שמנמן אבל בריא?

"רק לא ספורט" – האגדה מספרת כי זו הייתה תשובתו של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה באמצע המאה הקודמת, לשואלים כיצד הצליח להגיע לגילו המופלג. הוא נודע בעודף משקלו ובעישון כבד של סיגרים. הוא נפטר בשנת 1965 בגיל 90, שנחשב בימים ההם לגיל מופלג כמעט ברמה מקראית. האם היה צ'רצ'יל מקרה יוצא דופן?

דבר ידוע הוא כי אנשים הסובלים מעודף-משקל, בדומה לצ'רצ'יל, יכולים לרכוש היום ביטוח חיים רק אם הם מוכנים לשלם תוספת פרמיה בגין הסיכון המוגבר הנובע מעודף משקל. אם אתה שמנמן או שמן, אתה כנראה בסיכון גבוה יותר, ולכן תשלם פרמיה גבוהה יותר עבור הביטוח שלך. זו הייתה הקביעה הפשטנית עד היום. אך לאור המחקרים האחרונים, האם תוספות פרמיה אלו עשויות לרדת בקרוב?

החברה לביטוח משנה מן הגדולות בעולם, המיוניק-רי (Munchener Ruck) פרסמה לאחרונה מאמר שנושאו "שמנמנות ובריאות", ובו הם מתייחסים לנושא ביטוחי הבריאות. המחקר שהובילה החברה מתבסס על מדד מסת הגוף, ה-BMI, הממלא היום תפקיד מרכזי בהערכת הסיכון בביטוח חיים. מדד זה מספק מידע על המועמד לביטוח וקובע כי אם הוא סובל מעודף-משקל או מהשמנת-יתר, מבחינה סטטיסטית הוא בעל סיכון גדול יותר בקהילת המבוטחים.

אכן, אנשים הסובלים מעודף-משקל משמעותי סובלים לעתים קרובות מתופעות שונות הנובעות מאותו עודף-משקל, כמו לחץ דם גבוה והפרעות חילוף חומרים. בשלב כזה או אחר שילוב זה עלול להוביל למחלות נפוצות, כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני, בעיות כרוניות בכליות ואפילו סרטן. מועמדים לביטוח עם BMI גבוה באופן משמעותי עומדים בסיכון גבוה יותר לכל אלו, לכן מתבקשת המסקנה כי נכון לגבות מהם דמי-ביטוח נוספים בגין תוספת הסיכון הזו.

איש אינו יודע מה בדיוק היה משקלו של וינסטון צ'רצ'יל. יחד עם זאת, בהתבסס על תצלומי עיתונות, ניתן להניח כי מדד ה-BMI שלו היה מעל 30 kg/m2 – מדד שארגון הבריאות העולמי מגדיר כ"שמן". כדי להמחיש את משמעותו של מדד זה, ארגון הבריאות העולמי קובע כי המשקל תקין אם מדד ה-BMI עומד בין 18.5 ל-25 kg/m2. מכאן שצ'רצ'יל, שגובהו היה 1.73 מטר, היה צריך לשקול כ-76 קילו כדי להיחשב בעל משקל תקין. העובדה שהוא חי עד גיל 90 למרות עודף משקל גדול כל כך מסמנת שמבחינות אחרות הייתה בריאותו תקינה – ללא לחץ דם גבוה וללא רמות גבוהות של שומנים בדם.

מה זה אומר לעניין הערכת סיכונים וביטוח? אולי נכונה ההשערה כי אנשים הסובלים מעודף משקל משמעותי אינם עומדים בסיכון גבוה יותר מאחרים אם לחץ הדם שלהם ורמת הכולסטרול ורמות השומנים בדמם עומדים על ערכים נורמליים? ולפיכך נכון לא לחייבם בתוספות פרמיה כפי שנהגנו בעבר?

תשובתו של המחקר היא – כן! מה שחשוב בשיקול תסכונת התחלואה הוא ההערכה הכוללת של גורמי הסיכון. בהערכת הסיכונים יש להביא בחשבון את מדד ה-BMI, אולם לא אותו בלבד. יש לבדוק גורמי בריאות נוספים – לחץ דם ושומנים – ואת יחסי הגומלין ביניהם לבין ה-BMI.

מחשבון חדש שפותח לאור ממצאי המחקר – מחשבון סיכון – משמש ככלי להערכת סיכונים ועל פיו מחשבת היום מיוניק-רי את הסיכונים בתחום ביטוחי הבריאות וביטוחי החיים. אם בעבר נבנתה טבלת התעריפים בהתאם למדדי BMI, לחץ דם ושומנים בדם ועליהם הוספו מדדי ערכים אישיים נוספים, הרי המחשבון החדש של מיוניק-רי מבוסס על הערכת האינטראקציה בין הנתונים השונים הללו ומתאם ביניהם ובין גורמים נוספים אחרים. התוצאה היא הערכת סיכון ברמת דיוק גבוהה מבעבר.

פיתוח המחשבון החדש התאפשר בזכות הבנה עמוקה ויסודית של יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים מטבוליים שונים ומשקלול הנתונים המשמעותיים השונים והעלאתם על בסיס סטטיסטי אחיד. אף שמחצית מן האוכלוסייה במדינות המערביות המתועשות סובלים מעודף-משקל, וכשליש סובלים מלחץ-דם גבוה או רמת כולסטרול גבוהה, בעבר לא נמצא בסיס נתונים זמין ורחב דיו כדי לבסס עליו הערכת נתונים אמינה. לשוק הביטוח היה בסיס נתונים גדול, אולם הוא הכיל נתונים רק על המבוטחים בעבר, ולא על אותם מועמדים לביטוח שלא נכנסו למעגל הסטטיסטי מאחר שלא הסכימו לשלם את תוספות הפרמיה שנדרשה מהם או שוויתרו על הביטוח ולא נכנסו למעגל המבוטחים.

חברת מיוניק-רי, כמובילה בשוק הביטוח העולמי, לקחה יוזמה ועל פני תקופה של עשר שנים ניתחה נתונים של למעלה ממיליון וחצי מועמדים לביטוח בשוק הביטוח בארצות הברית. כל רשומה הכילה מידע על רמת ה-BMI, לחץ הדם ורמת השומנים בדם. המידע סונכרן עם מאגרי רישום מקרי המוות של ציבור זה לאורך תקופה של עשר שנים.

כאן עולה השאלה אם ניתן להקיש מתוצאות אלו בארה"ב ולהסיק מסקנות לגבי מדינות אחרות ולגבי חלקי ארץ אחרים בעולם. שאלה זו אף היא טופלה במחקר של מיוניק-רי. לאחר השוואת הנתונים עם תוצאות מחקרים מקבילים שנעשו במדינות ואזורים אחרים בעולם, הגיעו האנליסטים למסקנה כי בכל האוכלוסיות אין הבדל בסיכון היחסי בין אנשים עם ערכי חילוף חומרים מוגברים ואלו עם ערכים נורמליים. יחד עם זאת, נמצאו הבדלים בין אזורים שונים בתדירות ובשכיחות של עודף-משקל-גוף וגורמי סיכון אחרים, סביבתיים. הבדלים אלו הובאו בחשבון בגרסאות השונות של המחשבון שתוכנתו ספציפית לכל אזור ואזור.

אחרי שנים רבות של פיתוח ושל בדיקות מקיפות, כמו שאולי רק הם יודעים לעשות, ראה אור מחשבון הסיכון החדש והוכנס לשימוש בשוק הביטוח. ארצות יבשת אסיה היו הראשונות עוד בחודש אפריל. המחשבון משולב ומוטמע ברצף בכל הגרסאות האזוריות, ובקרוב יהיה זמין לכל גורמי הביטוח ברחבי העולם.