יש בטבע חיים ברבדים נסתרים מעינינו, אך אין זה אומר שהם אינם קיימים. אנחנו רואים את מה שנמצא ב"שדה הראייה" שלנו. אנחנו מבחינים בעלים המחוברים לענפים, מביטים בענפים המחוברים לגזע. עבורנו העץ מסתיים בקו האדמה, אך למעשה עץ הוא חלק ממערכת ענפה בלתי נראית.
מתחת לאדמה יש "אינטרנט" תת-קרקעי, רשת המורכבת מתַּפטיר פטריות המחובר לשורשי הצמחים ומכונה מיקוריזה. הפטריות שאנחנו רואים ביער הן רק קצה "הקרחון". הן מחוברות לחוטים פטרייתיים שיוצרים תפטיר, והתפטיר הזה מחבר את השורשים של העצים והצמחים. הקרחון עצמו הוא מארג צפוף כל כך שיכולים להיות מאות קילומטרים של תפטיר תחת צעד אחד.
סוזן סימארד (Simard), חוקרת יערות קנדית, מספרת על רשת זו בהרחבה בהרצאת ה-TED שלה שזכתה למיליוני צפיות עד כה, "איך עצים מדברים זה עם זה". סימארד גדלה ביערות קולומביה הבריטית. היא נהגה לשכב על רצפת היער ולהתבונן בצמרות העצים, וחלקה את סקרנותה עם סבה. רגע הפליאה התרחש יום אחד בביתן השירותים. הכלב שלה מעד ונפל לתוך הבור, והסב מיהר עם את חפירה להציל את הכלב. סימארד צפתה בסב החופר ברצפת היער בניסיון להגיע לכלב, והוקסמה מהשורשים – הם התבררו לאחר מכן כתפטיר – שורשי הפטריות שחיברו את שכבת המינרלים האדומים והצהובים אל העצים. הכלב ניצל, ובאותו יום נולדה גם מדענית. סימארד הבינה שלוח הצבעים היפהפה שבלט בצבעוניותו הוא הבסיס של היער. כשגדלה למדה יערנות והניחה שהעצים קשורים זה לזה ברשת תת-קרקעית באמצעות התפטיר. בסדרת ניסויים היא אף הוכיחה זאת: התפטיר הוא רשת המחברת בין פרטים שונים ביער, גם בין זנים שונים, וממש כמו רשת אינטרנט משמש להעברת חומרים ומידע.
האינטרנט הזה הוא רשת תמיכה הדדית המחברת בין העצים לפטריות באופן סימביוטי. קורי התפטיר מכסים שטח פנים גדול וקולטים מהאדמה מינרלים חיוניים המועברים לצמחים. הפטריות בתורן מקבלות פחמימות. התפטיר מרחיב את מערכת השורשים של העצים, ולצמחים קשה להתפתח בלעדיהם, עד כדי כך שחקלאים לפעמים מוסיפים את התפטיר לאדמה בצורה יזומה. במחקרה גילתה סימארד שברשת האינטרנט התת-קרקעית הזאת יש גם צמתים גדולים ומרכזיים, שהם עצי אם המזינים את הצמחים הצעירים, אלה שגדלים מתחתם. עץ-אם יכול להיות מחובר למאות עצים.
הצצה לעולם התת-קרקעי הקסום הזה אפשר לראות בסרט "פטריה פנטסטית", המוצג בנטפליקס. נוסף למידע המרתק אפשר גם לשטוף את העיניים בתמונות המופלאות של פטריות צומחות. במאי הסרט לואי שוורצברג ידוע בטכניקת הצילום שלו המאפשרת לצלם תהליכים איטיים בטבע, כאלו שעין אדם לא מבחינה בהם.
האינטרנט התת-קרקעי הוא מודל ומקור השראה לרשת תמיכה המבוססת על קשרים, הזנה הדדית ותמיכה בצעירים לטובת החוסן של המערכת כולה. מעל האדמה יש "אינטרנט אנושי", רשת המורכבת מאנשים. רשת הקשרים שלנו גם היא רשת של תמיכה הדדית, שבאמצעותה אנחנו מזינים ומוזנים, מרחיבים ומחזקים את השורשים שלנו. בניית התפטיר המחבר אותנו לאחרים היא העבודה החקלאית של חיינו. בלעדיה קשה לנו להתפתח.
16 תגובות
מאמר מקסים. ממש מאלף להיווכח בקיום עולם תת קרקעי כפי שתיארת במאמר. גם בקרב בני אדם קיימת מערכת כזאת. גם היא בלתי נראית. יש המכנים זאת "אולד בויס נטוורק" הפועלת "מתחת לרדאר". במקום אחר המערכת מכונה "דיפ סטייט" אשר על פיה ועל פי האינטרסים שלה מתנהלת החברה האנושית. אין חדש תחת השמש.
הי. מבינה את האנלוגיה שזיהית כאן. לא בטוחה שמתחברת אליה, אבל שמחה לראות שהמאמר מעורר בך מחשבה ועניין.
אכן. בהחלט יש אנלוגיה. אם תחשבי תראי שאת כן מתחברת אליה. הרי כתבת: "מעל האדמה יש אינטרנט אנושי" וכו'. זה בדיוק הענין.
מאמר מדהים
הדרך החדשה שפתחת לנו מובילה לעולם מופלא.
תודה דניה. העולם המופלא נמצא מתחת לאפינו. הטבע. צריך רק להתבונן.
פתחת לי אשנב לנושא שטרם שמעתי על קיומו.
שמחה לשמוע. תחום מרתק ותשמעי עליו עוד רבות.
לחבר חדשנות לטבע גישה חדשנית כשלעצמה. מקווה שיהיה מספיק מה לכתוב בנדון
בהחלט. הטבע הוא מקור אינסופי לחדשנות.
ליעל הלפמן כהן
ה"מפעל" הביומימיקרי החשוב ביותר בתולדות האנושות היה המהפכה החקלאית שהחלה להתפתח בעיראק ובמצרים בערך לפני כ- 8000 שנים.
הכוונה לביות בעלי החיים ולמעבר לגידול צמחים באופן מושכל במקום להיזון כלקטים-ציידים מהטבע הנדיב.
השלב הבא בתחום זה הוא "חקלאות ימית". הים, שכבר הומצאו בו הרבה "פטנטים" טבעיים יכול לספק לנו נפח גדול פי כמה (בשל עומקו) שבו יכולה להתבצע פוטוסינתזה במקום בנפח מצומצם יחסית על פני הקרקע. האם בארגון הביומימיקרי שלכם נותנים את הדעת לעניין זה?
שלום יצחק. הדוגמאות שציינת עונות יותר לשימוש בטבע ופחות ללמידה מהטבע. כל התחום של חקלאות, ביות בע"ח ועוד לא מזוהה עם עולם הביומימיקרי. בביומימיקרי אין שימוש בפועל בטבע אלא למידה מעקרונותיו ופתרונותיו.
רק שהצמחים והפטריות לא ילמדו מבני האדם כי אז נהיה בצרות
מדור חדש ומפתיע, מעניין ומגווןלעומת הקדרות במאמרי הפוליטיקה וחוסר העניין שלי במדורי הספורט.
תודה דליה. שמחה לשמוע שמצאת עניין וגיוון ומשהו אחר בכתבה.
ליעל שלום ותודה על כתיבתך היפה. במקרה של מאמרך זה, אודות מיקוריזה, אני חולק עלייך, למעשה על אלו שאותם את מצטטת. מיקוריזה היא סימביונט חשוב מאוד ומעמודי התווך של ממלכת הצמחים, אך הפרדיגמה של הקשר לכאורה בין עצי היער, בעקבות כמה מאמרים, ספרים והרצאות פופולריות, לוקה בפשטנות, האנשה (העצים הזקנים "עוזרים" לצעירים" הגזמה וחוסר דיוק. כמי שעסק במיקוריזה ואף ייצר מוצר מסחרי עבור החקלאים, אני רואה את הדברים בצורה שונה. מיקוריזה היא שם כללי לסוגים שונים של פטריות קרקע, אשר ברובן ספציפיות מאוד לגבי הקשר הסימביונטי שלהן עם פונדקאי מסויים (יש להבדיל בין אנדומיקוריזה ואקסומיקוריזה). הקביעה כאילו הפטרייה קולטת מינרלים עבור הצמח אינה נכונה (רק מעלה את זמינות הזרחן בקרקע עבור הצמח), וכך גם קביעות אחרות שהוזכרו ברשימתך, שאין המקום לפרטן. באופן מאוד כללי – הקשר בין הפטרייה לצמח ותרומתה לו מתבטא בעיקר כאשר הצמח נמצא בתנאי עקה, ואז הוא מחליש את מנגנוני ההגנה שלו ומאפשר לפטרייה לפעול באזור הריזוספירה או בתוך השורש, בהתאם למנגנוני היכרות ספציפיים. בכל אופן – טוב שאת מביאה את המידע אודות הפטריות הללו לידיעת הגולשים ומקרבת אותם אל הטבע המופלא.
בברכה,
אורי רוזנברג
תודה אורי על הארתך. אכן הטקסט מבוסס על ספרות בתחום כמו השפה הסודית של העצים. מבינה שאתה מתמחה בתחום (בוטנאי?) ומזהה כאן אי דיוקים. יעל