אחד מציטוטיו הידועים של איינשטיין עוסק בחשיבותו של הדמיון בהשוואה לידע: "דמיון חשוב יותר מידע. הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם". איינשטיין עצמו השתמש בניסויים מחשבתיים ובכלי הדמיון על מנת להגיע לפריצות הדרך הגדולות שלו בפיזיקה. באחת מהם הוא דמיין שהוא רכוב על גבי אלומת אור.
הדמיון הוא ללא ספק כלי למחקר, ליצירה ולפתרון אתגרים המשמש מדענים, מתכננים וממציאים. המצאות ויצירות מופיעות ראשית בדמיון, ובהמשך עוברות לעולם הפיזי, אך גם הדמיון פעמים רבות מוגבל ופועל בצילן של פרדיגמות תכנוניות, צורת חשיבה והרגלים. אחת הדרכים להתנער מהשפעתו של הצל הזה היא לצאת לטבע.
ישנם תחומים שבהם הטבע עולה בביצועיו עשרת מונים על היכולות הטכנולוגיות הקיימות היום ומדגים יכולות-על המציתות את הדמיון. יכולות-על אלו עוזרות למהנדסים ומתכננים להציב יעד לשאוף אליו, להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי או לפחות להתקרב אל הרף הגבוה שהציבו. התבוננות בטבע ולמידה ממנו מסירות את הסגר שמהנדסים רבים הטילו על הדמיון שלהם שלא במודע ושלא במתכוון, כאשר פתרון שאפילו לא דומיין כאפשרי נמצא בטבע.
אחד התחומים המציג יכולות-על בטבע הוא מנגנוני תנועה המהווים מקור השראה לפיתוחים רובוטיים. חברת Boston Dynamics מפתחת רובוטים מדהימים המחקים תנועת בעלי חיים ואנשים. אטלס הוא הרובוט האנושי שלהם, המסוגל לבצע קפיצות ואפילו היפוכים לאחור. כשנחשפתי לראשונה לרובוטים האלה, התגובה הספונטנית שלי הייתה התפעלות. התפעלתי בעיקר מהיכולת האנושית לחקות את מכונות הטבע. אך כעבור רגע לא יכולתי שלא לחשוב שמכונות הטבע עצמן עולות במורכבותן ובביצועיהן פי כמה וכמה על החיקוי. ההתבוננות במנגנוני התנועה המורכבים האלה הציבה רף גבוה למהנדסים של Boston Dynamics.
תחום נוסף שיש בו פער גדול בין יכולות הטבע ליכולות הטכנולוגיות הוא תחום מערכות החישה. החושים בטבע פשוט לא ייאמנו, והם לא נתפסים כאפשריים בעולם ההנדסי. חיפושיות האש מצליחות לזהות אש ממרחק של 80 קילומטר; שועל מזהה את הטרף שלו מתחת לשלג וקופץ בדיוק לעברו באמצעות חישה קולית, ועל פי הסברה גם באמצעות חישה מגנטית; דג הפסים הצבעוני, החי במים רדודים, עכורים ואפלים, מצליח לזהות את הטרף האהוב עליו (חסילון) באמצעות זיהוי החתימה הסְפֶּקטְרָלית שלו: החזר הקרינה הייחודי של החסילון משמש טביעת אצבע לזיהוי; כרישים חשים בטרף שלהם מחוץ לטווח הראייה באמצעות שינויים זעירים בשדה החשמלי בסביבת הטרף; ובעלי חיים אחדים עולים ביכולת החיזוי שלהם על החיישנים המתקדמים ביותר הקיימים היום לזיהוי רעידות אדמה.
החוש הטבעי מציב רף גבוה לחיישן המלאכותי, רף שעדיין נמצא מעבר לגבולות הדמיון האנושי. "אף פעם לא נוכל לראות בראייה של קונדור או לשמוע באוזניים של יתוש, אבל נוכל לפחות לעצום את העיניים שלנו לרגע ולהפנות את הדמיון שלנו בערך לכיוון הנכון", סיכם כריס ברניוק (Baraniuk), עיתונאי מדעי בתחומי הטבע והטכנולוגיה.
18 תגובות
אם התודעה היא סוג של אנרגיה, כפי סבר נילס בוהר וכפי שסובר רוג'ר פנרוז, שניהם זכו בפרס נובל בפיזיקה, ואם היא הבסיס של כל מה שקיים ביקום כפי שדימינו אפלטון בתורת האידאות ושפינוזה בתפיסת האלוהות, הרי הטבע שאותו היללת, הוא תודעת-על, שאפשר שהיא נסתרת מאיתנו ב"אנרגיה האפלה" והוא הרבה יותר מורכב ומפותח מתודעת האדם.
האדם הוא חלק מהטבע, ואם יש תודעת על כזאת, נראה שגם האדם חלק ממנה. נראה שיותר קל להתבונן במראת הטבע שבחוץ, מאשר פנימה. השאלה אם נראה דברים דומים. מה דעתך?
המין האנושי מתדרדר
הטבע מפגין יכולות
והתחיל גם להעניש אותנו
למה הפסימיזם? המין האנושי מתקדם ומשתכלל. האדם מפענח יותר סודות של הטבע. למשל המצאת חיסון נגד קורונה תוך פחות משנה. גם על חלק מעונשי טבע אחרים למד האדם להתגבר. אפילו תוחלת החיים עלתה בממוצע בעשרות אחוזים בעשורים האחרונים. יש אפילו מכונית כמעט לכל פועל.
חוה,
את ההידרדרות הזאת חזו חכמים בעת העתיקה והסבירו את ההידרדרות הזאת ב"חטא הקדמון" דהיינו פיתוח ציוויליזציה טכנולוגית בעזרת "פרי עץ הדעת". מצד שני יש אפשרות לשנות את המגמה על ידי דיאלוג עם תודעת העל של הטבע.
נקודה מעניינת. ללא ספק הקשר בין האדם לטבע עבר שינוי ויש לכך השלכות.
הדוגמאות שציינת הן כלום לעומת יכולות-על שקיימות בטבע. הנה עוד כמה דוגמאות:
1. דובוני המים Tardigrades הם בעלי יכולת שרידות גבוהה בקיצוני. הם יכולים לשרוד יובש מוחלט למשך שנים, להתמודד עם רמות גבוהות של קרינה ונטען אפילו שיש להם יכולות הישרדות בחלל לזמן מוגבל.
2. ישנה צפרדע שבחורף קופאת כמעט עד מוות ויודעת להפשיר את עצמה עם בוא האביב ללא נזק לרקמות שלה. זה מעניין בעיקר בתחום הקריוגניקה והקפאת בני אדם לצרכים רפואיים.
3. יכולת איכון באמצעות הד שיש לעטלפים.
4. לבעלי חיים רבים יש יכולת רגרנרציה, שבחלקם – כגון בכוכב ים – זה מגיע ליכולת של לשחזר את כל הגוף מזרוע בודדת.
5. ישנם בעלי חיים ימיים עם יכולת לשרוד בתהומות האוקיינוס בלחצים אדירים שמחייבים בני אדם למשל להשתמש בצוללות מפלדה חזקה ועבה במיוחד.
6. לתנינים יש דם בעל סגולות אנטיביוטיות חזקות, שיודע להתמודד עם זיהומים קשים, מים עכורים ומלאי חיידקים ואכילת נבלות מרקיבות.
הי צחי. נכון. הטבע הוא מאגר אינסופי של פתרונות חדשניים ומפתיעים. ברור שקצרה היריעה מלתאר אותם בפוסט קצר. מכירה את הדוגמאות שציינת והן טומנות פוטנציאל גדול ללימוד וחדשנות טכנלוגית.
נושא מדליק שאף פעם לא שמעתי עליו. אני יעקב אחרי המדור.
מוזמנת בשמחה לעקוב.
גם בני האדם הפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי
מישהו האמין פעם שהאדם יכול להרוס את כדור הארץ?
יפה כתבת, ואכן עלית על ההבדל בין האדם לשאר היצורים שיכולותיהם משמשים עבורם להישרדות עצמית (לעיתים גם בחיסול אוייב נקודתי) אבל רק האדם "המציא" יכולות הרס טוטאליות.
הדב הזה בסין שלמד להתנהג כמו אדם עד כדי כך שהיו בטוחים שזה אדם בתחפושת, זאת גם יכולת של הטבע להתאים עצמו למצב?
האם אני צודק?
בטבע )הלא חי( אין מנהיגים
כל מרכיב פועל בנפרד, או כחלק ממכלול
אין מנהיג שקובע
תלוי איפה בטבע. יש התנהגות ספונטנית של ארגון עצמי- ללא מנהיג – למשל בנחילים של דגים, להקות ציפורים ונמלים. ויש קבוצות חברתיות שיש להם מנהיגים- למשל זכר אלפא בעדרים.
יפה כתבת, ואכן עלית על ההבדל בין האדם לשאר היצורים שיכולותיהם משמשים עבורם להישרדות עצמית (לעיתים גם בחיסול אוייב נקודתי) אבל רק האדם "המציא" יכולות הרס טוטאליות.
רק שלא ישתמע שהטבע הוא כל יכול והכל אפשרי
הפוסט מציע כיוון למחשבה- יש מה ללמוד מהטבע, והפתרונת שאנו מזהים בו לפעמים מפתיעים מאוד ומנגודלים לחשיבה האנושית. זאת הכוונה. לא שהכל אפשרי…