כשיש לך רק פטיש…

"ארגז הכלים" המצומצם של המעצמות מכשיל פתרון משברים
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

התפקיד שממלאות המעצמות בניסיונות לפתור משברים עולמיים, מסתמך כבר תקופה ארוכה על ״ארגז כלים״ עם תכולה מצומצמת מאוד ביכולתה. בחינת המשברים שבהם התערבו המעצמות, מלמדת כי המעורבות שלהן נעה על ציר אפשרויות של התערבות צבאית מאסיבית – דוגמת הפלישה של צבא ארה״ב והקואליציה לעירק ולאפגניסטן, פלישת חברות "ברית ורשה" להונגריה ולצ׳כוסלובקיה ופלישת בריטניה לפוקלנד – ועד החלופה של הפעלת לחצים, חרמות וסגר, דוגמת משבר הטילים בקובה ומשטרי הסנקציות שהופנו נגד אירן וקוריאה.

בחינת ההתאמה שבבחירת הכלי האולטימטיבי מארגז הכלים לפתרון משבר כזה או אחר, מלמדת כי אכן "מי שבארגז הכלים שלו יש רק פטיש, מתייחס לכל בעיה כאל מסמר". ההתנהלות המוכרת בניסיונות של המעצמות לפתור משברים עולמיים, מלמדת כי לא ניתן לספק מענים הולמים עם ארגז הכלים המוכר והמצומצם מאוד.

המלחמות הגדולות שהתקיימו במאה הקודמת היו הרסניות, חסרות רחמים וכמעט נטולות מגבלות, והתבצעו בהם מעשים העונים כיום על ההגדרה של פשעי מלחמה. הרושם הקשה שהותירו אירועי מלחמת העולם השנייה והחשש הגובר מהתלקחות הרסנית בין-גושית, הובילו להסכמות בדבר מגבלות על השימוש בכוח. אך ככל שיש לברך על הפנמת ערכים אנושיים, יש גם להפנים את העובדה שמלחמות שאין בהן הכרעה ברורה וכניעה, לא מסתיימות לעולם. במצב עניינים שכזה אין להתפלא על כך שבמוקדי הסכסוך הפוליטי הקיימים, הגחלים ממשיכות ללחוש והלהבות מתלקחות שוב ומתפשטות. כאשר מנתחים את האירועים בעירק, באפגניסטן, בלוב ובסוריה, שבהם הייתה התערבות צבאית של המעצמות ולעתים גם חילופי שלטון, אפשר להתרשם בנקל שלא הושגה רגיעה; נהפוך הוא, דומה שהמצב הופך להיות נזיל יותר ובלתי נשלט.

המסקנה המתבקשת היא שתכולת "ארגז הכלים" של המעצמות אינה נותנת מענה למוקדי סכסוך בקרב חברות שבטיות, כיתתיות ומפוצלות. המגבלות הקיימות בצדק על השימוש בכוח, והמציאות שלפיה אין בנמצא ישות מאוחדת המאפשרת שיח, מחבלות באפשרות להביא את הסכסוך לידי סיום.

מה לפיכך חסר ב"ארגז הכלים"? ראשית, ההכרה בכך שאין פתרונות אינסטנט, כמו אזור ללא טיסות, הפצצות מהאוויר ואפילו שליטה בקרקע. מה שנדרש הוא מדיניות כוללת, שבמסגרתה יתקיימו פיקוח וליווי של נושאי חינוך, בריאות, כינון מוסדות שלטון ועוד. במקביל לליווי החברתי והכלכלי, חשוב לאמץ מדיניות בידוד מוחלט של ישויות טרוריסטיות, שמשמעותה כשמה: ללא קבלה של עקרונות המשפט הבין-לאומי, אין לאפשר לאותה ישות נגישות למשפחת העמים. המגבלה על הנגישות תהווה מצור חברתי וכלכלי.

התובנה החשובה היא שאי אפשר לנצח במלחמות רק מהאוויר, ואפילו לא בשליטה קרקעית. יש ליצור תנאים מאפשרים לשינוי המאפיינים של שבטיות, חמולתיות וכיתתיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. שוב מאמר מצויין של ד״ר אפרים כהנא, שמצליח לשים בדיוק את האצבע על לב ליבה של הבעייה.
    ״ארגז הכלים״ כיום, אכן אינו מכיל פתרונות לבעיות הסבוכות שנוצרו.
    ללא תפיסה הוליסטית שמחלקת גם הבטים של חינוך וכלכלה, לא ניתן לעצב פתרונות יציבים ועמידים.
    טוב יעשו קובעי המדיניות בארץ ובעולם אם יפנימו את העקרונות החדשים הנדרשים לפתרון קונפליקטים, אלה לא יכולים להיות מושתתים על הפעלות מוגבלות של כוח.

  2. הרבה מדברים על הבעייתיות בפתרון המאבקים הפוליטיים, אתניים, דתיים, אך לא ממש מציגים פתרון.
    המאמר של ד״ר כהנא הינו תשובה ממוקדת ומזוככת שמצליחה בחדות ובדייקנות להציג בפנינו את המענה המתבקש לבעייה הכל כך סבוכה.
    אכן רק התייחסות כוללת שלוקחת בחשבון גם את נושאי החינוך, הבריאות, הרווחה והכלכלה, ניתן אולי להתגבר על ה״אין מוצא״ העומד כמכשול בפני הפתרון הראוי הנחוץ והאפשרי.

  3. מאמר מצוין ומקיף, אין פתרונות קלים, דרוש ככל הנראה שינוי בכל הראיה הבין לאומית.

  4. המאמר נוגע בכול הנקודות החשובות , אולם הוא אקדמי !
    מעט ילדותי ולא מציאותי לחשוב על בידוד כלכלי ,,,שיהפוך לבידוד מדיני,,או יגרום לשינוי אדיאולוגי, ראוי לבחון בצורה עובדתית כי אף חרם לא עבד לא על אירן ולא על קוריאה עובדתית הם פועלים בשוק שחור ,,,ראה ערך.דעש ונפט,,,

  5. מאמר מצוין ! מתמקד במזרח התיכון . ארצות אירופה צריכות להגן על עצמן בפנים ! הן לא צריכות לחכות לנפילת מגדל אייפל – צריך להכנס בכח לרובעים המוסלמים , לאסור פעילים ולהוציא תנועות מחוץ לחוק . " ארגז כלים "זה יפגע , לצערנו , בחופש / דמוקרטיה אבל יש גופים שצריך לפעול נגדם בכלים "לא שגרתיים" .

  6. בשעה שכולם מנתחים את המצב והאירועים עם המון נתונים, בא ד״ר כהנא ובבהירות ופשטות מציע פיתרון נורמלי הגיוני וישים.

  7. מול הררי הניתוחים של המצב הבינלאומי, מהווה העמדה שמציג ד״ר כהנא, משב רענן, ברור ומלמד.
    צודק ד״ר כהנא כי ארגז הכלים של המעצמות איננו כולל את ה״מכשירים״ הנכונים, ואין ספק שהטיפול המתבקש הינו גם כלכלי, וחברתי.

  8. א.
    מעצמות יכולות למתן או לחמם סכסוכים (אספקת נשק וכסף למשל) אבל לא לייצר שלום או מלחמה יש מאין – הרי יש צדדים מקומיים שמוכנים (או לא) להילחם.
    ב.
    מדוע חסרים כלים לדעתך? האם באפגניסטן או בעירק לא הופעלו תהליכי בניין אומה ומדינה, שיקום מערכות מים, ביוב וכו'? מה שחסר הוא נחישות – וזו תלוית הקשר.
    במהלך המלחמה הקרה היתה נחישות משום התחרות הבין-מעצמתית, וזו הובילה לפתרונות יציבים יחסית, אם זה במזא"ר או באפריקה. מאז תום המלחמה הקרה אין דחף תחרותי של המעצמות להתערב ולשלם את מחיר ההתערבות. קח לדוגמא את סומליה 1993 – איבדו 18 חיילים ויצאו משם – אם המלחמה הקרה היתה עדיין מתנהלת האמריקאים לא היו יוצאים ממנה. או עירק – דווקא שהמצב התייצב (2006-7) ארה"ב החלה להוציא כוחות (האם מגרמניה ומיפן היא הוציאה כוחות לאחר 1945???) והבלגן החל לחגוג. הבעיה היא יותר היעדר של נחישות ונכונות לשלם את המחיר ולא מחסור בכלים.

  9. כל מי שטוען שהמעצמות כבר ניסו לפעול בשיטה משולבת שנשענה על הליכים לבינוי אומה, ראוי שיבחן עד כמה היו צעדים אלה משמעותיים, והיו רק בבחינת יציאה כדי חובה.
    אם בוחנים למשל את ההשקעה העצומה של בריטניה בהודו למשל, ניתן לראות בבירור את ההבדל מול המעורבות הצבאית שמשולבת רק בקצת סממנים של בינוי אומה במוקדי קונפליקט אחרים. כך למשל ממשל אובמה הסתלק מהר מדי מעיראק ומאפגניסטן, וכך ניתן לראות שאין אצל המעצמות כוונה אמיתית, ויש שיגידו יכולת אמיתית לעסוק בפיתרון מלא ומקיף.
    המעצמות אולי מבינות, אבל לא ממש מוכנות להשקיע משאבי עתק לפי תרומות מקיפים וכוללים מעבר למה שיש להם בארגז הכלים הנוכחי, ולכן המשברים לא נפתרים אלא מתעצמים ומסתבכים.
    אם היו המעצמות פועלות לפי התיזה אותה מציע ד״ר אפרים כהנא, אזי הסיכוי להשכנת יציבות היה גדול פי כמה מונים.

  10. כוחות קרקע ואוויר יכולים אם ייעשו במלוא הכוונה והנכונות לפתור בעיות. כבר היו בהסטוריה מלחמות שפתרו בעיות עם רשעים חזקים יותר מדאעש

  11. מפציצים את דעא"ש מהאוויר אבל מאפשרים לו למכור דלק ולקנות נשק ותשתיות צבאיות

  12. צודק ד״ר כהנא, כי ארגז הכלים של המעצמות איננו מתאים לאתגרים הנוכחיים.
    הנסיון של המעצמות לפתור סכסוכים ואיומים באמצעות כלים מיושנים, לא רק שנועד לכישלון, הוא אפילו מחריף את הבעייתיות.
    הפיתרון נמצא אכן בראייה כוללת: חברתית, חינוכית; ולא רק מ״הפצצות מהאוויר״. ללא שליטה בקרקע, ושליטה בכלכלכה, בחינוך וכיו״ב לא יהיה פיתרון.

  13. האבחנה של ד״ר כהנא אכן נכונה מאוד. הרי ברור שמה שהמעצמות מנסות להשיג זה ״פתרונות דה לוקס״ שלא יעלו להם יותר מדי, ולא צריך להתאמץ יותר מדי על מנת לראות שזה כמו נסיון לתקן גשר כבד עם חוטי תפירה.
    מכיוון וכיוום להשתמש באמצעי לוחמה דרסטיים, זה מהווה ״פשע מלחמה״, אזי רק פיתרון מקיף ומושכל יכול להביא לנצחון יציב ובר קיימא.
    הגיע הזמן שהמעצמות יפנימו את השינוי שצריכים לחולל בהרכב ״ארגז הכלים״.

  14. המאמר של כהנא מסביר היטב מדוע צריך לעדכן את ״ארגז הכלים״; כיום אי אפשר שלא להתרשם כי המעצמות מנהלות את הקונפליקטים העכשוויים בכלים של המלחמות והסכסוכים הקודמים.
    שר החוץ לשעבר של ארה״ב השיב פעם כי צריך לפעול על פי שיטה של ״ציד צלחות חרס״, ״שם״ הוא אמר, ״השיטה היא לא לירות על הצלחת אלא לנקודה אליה היא אמורה להגיע….״
    מכאן יש גם לבנות את תחולת ארגז הכלים באופן שיהווה מענה לאתגרים הבאים.

  15. צריך להוסיף לארגז הכלים , מנהיגים ראויים שרוצים שלום ולא שררה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן