לקראת רעידת האדמה הבאה

סכנת תת-ביטוח בגין נזקי רכוש ונזקים תוצאתיים
תמונת ראש של יואל
יואל אמת

לאור רעידות האדמה החוזרות ונשנות במרחב הכנרת, עולים טיב ויעילות הכיסוי הביטוחי הנרכש כיום על ידי רוב העסקים והתאגידים, כמו גם הרשויות העירוניות, לרבות עבור בתים פרטיים ופרויקטים לבנייה.

הרכוש העסקי מבוטח מסיכונים רגילים: אש, שיטפון, התפוצצות וכו' על בסיס ערך כינון. הביטוח מאפשר תיקון או רכישה מחדש של רכוש מבוטח. רוב הביטוחים כוללים הרחבת סכום הביטוח מפני שינויים בלתי צפויים בערכו, בשיעורים הנעים בין 10% ל-15% מערכו המבוטח. הביטוח מבוסס על הערכה שהנזק יהיה ספציפי לרכוש ולמקום שבוטחו באזור קטן יחסית, לכן ההשתתפות העצמית בביטוח מסיכון אש מורחב נמוכה יחסית.

לעומת זאת, במקרה של נזק מרעידת אדמה ייגרם נזק אזורי שיכלול הרס של מבנים רבים, תשתיות, יכולת לוגיסטית, לרבות נזק ליצרנים ולספקים של חומרי בניין ועוד. תיגרם גם פגיעה קשה בתקשורת נתונים – כל אלה יקשו על שיקום נזקי רכוש בשוויים כחדש בהקדם, וצפוי שייווצר מחסור בתשומות בנייה וציוד, ובשל כך מחירם עלול לעלות מעבר לידוע. פגיעה ביכולת השיקום צפויה בעיקר לבעלי מבנים או לשוכרי מבנים אשר הייקור הצפוי לבנייתם מחדש או לשכירות חלופית של מבנים אחרים עלול לעלות הרבה מעבר לשיעור המבוטח.

לדוגמה: ברעידת האדמה שאירעה במקסיקו סיטי לפני כ-25 שנים, שבה נהרס מרכז העסקים של העיר, עלו מחירי הבנייה ב-150% לתקופה של כ-3 חודשים, לאחר מכן ירד הייקור לשיעור של 100% למשך כ-6 חודשים ובהמשך המחירים נשארו יציבים עם ייקור של כ-50% למשך כשנה. הירידה במחירי הבנייה נבעה מבריחת עסקים ממרכז העיר לפרברים ולא מעלייה באספקה של תשומות בנייה.

דוגמה נוספת: לפני כ-15 שנים נשרף בניין "מרכזים" ביפו והתמוטט. במתחם היו כ-150 עסקים פעילים, ואילו בסביבה הסמוכה היו מבנים ריקים עקב האינתיפאדה. לאחר השריפה עלו מחירי השכירות ברחובות הסמוכים ב-200%, וברדיוס של כ-300 מטר – בכ-50%. גם כאן, כמו במקסיקו, בחרו חלק מבעלי העסקים לנדוד אל מחוץ לעיר, לאזורים זולים יותר והמתחם לא שוקם.

לאור הניסיון, קיים חשש שביטוח בערך כינון על בסיס מחירי מדף ידועים של מוצרים, ציוד ומבנים לא יספיק למימון השיקום בערכים שיהיו במקרה חירום, זאת נוסף על העובדה שביטוח רעידת אדמה נושא בהשתתפות עצמית גבוהה של עד 10% משווי הרכוש המבוטח. שיעור גבוה זה ידרוש מהעסקים שנפגעו לממן את השיקום בשלב הראשון על חשבונם, ויכולת המימון שלהם לשיקום מלא, אם עלה על ערך הכינון, עלול להיפגע. נוסף על הסיכון הנ"ל יש להביא בחשבון כי תקופת הקימום עלולה להימשך יותר מתקופת הפיצוי המבוטחת עבור אובדן רווח גולמי תוצאתי לעסקים המבוטחים. נטל זה של הוצאות קבועות בלתי מבוטחות יתווסף אף הוא ויעמיד בסימן שאלה את יכולתם להתקיים.

הפתרונות לנושא מורכבים והמדינה תוכל להתערב בסיוע בין היתר על ידי מתן ביטחונות בשיעור מסוים לעסקים לצורך הלוואות למימון ההשתתפות העצמית, ביטוח באמצעות חברת ענבל הממשלתית לביטוח יתר מעבר לסכומים שבוטחו על ידי המבוטחים, והטלת מיסוי שולי למימון הכיסוי. אין לי ספק כי תידרש חקיקה בנושא. תיוותר כמובן הבעיה לאלה שאינם מבוטחים, שכן היקף הנזק עשוי להיות בלתי צפוי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. הכל טוב ויפה, אבל לא הבנתי איך זה קשור להלכות במזונות

    1. הפוסט הקודם בקשר למאמר על המזונות נמחק וכעת הועלה פוסט חדש ונכון המפנה למאמרה של עו"ד מור מזור באתר JOKOPOST. כדאי לקרוא. תודה על הפניית תשומת ליבנו לטעות.

  2. הרי כעת חברות הביוח הבינו שהסיכון שחהם גדול יותר והם יעלו תעריפים ואז הבעיה שלנו הלקוחות תגדל

  3. אבל הסיכוי לרעידת אדמה הוא לא ממש גדול ולעומת זאת יש הרבה בעיות יותר רציניות עם חברות הביטוח בארץ

  4. ביום השליש כבר אף אחד לא זכר ויתעוררו רק כאשר באמת יקרה אסון ואז כולם יאשחמו את כולם אך לא את עצמם

  5. בכיסוי של המדינה?
    זה יותר רלוונטי מרעידות אדמה

  6. כל יום מלחמות בצפון ובדרום
    סיכוי הרבה יותר מדאיג מאשר רעידות אדמה.

  7. אבל הוא קטן מאוד יחסית לסיכון נזקים של מלחמה האם אפשר בכסף לקנות כיסוי גם לנזקי מלחמה
    אני יודע שיש כיסוי של המדינה אבל ממש לא בטוח שזה יספיק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?