ברירת מחדל

פנסיות ברירת המחדל והשפעתן על הפנסיות בישראל
תמונה של זיו רייך
פרופ' זיו רייך

מבחינת המחוקק ומבחינת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פנסיות ברירת המחדל נועדו להשיג שתי מטרות חשובות:

ראשית, להגדיל את מספר השחקנים בתחום הפנסיה במדינת ישראל, מספר שעד כה היה מצומצם מאוד, וכך למעשה להילחם בריכוזיות במסגרת הרפורמה לצמצום הריכוזיות בכלל ובקרנות הפנסיה בפרט. המצב בפועל היה ש-96% מהשוק הפנסיוני נוהל על ידי 5 קרנות פנסיה בלבד.

שנית, לאפשר לכל מעסיק לצרף עובדים שלא בחרו מרצונם באפיק פנסיוני כלשהו, לקרנות ברירת המחדל בדמי ניהול נמוכים. וכך, באמצעות דמי הניהול הנמוכים שבקרנות ברירת המחדל להשפיע על השוק כולו ולהוזיל את גובה דמי הניהול לכלל החוסכים בתחום הפנסיוני – מעין השפעת רוחב שמטרתה להיטיב עם הציבור אולי גם כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה.

מאין נבע הצורך בקרנות ברירת המחדל?

כיום בניגוד לעבר הלא-רחוק, יכול כל אדם לבחור את קופת הגמל שאליה יפקיד כספים, כלומר כיום המעסיק לא יכול לכפות על עובד להפקיד כספים לקופת גמל כזו או אחרת כפי שהיה נהוג בעבר. תודות לשינוי סעיף 20א' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, יכול העובד להנחות את המעסיק לאן ברצונו לנתב את כספי הגמל שלו, לדוגמה לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקופת גמל, יותר מזה, העובד גם יכול להנחות את המעסיק ולהכתיב לו באיזו קופת גמל ספציפית הוא מעוניין, לדוגמה: קרן פנסיה ב"מנורה מבטחים" או ביטוח מנהלים בחברת "מגדל". הסתיימה התקופה שבה המעסיק היה מכתיב מטעמי נוחות שלו, או אולי מסיבות אחרות, לאן ינותבו כספי הגמל של העובד.

בחוק ההסדרים של תקציב 2015 הוסיף המחוקק וקבע, שלא בלבד שהעובד יכול לבחור באיזו קופת גמל להפקיד את כספיו, אלא לפי סעיף 20ב' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, העובד ורשאי להחליט מי יהיה בעל הרישיון שיטפל בכספים. לדוגמה: עובד שהגיע למעסיק חדש, יכול להודיע למעסיק שהוא מעונין שסוכן הביטוח שמלווה אותו כבר שנים ימשיך ללוותו גם עכשיו, וזאת אף על פי שלמעסיק אין כל קשר לסוכן הזה

לא מעט עובדים מגיעים למעסיקים ולא תמיד יודעים מה לעשות, לרוב יש לכך קשר ישיר לרמת העיסוק וההשכלה – ככל שהיא נמוכה יותר ומדובר בצווארון כחול, כך העובדים מודעים פחות למה מגיע להם ומה לבקש, ולהיפך, בקרב אנשי הצווארון הלבן יש יותר מודעות. כאשר עובד שאינו יודע במה לבחור או איך להנחות את המעסיק שלו מגיע למעסיק חדש, לפי סעיף 20ב' שהוזכר לעיל, יהיה המעסיק רשאי להפקיד את הכספים בגין אותו עובד לקופת ברירת מחדל.

כלומר אם עובד הגיע למעסיק ולא בחר בעצמו קופה מטעמו, חייב המעסיק להפקיד לעובד אחרי 3 חודשים או אחרי 6 חודשים, והכול בהתאם לנסיבות, לקופת ברירת מחדל. נשאלת השאלה: למה דווקא לקופה זו? משום ששם נקבעו דמי ניהול נמוכים מאוד, וכך למעשה העובד יהיה מוגן בנושא זה וכספיו לא יועברו לקופה שהמעסיק עובד איתה ודמי הניהול בה גבוהים. המטרה במקרים אלו היא לא לאפשר למעסיק ל"שחק" עם כספי הגמל ואולי לגרום נזק לעובד עקב דמי ניהול גבוהים. אם העובד לא בחר, אזי המעסיק חייב להפקיד לו כספים באחת מקרנות ברירת המחדל שנבחרו ואין לו אפשרות אחרת.

תופעה נוספת שהייתה נפוצה בשוק היא ההבדלים בתשלומי דמי הניהול. עובדים חלשים ושאינם מאורגנים שילמו דמי ניהול גבוהים מאוד ובדרך כלל את המקסימום המותר 6% על ההפקדה, ועוד 0.5% על הצבירה; ואילו לעומתם, קבוצות עובדים גדולות ומאורגנות המיוצגות על ידי ועדים חזקים שילמו דמי ניהול נמוכים, לדוגמה 2%-2.5% על השוטף ועוד 0.1%-0.2% על הצבירה. מצב שאינו תקין, ואף החמיר את מצבן של האוכלוסיות החלשות גם כך.

כיצד בחרה המדינה את קרנות ברירת המחדל?

המדינה יצאה למכרז בנושא בחירת קרנות ברירת המחדל. מראש ניתן שקלול גבוה יותר לקרנות אשר משקלן בשוק הוא נמוך וזאת כדי לעודד את התחרות ולהקטין את הריכוזיות. כל קרן קטנה מתחת לאחוז מסוים מנתח השוק קיבלה הטבה, לדוגמה: אם קרן קטנה הציעה דמי ניהול של 0.3% על ההפקדה, הדבר ייחשב כאילו הציעה 0.25%, וכך למעשה לעודד את הקרנות הקטנות להשתתף במכרז ולנסות למנוע מ-5 הגדולות להשתתף ולהגדיל עוד יותר את הריכוזיות שלהן.

במכרז הראשון שהיה באוגוסט 2016 זכו שתי קרנות קטנות: קרן הפנסיה של מיטב דש אשר דמי הניהול בה היו: 1.31% מהפקדה שוטפת ו-0.01% מהצבירה; וקרן הפנסיה של הלמן-אלדובי שזכתה עם דמי ניהול של 1.49% מהפקדה שוטפת ועוד 0.001% מהצבירה.

שתי הקרנות החלו לצרף מבוטחים בנובמבר 2016. תקופת המכרז הייתה ל-3 שנים, והבטחת התנאים למבוטחים המצטרפים היא לתקופה של 10 שנים מרגע הצטרפותם. ההצטרפות לקרן ברירת מחדל היא ללא שאלון רפואי וללא חיתום.

במכרז השני שהתקיים בשנת 2018 והצירוף בגינו החל בחודש נובמבר 2018 זכו הפעם 4 קרנות פנסיה:

הלמן-אלדובי – 0.1% מהצבירה ועוד 1.49% מהפקדה שוטפת.

אלטשולר שחם – 0.1% מהצבירה ועוד 1.49% מהפקדה שוטפת.

מיטב דש – 0.05% מהצבירה ועוד 2.49% מהפקדה שוטפת.

פסגות – 0.0905% מהצבירה ועוד 1.68% מהפקדה שוטפת.

כאמור, הזכייה היא לתקופה של 3 שנים, והבטחת התנאים למצטרף היא לפחות ל-10 שנים מרגע ההצטרפות.

מה קרה לדמי הניהול בשוק ולריכוזיות בתחום הגמל?

כדי לדעת כיצד השפיעה הרפורמה בנושא קרנות ברירת המחדל שהחלה בשנת 2016 וממשיכה עד ימים אלו, בדקתי בדו"ח השנתי של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון לשנת 2019, בפרק ב' לדו"ח העוסק בנתונים כספיים בתחום החיסכון הפנסיוני. להלן כמה נתונים מעניינים הקשורים, לדעתי, לנושא פנסיות ברירת המחדל:

ממוצע דמי ניהול מצבירה בקרנות הפנסיה החדשות: בשנת 2015 – 0.28%; בשנת 2019 – 0.21% – הקטנה של 25%.

ממוצע דמי הניהול מצבירה בקרנות הפנסיה החדשות: בשנת 2015 – 3.17%; בשנת 2019 – 2.12% – הקטנה של כ-33%.

מנתוני הדו"ח עולה כי יש הקטנה משמעותית בדמי הניהול בקרנות הפנסיה החדשות, גם מההפקדות השוטפות וגם מהצבירה. אין ספק שלקרנות ברירת המחדל הייתה השפעה על כך.

האם הכנסתן לשוק של קרנות ברירת המחדל (החל משנת 2016) הקטינה את הריכוזיות בתחום הפנסיה?

על בסיס הדו"ח שהוזכר לעיל, מניתוח טבלה ב-8 אשר דנה במדדי ריכוזיות ותחרות בשנים 2014–2019, עולה כי חלה ירידה בריכוזיות בענף הפנסיה לאור כמות המצטרפים לקרנות ברירת המחדל. בשנת 2019 55% מכלל המצטרפים החדשים לקרנות הפנסיה הצטרפו לקרנות ברירת המחדל.

מניתוח טבלה ב-3 אשר בודקת את ההפקדות בקרנות הפנסיה החדשות בשנים 2017–2019 , עולה כי בשנת 2017 חלקן של קרנות ברירת המחדל היה 6.4% מסה"כ ההפקדות, ואילו בשנת 2019 עלה חלקן ל-10.1%, כלומר עלייה של 57% בחלקן מתוך סה"כ ההפקדות.

לסיכום: לדעתי, לפנסיות ברירת המחדל אשר החלו לפעול במכרז הראשון בשנת 2016 ולאחר מכן במכרז השני בשנת 2018 הייתה השפעה בעיקר על הורדת דמי הניהול בשוק הגמל והן משכו את השוק כלפי מטה בצורה ניכרת. המשמעות היא שכך חוסכים רבים ייהנו מתוספת של חיסכון בשנים הבאות, תוספת חשובה מאוד לעתיד הפנסיה שלהם.

ובאשר לנושא הריכוזיות, ניתן לראות שיש ירידה מסוימת בריכוזיות, אך גם היום עיקר שוק הפנסיה במדינת ישראל מרוכז בסביבות 90% ב-5 הקרנות הגדולות במדינה: מנורה מבטחים, מגדל מקפת, כלל, הראל והפניקס. ועל כן למרות הירידה הקטנה בריכוזיות המצב עדיין טעון שיפור.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. נושא הפנסיות משום מה לא זוכה להתעניינות של כל אלה שאינם פנסיונרים. ואז זה כבר מאוחר מידי. טוב שיהיו אצלכם מה שיותר פרסומים שיצרו הכרה והבנה אצל האזרחים שבעתיד יזדקקו לנושא. כדי שיפעלו נכון מבעוד מועד.

  2. יש יותר מידי ריכוזיות חייבים להגדיל את היצע האפשרויות.

  3. מעורבות המדינה בנושא הפנסיות הנה מבורכת. צריך להעמיק את המעורבות, להגביר ההגבלות על הקרנות ולהצר צעדי כל מיני יועצים פרטיים מוטים.

  4. מובילי המדינה חייבים להבין כי ככל שהפנסיות יהיו גדולות ויציבות מצב המדינה יהיה טוב יותר כלכלית

  5. באופן פסיכולוגי אנשים מתרחקים מלחשוב על פנסיה שמסמלת את סוף הדרך. זה מקור הבעיה.

  6. להכניס עוד התניות. להוסיף עוד דרישות ולהקטין את ההוצאות של בעלי הפנסיות. אין סיבה שכל כך יתעשרו על חשבוננו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות