אקראיות מבורכת

על סרנדיפיות כדרך חיים שמובילה לחדשנות
תמונה של יעל
יעל הלפמן

השנה היא 1896. וילפרדו פארטו היה עסוק בקצירת האפונים בגינת ביתו. הוא הבחין שבחלק מהתרמילים היו הרבה יותר אפונים מאשר באחרים. פארטו ספר כמה אפונים יש בכל תרמיל (!) ומצא ש-80% מהאפונים הגיעו מ-20% מהתרמילים. בניגוד לציפיות, מספר האפונים בכל תרמיל שונה.

פארטו היה כלכלן והוא הבחין באותו הדפוס בחלוקת העושר באיטליה. הוא זיהה ש-20% מהאנשים באיטליה מחזיקים ב-80% מהאדמות.

מאז שזיהה פארטו את דפוס ה-20/80 התגלה דפוס זה בעוד מקומות רבים והוא מזוהה כחוק פארטו. והרי לכם דוגמאות:

20% מהפושעים מבצעים 80% מהפשעים;

20% מהלקוחות מייצרים 80% מההכנסות;

20% מהתורמים מכניסים 80% מהתרומות.

הכוונה כמובן לכלל אצבע ולא תמיד זהו היחס המדויק. הכלל עובד כאשר מעט "דברים" מייצרים את האימפקט, כלומר כאשר המיעוט חיוני.

זוהי דוגמה מצוינת לדפוס שמזוהה בטבע ויש לו משמעות גם בעולמות תוכן אחרים. אפונים ותרמילים הם כמובן לא המקרה היחיד של חוק פארטו בטבע. חוקרי ציפורים בעולם נוהגים לצפות בציפורים ולרשום את מספר הציפורים החולפות ואת סוגן. בסקר שנמשך 13 שנים במעבדה הלאומית ברוקהייבן (באטלנטה, ארה"ב) חוקרים זיהו כ-125 מינים שונים של ציפורים. אבל, 80% מהציפורים שנספרו שייכות ל-20% מהמינים שנצפו.

וזוהי דוגמה מצוינת גם לסרנדיפיטי (תגלית אגב). גילוי מקרי של משהו טוב או במילים אחרות, אקראיות מבורכת. אלפרדו פארטו גילה במקרה את הדפוס החוזר, שהפך להיות כלל חוצה דיסציפלינות שיש לו יישומים רבים.

גם סיפורי המצאות שהתגלו בטבע ומזוהים עם עולם הביומימיקרי מדיפים ניחוח חזק של סרנדיפיות. למשל, מהנדס רכבת השינקנסן היפנית יצא לצפות בציפורים וראה פתרון לבעיית הרעש ברכבת צולל מול עיניו. השלדג שצלל למים ללא רעש (ללא השפרצות ואדוות) שימש מודל לתכנון מחדש של קטר הרכבת. בעקבות תגלית האגב של המהנדס עוצבה הרכבת מחדש על פי הפרמטרים שנלמדו מהמקור שלו. בעיית הרעש נפתרה כמובן.

כולנו אוהבים סיפורים על מזל טוב, אבל נראה שהיה פה קצת יותר ממזל. אותו מהנדס קרוב לוודאי היה מוטרד מאוד מהבעיה, והיא הייתה נוכחת בשדה התודעה שלו. כחובב טבע וציפורים הוא ודאי היה רגיל בהתבוננות, וכשהפתרון והבעיה ניצבו לנגד עיניו בצמידות – החיבור התרחש.

מקריות בלבד לא מספיקה. צריך כמובן להתבונן, להתפלא, ולשים לב ליוצא מן הכלל, או לפעמים גם לכלל (הדפוס החוזר). בעולם הביומימיקרי קוראים לזה BioWOW, הסתכלות על הטבע דרך עדשה חקרנית. הרעיון הוא להתהלך בטבע כצייד-לקט של המאה ה-21, או פשוט בעיניים פתוחות, כפי שמגדירים זאת בסרנדיפיות.

סרנדיפיות היא דרך חיים. רבים חווים זאת באופן טבעי מבלי לכנות זאת בשם, בדומה לרבים שלומדים מהטבע באופן טבעי, מבלי לזהות תהליכים אלו עם ביומימיקרי.

ללא ספק, סרנדיפיות היא תכונה שמובילה לחדשנות מהטבע וחדשנות בכלל, לגיוון, לטעמים, להפתעות ולריגושים.

תודה לאסנת מירון שפגשתי במקריות מבורכת החודש, בטבע כמובן, ועזרה לי להגדיר איכות חשובה שאני מתרגלת בחיי, מבלי לדעת – סרנדיפיות.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

    1. לא חושבת. כי התהליך המתואר כאן הוא תהליך קוגניטיבי המאפיין את החשיבה האנושית. תורת האבולוציה היא תהליך ביולוגי.

  1. מסוג המאמרים שאני מוצאת כאן מידי פעם ומהם אני לומדת דברים חדשים.

  2. ריתי פוסט של חבר שלי בפייסבוק וכך הגעתי למאמר שלך ולאתר שלכם. איזה יופי

  3. סוג של סרנדיפיות. גילוי מקרי של משהו טוב . ״במקרה״ הגעת לאתר.

  4. אבל מה האחוז של לקחים שלכאורה נתגלו ובסופו של דבר לא הוכיחו עצמם? הרגשתי שהוא יותר גבוה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

הזהו ניצחון?

מתי שחרור חטופים על ידי תשלום כופר נחשב "ניצחון?"

דילוג לתוכן