חקירת מבקר המדינה לאחר מעשה כבר לא תועיל

האם חברות הביטוח והמדינה ערוכות למקרה של רעידת אדמה?
צילום: Claudio Núñez ceative commons

בין כל שאר המעלות הטובות של הארץ הזאת, יצא שהיא יושבת על מפגש של שני לוחות טקטוניים שיוצרים את השבר הסורי-אפריקני. אשר על כן, רעידות אדמה הן דבר שכיח בסביבתנו, אם כי לא תמיד מורגש. אגף הסיסמולוגיה (במנהל למדעי האדמה אשר במשרד האנרגייה והמים) מדד בישראל ובסביבתה בשלושת החודשים האחרונים 30 רעידות אדמה בעוצמות (מגניטודות) של 2.0 עד 4.3 בסולם ריכטר.

ההיסטוריה של ארץ-ישראל שזורה בסיפורי רעידות אדמה רבות. רעידת אדמה אירעה באזור יהודה במאה ה-8 לפנה"ס, ועליה מסופר בספר עמוס א, א: "דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר-הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ". בעקבות רעידת אדמה זו נאלץ המלך עוזיהו לשפץ את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. בשנת 31 לפנה"ס סיפר יוסף בן-מתתיהו על רעידת אדמה שמקורה באזור יריחו, שגבתה כ-30,000 קורבנות בנפש. בשנת 749 לספירה החריבה רעידת אדמה את בית-שאן. בתאריך 30.10.1759 נפגעו קשה הערים צפת וטבריה ברעידת אדמה שגבתה לפחות 10,000 הרוגים (ויש הערכות המדברות אפילו על 40,000 הרוגים). בשנת 1837 התרחשה באותו האזור רעידת אדמה נוספת, בעוצמה של 5.75–6.75 בסולם ריכטר. רעידת אדמה זו גרמה ל-5,000 הרוגים ומחקה לחלוטין את צפת ואת טבריה. ואלה רק דוגמאות ספורות.

איך נערכים לרעידת אדמה? כיצד מתכוננים לתופעה שאין כל אפשרות לחזותה מראש, לא את מקום התרחשותה ולא את עוצמתה? יש להניח כי בעת האחרונה מתוכננים מבנים ותשתיות כך שיעמדו ברעידות אדמה, אולם את זה נוכל לדעת רק אחרי שיעמדו במבחן. עם זאת, הבנייה הישנה יותר אינה מתוכננת לספוג רעידות אדמה. אז מה עושים? התשובה המידית היא – ביטוח. חברות הביטוח דואגות לקנות כיסוי ביטוחי בסכומי עתק אצל מבטחי משנה, ומשרד המפקח על הביטוח בודק ומוודא שהן אכן קונות כיסוי שמספיק להתחייבויות שלהן, אצל מבטחי משנה איתנים ובעלי סיווג ביטוחי גבוה.

אלא מאי? גובה ההשתתפות העצמית בביטוחי רעידת אדמה בישראל הוא עצום, הן בביטוחי דירות והן בביטוחים עסקיים. המבוטחים, ברובם, אינם מודעים מספיק לעובדה זו. בעיה נוספת היא כמות התביעות שתגענה בבת-אחת לחברות הביטוח לאחר רעידת אדמה. הדבר יצריך טיפול עצום ממדים ומספר רב של שמאים להערכת הנזקים. האם בכלל יש מספיק שמאים לכך? האם הם מקצועיים בסוג כזה של נזקים? מניין ניסיונם? ונניח שיהיו מספיק שמאים שיוציאו הערכות נזקים בזמן, וחברות הביטוח אפילו תשלמנה את הפיצויים במהירות. האם יש מספיק כוח אדם: קבלנים, מהנדסים, פועלים לביצוע עבודות השיקום? ומה בנוגע לחומרי הגלם? מדינת ישראל אחראית לאספקת מזון לשעת חירום, ומפקחת על מלאים של חיטה, מספוא, סוכר, שמן ובשר קפוא. אין כל פיקוח על מלאים של ברזל, מלט וחומרי בנייה אחרים. ויש לתת את הדעת גם לכל מערך אישורי הבנייה – תרבית ביורוקרטית עצומה שחיה על סחבת ועל עיכובים מיותרים. מי יקצר את אלה?

קניית ביטוח היא אמנם הדבר המרבי שיכול אזרח לעשות, אולם היא אינה הפתרון לבעיה כולה, וטוב יעשו רשויות המדינה אם יתנו את הדעת לשעת החירום שתיפול עלינו בעת רעידת אדמה. בהכירי את התהליכים, אני כבר יכול לראות את מבקר המדינה מסתער על המחדלים. אבל למי זה כבר יעזור? על כן כדאי להתעורר, ויפה שעה אחת קודם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. וכאשר זה יקרה זה לא יעזור? כולם יודעים ושותקים או שמשום מה רק אתה יודע?

  2. איך מקבלי ההחלטות מרשים לעצמם להתעלם מעובדות וממציאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה