נחוץ ריסון, אך לא פחות גם פרופורציה

בעקבות פסק דינה של השופטת מרב בן-ארי
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

המדיה על כל ערוציה רועשת וגועשת. שופטת בית משפט השלום בכפר-סבא הוציאה מתחת ידיה פסק דין שמעורר סערה, קודם כול כי הוא נוגע כמעט לכולנו.

ומעשה שהיה כך היה. אדם ושמו אברהם אשכנזי שלח מסרון אישי בפייסבוק לקרובת משפחתו, ובו כתב, בין היתר, על קרוב משפחה אחר שלהם, ניסים הדס, וכינה אותו "גנב לא קטן". הנמענת מסרה את המידע לניסים הדס וזה תבע את כותב המסרון הפרטי בגין לשון הרע. השופטת מצאה את התביעה מוצדקת ופסקה לנתבע קנס של אלפי שקלים וכן החזר הוצאות משפט.

אין לי עניין להיכנס למסכת היחסים והאירועים בין הצדדים, שכוללת גודש של פרטים מכוערים, ובכלל זה תביעת לשון הרע קודמת בכיוון ההפוך נגד אשתו של התובע. במאמר זה אני מבקש להתמקד בתקדים שנוצר כאן בהקשר למאבק נגד ההשתוללות וההשתלחות חסרת הרסן ברשת.

רשת האינטרנט, כמו כל חידוש טכנולוגי אדיר, טומנת בחובה לצד התועלות גם סיכונים ותופעות שליליות. הבעת דעות חופשית הנה חמצן לדמוקרטיה, אולם השתלחות, הפצת שקרים, ומסרים זדוניים הם נגע שיש לעקור.

מערכת המשפט נמצאת תמיד כמה פאזות מאחור, אולם גם היא מתחילה למסד בהדרגה כללים ותקדימים להתמודדות עם התופעות הקשות מהדור החדש. לפני כחודשיים למשל קבע פסק דין בארץ, כי פוסט בפייסבוק שכתב גולש על בת זוגו לשעבר והפיצו לחבריו, פוסט שכלל תיאורים שלה כאם מזניחה, מהווה לשון הרע. בעקבות כך חויב אותו כותב לשלם פיצוי כספי.

גם תביעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד העיתונאי הבכיר יגאל סרנה נסובה סביב טענה דומה. סרנה כתב פוסט על מה שהתרחש כביכול בין נתניהו לרעייתו בשיירה שבה נסעו שניהם, ונתבע על לשון הרע. אלא שבהחלטתה של השופטת בן-ארי בעניין אשכנזי יש חידוש מרעיש. ההרשעה הייתה בגין מסרון שעבר מאדם אחד לאדם שני מבלי שהשולח שיתף אנשים נוספים.

חלק גדול מהמבקרים את החלטת השופטת, טוענים שבחילופי דברים בין שניים אי-אפשר לראות לשון הרע. אינני משפטן, ולכן אני יוצא מנקודת הנחה שהשופטת עשתה מלאכתה נאמנה. יתרה מכך, אני סובר שדרך ההתבטאות בישראל בכל ערוצי התקשורת חצתה כל קו אדום. זה מתחיל במנהיגינו ומגיע עד המוני העם. חייבים לבלום משמעותית התדרדרות זו.

אולם בה בעת אני סבור שיש לפעול על פי סדרי עדיפויות. ראשית יש לטפל בתופעות הקשות ורק אחר כך לעבור לחמורות פחות. יש להתחיל למגר דברי בלע של בכירים שאמורים לשמש מופת, ורק אז לפנות כנגד מלעיזים מן השורה. במקרה הנדון נראה שנטפלו תחילה לזוטות.

המדיה מלאה בהקלטות, צילומים, ציוצים, טוקבקים, פוסטים, וכן הלאה שלעומתם אמירתו של אברהם אשכנזי הנה דברי נועם. מדי יום ביומו מוטחים אלפי פעמים ביטויים כמו "נאצים", "בוגדים", "רוצחים", וכדומה כלפי אזרחים מן השורה כמו גם כנגד בעלי שררה. לא נתקלתי בעשייה ממשית לבלימת הנגע.

ולמה להרחיק לכת, ראו מה כתבו אנשים שונים כנגד השופטת בן-ארי בעקבות פסק הדין. אפילו באתר מכובד לכאורה כמו גלובס תמצאו מי שקבעו קבל עם ועדה (ולא בהתכתבות אישית) שהשופטת היא זבל ומסריחה והעניקו לה כינויים נוספים קשים שבעתיים שאינני מוכן להעלותם על הכתב. העיתון המכובד אפשר זאת. האם תוגש נגד כל מזוהמי הלשון תביעה? האם שר שאמר מילים קשות ולא מוכחות על אדם מסוים באוזניו של רעהו ייתבע על כך בקרוב?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. תשובתי/תגובתי על שתי שאלותיך האחרונות…כן, הלוואי שזה יקרה.

  2. נראה לי שכל האירוע סובל מאי הבנה שלא לומר חוסר ידע(ככל הנראה מצד כבוד השופטת)
    אין אפשרות לשלוח "מסר אישי" בפייסבוק אלא רק באמצעות ה"מסנג'ר" שהוא תוסף של הפייסבוק להחלפת מסרים אישיים וכאשר משתמשים בו המסר נשאר פרטי ולא הופך לפומבי. כבוד השופטת סברה ככל הנראה שמאחר ומדובר בפייסבוק שהוא יישום שהמסרים שמעלים עליו זוכים לפומביות, מעצם טבעו של המדיום, יש כאן לשון הרע לפי הגדרת החוק והיא (לכאורה, לכאורה) טעתה ובגדול. והייתי אף מוסיף באופן מביש.

    1. אתה כנראה טועה. השופטת בדבריה מבהירה שהיא יודעת שהמסר נשלח לאדם אחד בלבד. והיא מנמקת מדוע זאת בכל זאת מדובר בלשון הרע.

    1. את כנראה טועה. השופטת סבורה ומנמקת מדוע למרות שמדובר בנמען אחד למסר, מדובר בלשון הרע.

  3. דברי אלוהים חיים. אנו חייבים בריסון עצמי. יש גבול לכל תעלול.

  4. שמעלה סוגיה לא פשוטה. אבל החלק האחרון שלו הוא הכי חשוב בעיניי.
    איך על הודעה פרטית בין אנשים בית נשפט יכול להתערב? זה אפילו לא היה פוסט פומבי בפייסבוק. עכשיו אני צריכה לפחד ממה שאני כותבת לחבריי? אבל טוקבקיסטים אנונימיים שמסיתים וכותבים דברים פי 10 יותר קשים לא נתבעים?
    לדעתי באמת הפעם בית המשפט לא עשה צדק והפסיקה הזויה!

  5. דינה של פסיקה תקדימית כזו להיבחן על ידי צוות גדול יותר ורב גווני גם בהבנת טכנולוגיות ופרטיות. לא סביר ששניים המשוחחים ביניהם, ללא מאזינים, ואפילו אם יש תיעוד אי שם בענן,יחששו לומר דבר מה מכל סוג על מישהו שלישי. אולי השופטת מבינה אך לא שקלה הכל או לא שקלה נכון, גם לא לפי פרשנויות של החוק. זה פירוש שלה- ולא יחזיק בערעור אם יוגש. יהיה מעניין לעקוב.

  6. המילים בהם משתמשים אנשים מהווים ראי להתנהגות שלהם וליחס שלהם כלפי הזולת. השפה בה משתמש אדם מלמדת הרבה עליו ועל מה ניתן לצפות ממנו. אני משנה לא פעם את דעתי על אנשים שאני מכיר כשאני קורא את סגנון דבריהם בפייסבוק. הדברים נכונים גם להתבטאויות של חלק מחברי הכנסת שמשתמשים בשפת ביבים.

  7. צודק הכותב ששפה הכוללת ניבולי פה מיותרת. פסק הדין, אולי ,יצליח להקטין את הקללות במסרים אישיים וטוב שכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך