת ישראל: שאיפה להגשים את רצונו האחרון של הנפטר ככל שהדבר אפשרי. בתי המשפט בישראל נוטים לפרשנות "תכליתית" של החוק, כדי לאפשר את הגשמת רצונו האחרון של הנפטר. כשמדובר במידע דיגיטלי המאוחסן בישראל וכפוף לדין הישראלי, אפשר שבית המשפט יורה על מסירת העיזבון הדיגיטלי ליורשיו של הנפטר, כל עוד הנפטר ציווה כן בבירור. אולם בגלל חוסר המודעות לסוגיה, הציבור אינו פועל על פי תכלית זאת. מומלץ לכל אדם לא להתעלם מהסוגיה ולהקדיש פרק בצוואה המתייחס ספציפית לגורלם של נכסיו הדיגיטליים – מה ייעשה בהם לאחר פטירתו.

באשר לעיזבון דיגיטלי המאוחסן על גבי שרתים בחו”ל, שמטבע הדברים אינם כפופים לדין הישראלי, הדבר מורכב יותר. כדי להתמודד עם קושי זה, חברות רבות בעולם גיבשו כללים הנוגעים לאופן ניהול עיזבונם של משתמשים שנפטרו. למשל חברת פייסבוק נוהגת להפוך את פרופיל המשתמש לדף הנצחה לאחר שקיבלה מידע על פטירתו של המשתמש. לכן מומלץ לוודא מראש מה הנוהל הרלוונטי של כל חברה המחזיקה נכס דיגיטלי, ולנסות לפעול על פיו.

בארץ עלתה הצעת חוק לתקן את חוק הירושה ולכלול בו התייחסות לנכסים דיגיטליים, אולם עד שהצעת החוק תעבור אנו נשארים עם הלקונה.

מומלץ לחשוב ולטפל מבעוד מועד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

33 תגובות

  1. מאמר מעניין וחשוב מאוד, בייחוד בדור שבו הנכסים הדיגיטליים והרוחניים של האדם עלולים לעיתים לעלות במספרם וערכם על נכסים ממשיים. יישר כח ??

  2. שלום נעמי. היבט מעניין של דיני ירושות. בהרצאות שנתתי בנושא "העברת ההון לדור המשך" ציינתי שהחיים הכלכליים שלנו נמשכים מעבר לקיומנו הפיזי. את מציינת בצדק שהחיים הדיגיטליים שלנו נמשכים לנצח.כמעט. אכן אין כלל מודעות בציבור לנושא העזבון הדיגיטלי והחוק בנושא הזה שותק. מאמר מעניין מאד. תודה לך.

  3. נעמי בוקר טוב.
    אכן המאמר מאוד מעניין ונכון ויש לתת את הדעת כדי לסגור לקונה זו.
    פייסבוק, דוא"ל ודומיהם זה עולם דיגיטלי ענק לדוגמא: החל מדף פייסבוק אישי, המשך מעסקי, המשך ממזויף ועוד. למשל, למה נפתח מזויף? של מי המזויף שיש בו המון נכסים דיגיטליים? האם נפתח כדי לא לחשוף את שמו האמיתי וכוונתו היתה "שם ספרותי" כמו "אחד העם".
    לא צריך לחשוש מההיקף ולכן חייבים להתחיל ממשהו. הטכנולוגיה תהיה תמיד לפני הרגולציה אבל חייבים להתחיל ממשהו.
    אני תקווה שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לעסוק בזה ולסגור את הלקונה. העלאת הנושא חשובה מאוד. תבורכי.

    1. צודק לגמרי, נקודה נוספת שעולה מהמחקר שאני עושה, שיכולה להיות מעורבות של (לפחות במיילים) צדדים נוספים שאולי חיים וצריך להגן על פרטיותם. בגלל חשיבות הנושא אני ממשיכה לחקור ויהיה המשך לפרסום.

  4. מאמר מעניין המצביע על בעיה ממשית בתקופה דינמית זו בה אנו חיים.
    האם קצב חיקוק החוקים יכול לעמוד בקצב בו העולם משתנה?

    1. לעולם קצב החיקוק יהיה בפער גדול מהטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר, פער הולך וגדל זה מחייב הסדרה.

  5. נושא חשוב מאוד. בהחלט צריך להיות פתרון לנושא. לא אחת מצאתי את עצמי חושבת על כך. תודה לד"ר נעמי דדון על חשיבה והעלאת המודעות.מקווה שימצא פתרון.

  6. הטכנולוגיה יוצרת צרכים בחוקים שפעם היו שייכים לסרטים בדיוניים.

  7. נעמי, כל הכבוד! כרגיל, שיתפת מידע חשוב לציבור, בצורה תמציתית, אך מאירת עיניים.

  8. אלא שבאוניברסיטה מלמדים על הדין היהודי ודברים מתקופת האבן

  9. תהליכי החקיקה לא ידביקו לעולם את ההתפתחויות הטכנולוגיות. הפער בין הופעת ״הנכסים החדשים״ לעולמנו רק ילך ויגדל. האינדוידואל, במיוחד זה שהרכוש הדיגיטאלי שלו אגור אי שם,חייב,אם הוא חפץ בכך,למצוא את הפתרון, לתכנן את הפלטפורמה לטיפול ברכושו זה ולמה שייעשה בו לאחר אריכות ימיו בעצמו ולבנות לו את מערכות ההגנה על רכושו. אל לו לצפות לעזרת המחוקק כי היא לעולם לא תהיה עדכנית ולא יהיה בה מענה רלוונטי לצרכים החדשים של האנושות.

  10. נכסים דיגיטלים לדוקטור נעמי כל הכבוד את לוקחת נושאים חשובים ביותר.שאף אחד לא מטפל בהם באופן מעמיק וברור לכולם .המאמרים שלך בכל הנשואים מביאים את האנשים לחשוב ולחקור ולעניין בהם בנצי שמיר

  11. שמתמחה בחוקים או בעיות שקשורים להשלכות של טכנולוגית המידע

  12. גם מעשי
    וגם מעורר מחשבה
    אלה מאמרים שלהם אנחנו זקוקים
    ולא מאמרים שמרוב טחינה לא מגיעים לעיקר

  13. מה הערך
    המוסף. של כל הנכסים הדיגיטליים כאשר האיש נפטר.את מי זה מעניין?מה הם היו.

    1. מה אם ילד הלך לעולמו והוריו ומשפחתו רוצים לדעת מה עבר בראשו, עם מי הוא התכתב, מה הוא חשב, לאיזה קבוצות היה שייך, אולי הוא חיבר שיר או מאמר שיש בו ערך רגשי או קניין רוחני, אולי ילדים רוצים לדעת דברים דומים על הוריהם או בני משפחה אחרים, מה אם סיפרו באמצעים הדיגיטליים ספורים משפחתיים או אחרים בעלי ערך היסטורי, משפחתי, קנייני ועוד.

  14. כל בעל נכס דיגיטלי יכול לדאוג בחייו לטפל בנכסים. ואם לא דאג לכך יורשיו יחליטו בענין. היורשים ירשו הכל כדין.

  15. היום חוק הירושה לא מאפשר זאת, כי החוק לא כולל נכסים דיגיטאליים, כדי שהחברות המנהלות נכסים אלו יתנו ליורשים גיש, הם דורשים צו בית משפט, זאת הבעיה שנסיתי להעלות בכתבה, הצורך בהסדרה.

  16. אנשים לא מודעים לנושא ולכן לא מסדירים זאת בעודם בחיים, לאחר מכן הדבר לא מתאפשר בגלל חוק הירושה שאינו מתייחס לנכסים אלה, היום לא רואים בזה נכסים. הנושא מחייב הסדרה משפטית ומהר ככל האפשר.

  17. כבר שנים רוב בוגרי המכללת החלשות נכשלים. בכל זאת עוד ועוד נרשמים. איך זה יתכן? כנראה שהמכללות מסתירות מידע או יותר נכון מוכרות לוקשים.

  18. עוד מאמר מעניין שפותח את עיננו בעודנו בחיים,
    תודה לך נעמי על העלאת סוגיות כה חשובות.

  19. והיא תהייה איתנו הרבה זמן.
    רוצה להאיר כאן פנים נוספות. לכל ענק חברתי שנותן לנו בטובו דף לפרסם בו את הגיגינו יש חוקים משלו. מקרים מהחיים: (לא בארץ) הורים שבתם התאבדה ופייסבוק מיהרה לסגור את הדף שלה פנו אל בית המשפט כדי שיורה פייסבוק לאפשר להם לחפש במידע רמזים לאירועים שקדמו למעשה. מעשה (אמיתי) בתמונת דרכון שהועלתה לבלוג ברשת ללא רשות, בעלי הבלוג עבר מן העולם ובעל הדרכון לא יכול היה להוריד את התמונה (בעלות, היעדר צו ירושה וכדומה)
    המקרים האלו מתרבים כרוח התקופה. אין פרטיות וגם המעט ממנה שהיה — איננו עוד.
    צריך להתרגל, לזרום ולדאוג להמשך בעודנו כאן.

  20. תודה על מאמר מעניין וחשוב!!

    הצלחת בעמוד אחד להצביע על לקונה משמעותית ולהציע פתרון. כל הכבוד!

    יש לי שאלה: מדוע הבלוגים הנכתבים כמו המאמר הנוכחי אינם נכללים תחת המטריה של קניין רוחני בגלל זכויות המחברים?

    תודה מראש.

  21. זה כן יכול להיכלל בקניין רוחני, אם כי יש פה העלאת סוגיה ולא חידוש רעיוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך