חד גדיא בצה"ל

בלשון רפה ובעקיפין נתבשרנו בימים האחרונים על החלטת הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, לממש הלכה למעשה את החלטתו מלפני יותר משנתיים ולהתחיל בפרויקט לאיחוד מערכות ה-ERP בצה"ל. אף שלא ניכרה התרגשות בציבור, שכלל איננו מודע לנושא, מדובר בלא פחות מהחלטה גדולה ומשמעותית בקנה מידה לאומי. עם זאת, כלל לא ברור כי מה שהוחלט אכן יקרה, שהרי לפרויקט הנדון היסטוריה מיוחדת מאוד.

בראשית, עם כניסת המחשבים לשימוש בעולם, הלך ונוצר מצב של ריבוי מערכות מידע בדידות ברחבי כל ארגון. בחברה כמו מוטורולה, לדוגמה, פעלו כ-1,200 מערכות מידע נפרדות שכאלה. הדברים הגיעו לידי כך שלא ניתן היה לנהל את הארגונים ולשלוט בהם כהלכה בשל הבעיות שיצרו המערכות הבדידות. בראש ובראשונה היה קושי להעביר מידע מפונקציה לפונקציה. כך נולדו, מתוך צורך ברור, מערכות ה-ERP – מערכות מידע כלל ארגוניות. מדובר במערכת אחודה ומשולבת, שכללה לכאורה את כל הפונקציות הנחוצות בבסיס נתונים יחיד.

כך קרה גם בצה"ל, אלא שאם בכל מקום אחר עברו ממערכות בדידות רבות למערכת ERP אחת, הרי בצה"ל נוצר מצב אבסורדי ביותר של ריבוי מערכות ERP באותו ארגון עצמו. זאת התגשמות צרופה של הביטוי: דבר והיפוכו. בפינות רבות של הארגון הצבאי שלנו קמו מערכות נפרדות של ERP. כל חיל וכל זרוע בחרו מערכת על דעת עצמם, תוך הערכה עצמית שהם יודעים טוב יותר מה ואיך צריך לעשות. יתרה מכך, לא כל המערכות הללו היו מאותה תוצרת, וגם אלה שהיו מאותה תוצרת לא היו תמיד מאותה גרסה. בקיצור, מהפיקוד העליון נמנעה האפשרות לקבל מידע אחוד ומקיף.

הכול החל בשנת 2005, עת מינה הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון ועדה בראשות אלוף שהמליצה על האחדת מערכות ה-ERP ועל כינוסן במערכת אחת כלל צה"לית כפי שמחייב אפילו היגיון פשוט. דן חלוץ, מחליפו, החל לממש את הרעיון, ובין היתר הקים מנהלת שמנתה כ-150 קצינים וחיילים. אולם, עוד בטרם משהו קרה הגיע רמטכ"ל חדש: גבי אשכנזי. זה האחרון ביטל את הפרויקט בהינף יד. מצב זה הביא תנופה מחודשת להתפתחות מערכות ERP נפרדות נוספות, למשל בזרוע היבשה ובמנהל הגיוס. מחיר הקמה של כל מערכת כזו נמדד במאות מיליוני שקלים. וכבר יש לנו לא מעט מערכות שכאלה.

קיום המערכות הנפרדות עולה הון עתק שנדרש לתחזוקתן השוטפת. מאידך את הניהול המשותף של כל המידע בארגון לא ניתן כלל לממש. אשר על כן החליט הרמטכ"ל הבא בתור, בני גנץ, על חידוש הפעילות בפרויקט שהפסיק קודמו. ההחלטה בנדון נמסרה כבר לפני כשלוש שנים. אז דובר על פרויקט שימשך כ-4 שנים. רוב הזמן חלף עבר לו, ומאומה לא קרה. כעת הועמד קצין בכיר בראש הפרויקט, ועומדים להקים מחדש את המפקדה שפורקה. מדברים עתה על היקף של מאות רבות של מיליוני שקלים בפרק זמן של 3 עד 4 שנים.

אינני יודע מה יהיה גורל הפרויקט. בלתי אפשרי לצפות מה תהיה עמדתו של הרמטכ"ל הבא, שמינויו הולך וקרב. בדבר אחד אני מוכן להסתכן ולהתיימר לראות את העתיד. אם וכאשר הפרויקט יקרום עור וגידים, הוא יעלה עשרות ומאות אחוזים מעבר לסכומים שבהם נוקבים כיום. הוא גם לא ייגמר בטווח הזמן החדש שבו נוקבים, אלא בסטייה גדולה ממנו. כך הם פשוט פני הדברים במקומותינו.