בשבוע החולף היינו עדים לקומדיה שחורה נוספת, אופיינית לתחום מערכות המידע, הפעם בהקשר למכון התקנים. לפני כעשרה חודשים הוחלט בכנסת כי תיכנס רפורמה בפקודת היצוא והיבוא, רפורמה שמייחסים לה חשיבות רבה. תחילת הביצוע נקבעה לחודש הבא. והנה ברגע האחרון כונסה ועדת הכלכלה של הכנסת כדי לאשר דחייה בת חצי שנה, וזאת בשל העובדה כי במערכת המידע של מכון התקנים, שהינה עמוד תווך ביישום הרפורמה, טרם נסתיים השדרוג הנחוץ. הוועדה בראשותו של ח"כ איתן כבל אישרה את הדחייה.
לכאורה יש כאן מחדל, או בתכנון או ביישום. אי-עמידה בלוח הזמנים או חובבנות תכנונית. אולם אינני רוצה להתעכב על נקודה זו, הואיל והיא פשוט מחווירה לעומת ההמשך. בטרגי-קומדיה יש פאנץ' מעניין שכדאי לשים אליו לב. בדיון שהתפתח, ואת פרטיו אפשר לראות באתר הכנסת, התברר כי בעצם בונים שתי מערכות מידע. אחת היא זו המעודכנת של מכון התקנים, אך במקביל מקימים במשרד הכלכלה מערכת שנועדה לאותו נושא עצמו. יו"ר הוועדה שאל בדיון על מה ולמה זקוקים לשתי מערכות לאותה מטרה, ונציגי משרדי הממשלה טענו כי המערכת במשרד הכלכלה תשמש בעתיד כגיבוי.
המערכת של משרד הכלכלה צפויה להתחיל לפעול רק בעוד שנה. מבחינת העלויות – השדרוג במערכת מכון התקנים תוקצב ב-10 מיליון שקלים, ובניית המערכת המקבילה במשרד הכלכלה תוקצבה ב-15 מיליון שקלים. מי שקצת בקי בניהול מערכות מידע מבין כי הפתרון של בניית מערכת שונה בארגון אחר, לצורך גיבוי, היא פתרון גרוע שאיננו הגיוני. אלא אם כן מדובר בכך שארגון ב' סבור כי ארגון א' כלל לא יעמוד במשימה להקמת מערכת שתאפשר הפעלת הרפורמה. או שמא החשש הוא מפני תקיעה מכוונת של התהליך בידי מכון התקנים, שהרי הרפורמה נועדה להוציא מידיו את הבלעדיות בביצוע בדיקות שבהן תלוי היבוא למשל.
ממרום שנות הניסיון שלי בפרויקטים שכאלה, או בניתוח של פרויקטים שאליהם לא היה לי קשר, ומבלי לדעת שום פרט פנימי שלא התפרסם בתקשורת, אני מוכן להמר בזה הרגע על שלושה דברים, על כולם ביחד או על כל אחד לחוד. ראשית, אף אחת משתי המערכות לא באמת תפעל בלו"ז (הדחוי) שהוצג לוועדת הכנסת. המערכת של מכון התקנים לא תפעל כהלכה גם בעוד חצי שנה, והמערכת השנייה לא באמת תהיה מוכנה בעוד שנה. והסטייה לא תהיה של עשרות אחוזים בודדים.
שנית, באשר לעלויות, גם כאן תהיה סטייה גדולה, ואני מוכן להגיד שלא מדובר בעשרות אחוזים בודדים. ושלישית, המערכת של משרד הכלכלה לא באמת תוכל לגבות את זו של מכון התקנים. בסופו של דבר תהיה מערכת אחת (אם בכלל). ההתערבות פתוחה בשבועיים הקרובים.
ולסיכום, ברחבי תבל ובאומת ההיי-טק שלנו עוד יותר, מושם דגש רב מדי על יכולות טכנולוגיות, ובו בזמן אין כמעט התייחסות להשלכות של ההחלטות הניהוליות. כפי שכבר דרשתי אין-ספור פעמים, מערכות מידע קמות ונופלות, נוסקות או קורסות, בשל החלטות ניהוליות. הניהול הגרוע במקומותינו מוביל לכישלונות חוזרים ונשנים, שעלותם רבה בכסף ובתפקוד לקוי. הכול קורה ואיש לא מתרגש, איש גם לא נדרש לעזוב את משרתו. מחייכים וממתינים לפרשה הבאה.
11 תגובות
תבדוק מה קורה בפרוייקטים הגדולים של המיחשוב במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות הגדולות. שם תגלה את הסיפורים האמתיים.
תודה על הפוסט , כותב הפוסט , מתאר לנו בוקה ומבולקה שהיא מובנת מאליה לגבי דידו , וייתכן שהצדק איתו , אבל , לא מפרט הוא כמעט כהוא זה , במה עסקינן בדיוק , איפה הכשל לא מובן . לכתוב שהפיתרון הוא גרוע ולא הגיוני , ולהעלות השערות שארגון ב' סבור שארגון א' לא יעמוד במשימה , לא עוזר להבין כלום . צריך לפרט ולהמחיש מינימלית , איפה הכשל . אדם הדיוט אפילו , יכול לגרוס , שזה דווקא כן נשמע הגיוני , שמערכת מקבילה , גם תהווה גיבוי , וגם תהווה מערכת כשלעצמה . וכך , מבצעים אינטגרציה בין תוכן , לבין מערכת , וכאשר יהא כשל , יהיה מעבר חלק , מפעולה של מערכת א' , לפעולה זהה של מערכת ב' . מאיפה לנו לדעת , שזה לא המצב .
בסיכום הפוסט , יש פירוט קלוש ביותר , שמושם דגש רב מדי על יכולות טכנולוגיות , ושבו בזמן , אין כמעט התייחסות להשלכות של ההחלטות הניהוליות .
אבל :
הסיכום לא מסכם , ואפילו לא מה שכתוב , בגוף הטקסט . איפה כתוב בגוף הטקסט , הדגש המופרז והלא תואם כמוזכר , לא מובן כלל !! ובכלל :
אם יש גיבוי או צורך בגיבוי , ואפילו מערכת זהה , זה לא נשמע ענין טכנולוגי , אלא בכלל ניהולי ומינהלי , שאגב אורחא , הוא על פלטפורמה טכנולוגית .אז אולי טען כותב הפוסט , דבר והיפוכו .
לסיום , לועדת הכלכלה , אין שום סמכות , להורות למכון התקנים , על שום דבר ועניין , אלא אם כן , נמנעה או נדחתה בועדת הכלכלה , חקיקה שבפועל תחייב או לא תחייב . אם יש חוק הוא מחייב , ורק בית משפט מינהלי ( בג"ץ וכדומה ) יכול לאשר או מעין , דבר דנן .
נ.ב : לא מובן אגב , מה פקודת היבוא והיצוא , שעוסקת בעיקרון בנושאים של איסור מסחר עם האוייב ופיקוח דנן וכו… לסיפור הזה . אבל , עוד אברר אולי בהמשך ….
תודה
יונתן, יפה כתבת. מסכים עם כל דבריך. מניסיוני הרב במערכות מידע ממשלתיות ראיתי כמעט תמיד כפילויות, חוסר בתפיסת מחשוב ממשלתית כוללת וחוסר תיאום.
לפני מספר רב של שנים הגשתי, ביחד עם שני אנשים נוספים, הגשתי הצעה קונקרטית לטיפול בבעיה כזו בתחום מרכזי בתשתיות המחשוב. קבלת ההצעה הייתה חוסכת כסף רב ובעיקר משפרת את תשתיות המחשוב הממשלתיות ואת האינטגקציה בין מערכות המחשוב של משרדי הממשלה. ההצעה נדחתה על הסף ללא דיון רציני.
"ניהול גרוע" הוא הנורמה מן הטעם שכל ההנהלות באשר הן נוטות להסתיר ליקויים ולכן לא מפיקות לקחי אמת. זאת אחת הנגזרות של השילוב; עקרון ההתמדה והחוק השני של התרמו דינמיקה בהקשר של מערכת איטליגנטית-אנושית
עקרון ההתמדה אינו מתגלה בשום תחום אנושי שאין בו חשיבות לתנועת גופים בחלל. הוא יכול להתגלות כאשר מפרשנים אותו ללא ביקורת מדעית. כך גם החוק השני של התרמו-דינמיקה, עקרונוות מכניקת הקוואנטים והוכחות לוגיות אודות מערכות פורמליות מסוימות (גו'דל ופוסט). חופש הפירוש אינו מבטיח תוצאות שיש להן משמעות.
לא חבל עם כספי משלם המיסים? כנראה שלאף אחד שם לא איכפת..
בכל מקרה לא מתצאו מזה בקלות
קשה לטפל בהם כי הם מקורבים
כמות השטויות שנכתבות כאן מפי "בעלי ידע" פשוט גורמת לעלבון האינטיליגנציה.
לאף אחד מכם אין שמץ של מושג במה מדובר ואתם עסוקים רק בלהכפיש.
מציע לכל אחד ואחת מכם להגיע למכון התקנים וללמוד איך הפך ארגון סטוטורי ב10 שנים האחרונות לארגון יעיל ומרשים מאד מבחינה טכנולוגית.ארגון שזוכה כבר כמה פעמים ברצף בתחרויות של אנשים ומחשבים.
תקרא היטב מה שכתבתי במאמר אשמח להתערב עמך
אלא שאז תצטרך להסיר את המסכה מעל פניך ולהזדהות
דרך אגב לא פעם הייתי חבר בוועדות פרסים של אנשים ומחשבים
הייתי גם חבר בוועדות תקינה של מכון התקנים
לגופו של עניין אין בדבריך כדי לסתור את שטענתי
הבמה של האתר שלי תמשיך להיות פתוחה בפניך, גם אם תישאר תחת מסיכה, ובלבד שלהבא תתבטא בצורה קצת יותר מכובדת כראוי למי שרוצה שגם יקשיבו לדעתו
נותר לי רק לומר.
ביצוע מרשים מאד