הנשים והעולם הספרתי

האם תכנות מבוסס על חשיבה גברית?
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

מאמר זה מוקדש לזכרה של מורתי האהובה לפילוסופיה עתיקה באוניברסיטה העברית, ד"ר פפיטה האזרחי, אשר נסיבות מותה בחודש מאי 1963 מעולם לא פורסמו; ולזכרו של ידידי היקר, הרב שמואל סלושץ, אשר בשנות ה-80 יזם קורסי הכשרה בתכנות לבנות הקהילה החרדית בבני-ברק, על מנת לספק להן תעסוקה מכובדת. יהי זכרם ברוך.

בעיתון המורים למדעי המחשב בישראל, "הבטים בהוראת מדעי המחשב", בגיליון פברואר 2018, משתקפת דאגה רבה מהשכיחות הנמוכה של נשים בקרב אלה שלומדים מדעי המחשב (27%). כאשר בוחנים את הנושא הזה ביסודיות, מתברר שהסיפור מורכב ומפותל.

לפני כשלוש שנים, בתוכנית לתואר שני בחינוך בנושא "טכנולוגיה בחינוך", דיברתי באחד הקורסים על ערכן הלימודי של פעולות תכנות מתוחכמות, המופעלות בקורסים רבים ברחבי העולם. בתגובה לדבריי אמרה אחת התלמידות: "אבל תכנות זו חשיבה גברית". מובן שהגבתי בתדהמה, מכיוון שידעתי ממי למד טיורינג (מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב) לאפיין את מושג החישוב. את הרעיון כיצד להגדיר מנגנון המבצע חישובים הוא הפיק מניתוח עיסוקן של נשים עובדות שנקראו באנגלית "computers". ידעתי גם, שמאוחר יותר, היו אלה נשים שתכנתו את המחשבים הראשונים (לפחות בארה"ב). קיים אפוא פער עצום בין חשיבה מהסוג שהתבטא בדבריה של תלמידתי ובין המציאות ההיסטורית של שנות ה-30 וה-40 שבהן תפסו הנשים מעמד מכובד כמומחיות בחישובים. כשהתכוננתי לשיעור הבא נתקלתי בשפע של נתונים נוספים המתארים את הרקע לתגובתה התמימה והמעוותת של תלמידתי.

להודות על האמת, בכל חודש אני מגלה עובדות חדשות על כמה וכמה פערים הרלוונטיים להגדרת מעמדן של הנשים בעולם הספרתי. קיים כמובן הפער הסטטיסטי, כמו זה שבוטא ב"הבטים", פער שרק מתאר באופן מופשט מצב קיים ללא אפשרות להסבירו. אולי תוכניות הלימודים אינן משווקות כראוי? אולי הוראת מדעי המחשב, כפי שטען דייקסטרה, נגועה באמת בגילְדאוּת – כלומר, בדחף לשמור על הידע המקצועי בסוד? קיים גם פער הנובע מהיחס המחפיר אל עבודת הנשים, פער שמתגלה, למשל, בין תמונת המציאות של תפקיד הנשים בסרט "משחק החיקוי" ובספר הביוגרפי שעליו התבסס הסרט, ובין מציאות השכיחות של הנשים (90%) בקרב העובדים בבלצ'לי פארק בשנות ה-40, שהיו מיומנוֹת בחישובים ובפיצוח צפנים. האם היו אלה נשים בעלות חשיבה גברית? מדוע התעלמו מהן ואף אחד לא התלונן? קיימים גם פערים כלליים ועקביים בהיסטוריה של העולם הספרתי, כמו אלה המתגלים בין התמונה המוצגת של תולדות פיתוח והמצאה של מושגים ומתודות במדעי המחשב ובין העובדות. ועוד…

מדי פעם בפעם, חוקרים מעיזים לנסות להסביר את התופעה התרבותית הזו. למשל, בספרו של דויד נובּל, "דת הטכנולוגיה: הקדוּשה של הגבר ורוח ההמצאה", צורף פרק שלם כנספח בן עשרים עמודים, על האלף (המילניום) הגברי ובו פרטים מחרידים על שנאת נשים בת מאות שנים. הנספח מתחיל בציון העובדה ש"מאמצים מתמידים של הנשים בשנים האחרונות לפרוץ את חומות המבצרים הזכריים המסורתיים של המדע והטכנולוגיה, באופן עקבי לא הצליחו." מדובר בהשתלשלות הרעיון הנוצרי, במשך מאות שנים, שהאישה היא שגרמה וגורמת לנפילת האדם, הגבר, אשר בלעדיה היה נשמר מהידרדרות. השתלשלות זו מתחילה אפוא בפרשנות סוטה לסיפור הכישלון של אדם וחווה בגן-העדן. זו ממש פרשנות פרוידיאנית. עד היום נוצרים רבים מאמינים ש"החטא הקדמון" קשור בפעילות מינית. מעניין להשוות אמונה זו עם האמונה היהודית, שגם היא מקשרת את סיפור "החטא הקדמון" למין. אלא, שלפיה, הנחש קינא באדם ובחווה כשראה אותם מזדווגים, וברוב קנאתו רצה למצוא דרך להכשיל אותם. למרות ההסבר הרומנטי הזה, היחס המיוחד לנשים כנושאות טומאה מעצם טבען, מתגלה כבר בתורה ועבר בצורה מוקצנת אל החרדים.

מכל מקום, במשך תקופה ארוכה, הייתה תרבות אירופה רוויה באמונות אנטי-נשיות. אמונות אלה התבססו על פרשנות פרוידיאנית לפרשת עץ הדעת. הפרשנות הזו הובילה לתפיסת המלאכים כזכרים בתוליים וזכים, עברה אל מנזרים שהדירו את הנשים מכותליהם, ולרדיפת מכשפות. משם היא עברה להקמת מסדרים, כמו "הבונים החופשיים", אשר ללא סיבה רציונלית העתיקו את התנהגות הכמרים ושמרו עליה עד עצם היום הזה. היא משתקפת בתפיסת הגאולה העתידית כנקייה מהמין המטריד ומהדהדת בתרבויות אקדמיות "מודרניות", אשר בלי להשמיע קול, ממשיכות בהדרת נשים.

ההיסטוריה של הטכנולוגיה משקפת את התרבות הזו בדרכה המיוחדת. הנשים הקדומות, שנשארו במערות והמתינו לגברים שיביאו את הציד, עסקו במלאכות ביתיות. כלומר, ניצני השימוש בכלים מגוונים למטרות שונות, פרחו בידי הנשים. במשך שנים רבות הפלך היה הסמל של הטכנולוגיה הנשית. והנה, הפלך הופיע בראשית "המהפכה התעשייתית" כמכשיר הראשון שעבר אוטומציה וסולק מידי הנשים…

התמונה מסתבכת אם נביא בחשבון שבשנות ה-50 וה-60, נערך בארה"ב מסע שיווקי אגרסיבי לסילוק הנשים ממקומות העבודה שבהם הן הצטיינו. הן היו המומחיות לעיבוד נתונים. במודעות פרסומת של יצרניות של מכונות לעיבוד נתונים, הוצגה המכונה כפתרון יעיל לסילוק הנשים מהמשרדים. לדוגמה, במודעה של יצרנית של סורקים בשנות ה-60, כלומר בסיקסטיז אפופות האופוריה, הוצגו תכונותיהן המטרידות של הנשים: שיחה טורדנית ורגליים מושכות. בכותרתה נכתב במפורש: "לְמה יש שש עשרה רגליים, שמונה לשונות מכשכשות ועולה לך לפחות 40,000 דולר בשנה?". האם אין כאן רמז גס לחטא הקדמון?

מסתבר שלא רק אנשי השיווק התגייסו למאמץ לסלק את הנשים מתחום התמחותן ולהפוך, בסופו של תהליך, את עולם התִכנות לאחווה גברית. נתן אֶנְסמנגר, שחקר את התפתחות מדעי המחשב, הנדסת התוכנה והכשרת התכנתים, חשף בספרו "נערי המחשב משתלטים: מחשבים, תכנתים והפוליטיקה של מומחיוּת טכנית", כמה תהליכים שעיצבו את השתלטות "נערי המחשב" על המקצוע. אחד מהם היה, כאמור, השיווק. השני התגלה בגישתם של מנהלי משאבי אנוש שערכו ראיונות קבלה שהיו מוטים בבירור לבחירת גברים להכשרה ולתעסוקה כתכנתים.

אז מה צריכה להיות המסקנה המעשית מהיסטוריה ארוכה של שוביניזם גברי שכזה? מדוע נתפלא שכאשר מחפשים בטכנולוגיה מערבית פתרון לגאולת האדם, החינוך והחברה, טכנולוגיה זו תדבר לליבם של זכרים ולא של נקבות?

האם ההיסטוריה הזו היא מקרית, או נובעת מהחולשות ה"טבעיות" של האדם? אין ספק ששינוי של מגמה בעלת שורשים כה רבים ועמוקים, ידרוש מאיתנו מאמצים ומשאבים רבים כדי לעקור אותה מן השורש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. שיך לחינוך הבסיסי. שמאל פירושו שיוויון. ימין שמרנות שדוחפת להפליה מגדרית. ושיא ההפליה בדת.

  2. בשבדיה התמונה לגבי מצב הנשים טוב יחסית, בלוב ובמאה שערים עדיין גרוע. זה תהליך בן אלפי שנים. רוב הזמן היה קפאון, כעת המצב משתפר בהתאם לבחרה הסובבת. זה לא מיוחד דוקא להייטק. זה כך בכל הענפים המובילים מבחינת מעמד והכנסה.

    1. כנראה כתבתי לא ברור מספיק.
      מצא ענף שהתחיל את קיומו מעיסוק מקצועי שנשלט בידי נשים, שזכה לכנוי שלו מהכינוי של הנשים שעסקו בו (computers), ואשר הוגדר על ידי צפייה בנשים אלה ואשר חלק חשוב שלו (מושג שפות התכנות ופיתוח שפת תכנות שימושית ומוצלחת, מושג הקומפיילרים ואפילו הכשרת מתכנתים) פותח על ידי נשים – וכל זה נמחק מהזיכרון. זאת תופעה מיוחדת וייחודית שיש לה הדים קלושים הענפים אחרים, אבל כדאי לא להכחיש אותה, כי כך לא נבין צד אפל נוסף בתרבות שלנו.

    2. אין דוגמה להדרת נשים בתחומים אחרים.
      זה עתה נתקלתי בנתונים על נהגות קטרים בישראל. 3 מתוך 350 !!! כמובן שזה מראה על בעיה אבל זו לא דוגמה לבעיה המתעוררת מהבנת מה שקרה וקורה בעולם הדיגיטלי.
      עולם הרכבות לא התפתח מעיסוק של נשים. המונח "קטר" איננו מונח שהתייחס אי פעם לנשים. נשים לא פיתחו את עולם הרכבות. לכן, אי אפשר, או קשה ללמוד מהדרת הנשים הגסה מעולם הרכבות דבר על הדרת הנשים ומחיקת תרומתן מהעולם הדיגיטלי.

      מה שקיים בענף המחשבים לא קיים בענף נהגי הקטרים.

  3. תחשבו מה קורה בענפים יותר שמרניים או שבהם נדרשת פחות השכלה וכדומה. ממש עצוב.

    1. שאלתך מוצדקת, אבל כאשר נחפזים ולא חוקרים היטב את הבעיה, מגיעים לפתרונות רופסים. תוכלי למצוא הרבה דיונים בבעייה של נוכחות עלובה של נשים בעולם הדיגיטלי וקשה למצוא מחקר יסודי בבעיה הזו.
      במאמר הזה שלי ניסיתי להצביע על שני דברים שלא שמים לב אליהם. (1) לא מדובר סתם בעוד ענף שבו יש הדרת נשים. הדרת הנשים מענפי העולם הדיגיטלי מיוחדת במינה. (2) ייתכן שיש בהתפתחות העולם הדיגיטלי משהו שתרם למחיקה טוטלית של תרומתן המזהירה של הנשים לעולם זה, וצריך לגלות אותו.
      תרבות הדרת נשים היא תרבות עתיקה (העולם המערבי) והמפגש שלה עם העולם הדיגיטלי הביא ליצירת המצב הנוכחי. לדעתי צריך לחקור את שניהם כדי להבין את הכימיה של מה שקרה החל משנות ה-70…
      זאת הבנתי – ואני רק רוצה לעורר התעניינות בבעיה, כדי לגרום למחקר רציני שיביא לפתרונה…

  4. והנושא של שיוויון בין המינים יהיה מובן מאליו וייושם בפועל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך