בריטניה השודדת של אשור העתיקה

אין צורך לטרוח כדי להוכיח שהפריטים הארכיאולוגיים המוצגים במוזיאון הבריטי הם גניבות שביצע הקולוניאליזם הבריטי. אין משפטן בעולם החופשי שיכול להסביר מדוע התרבות הבריטית רשאית לגנוב ארכיאולוגיה מתרבות אחרת, להציג אותה כשלה וליהנות מיוקרה ומטובות הנאה אחרות. אין תרבות מערבית ליברלית סבירה, הדוגלת בערכי השוויון והצדק, שיכולה להרשות לעצמה להתפרנס מאי צדק. ואולם מסתבר שבממלכה המאוחדת הכול אפשרי ופשעים תרבותיים נחשבים לכשרים. זהו פרצופה המוסרי של הממלכה המחזיקה עדיין בקולוניות בקצות העולם ולה החוצפה להטיף לאחרים על כיבוש, דיכוי ואפרטהייד. מי שביתו עשוי זכוכית, שלא ישליך אבנים על בית השכן.

המוזיאון הבריטי איננו הפושע היחיד. אליו מצטרפים מוסדות תרבות מושחתים אחרים כמו הלובר בפריז, פרגמון בברלין, הוותיקן ברומא והארמיטאז' בסנט פטרבורג. כל המאפיה הארכיאולוגית הזאת, כולל הכס הקדוש בוותיקן, המהווה סמל היושרה המערבית, הם לא פחות משודדי עתיקות. הם אלו היושבים בפורומים בין-לאומיים ומחנכים את המדינות הלא מפותחות כביכול כיצד יש להתנהג. הם אלה שקובעים את הכללים באופן לא דמוקרטי ובאופן לא שוויוני ומחליטים היכן יוצגו הממצאים הארכיאולוגיים. בכל אחת מהמדינות האלה אסורים בבית כלא מוזיאוני פסלי למאסו ומוצגים רבים אחרים של האומה האשורית. הם ממתינים ליום שבו ישתחררו מידיהם של הגנבים המערביים וישובו אל חיק העם שלהם, אל ארצם ואל מולדתם. ושבו פסלים לגבולם.

המוזיאון הבריטי הוא ראש המאפיה הארכיאולוגית. הוא מחזיק בכפייה את מיטב הארכיאולוגיה של העם האשורי: פסלי למאסו ענקיים, תבליטי הציד של המלך אשורבניפל, תבליטי המצור על לכיש, העיר היהודאית בארץ ישראל, המונולית מכורח, האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי ועוד מוצגים רבים אחרים. דמיינו לעצמכם שמדינה אחרת הייתה פולשת לבריטניה וגוזלת את פסל ריצ'רד הראשון "לב הארי", או את אנדרטת ויקטוריה, או את מגדל אליזבת, הביג בן. ואז התרבות הפולשת הייתה מציגה את הפסלים האלה כרכוש שלה ומוכרת כרטיסים לתיירים המעוניינים לצפות בהם. איך לדעתכם היו מרגישים האזרחים הבריטים? כמה משאבים הייתה ממשלת בריטניה מוכנה להקריב למען השבת הגניבה?

רוצים לדעת כיצד הייתה מתנהגת ממשלת בריטניה? ובכן, בריטניה הקולוניאליסטית מתקשה מאוד להתנתק מתרבות הכיבוש והגזל שאפיינה אותה משך מאות שנים. במרחק 12,000 ק"מ היא מחזיקה באיי מלווינאס הארגנטינאים, שהכובש הבריטי כפה עליהם את השם איי פוקלנד. בשנת 1982, כדי להגן על הבעלות השקרית על האיים מפני ארגנטינה, הבעלים הטבעיים של האיים, הקריבה בריטניה 255 חיילים בריטים ורצחה 649 חיילים ארגנטינאים. כך שומרת בריטניה על הנכסים שכביכול אחרים גזלו ממנה.

לעם האשורי יש כל זכות משפטית ומוסרית לתבוע את הנכסים הלאומיים שלו מבריטניה ומכל מדינה השותפה למאפיה הארכיאולוגית. הממשלות המחזיקות בגזל יכולות להתגונן בבית המשפט בטענות שונות, אבל אז תיחשף השאלה המוסרית לעיני הציבור. עדיף כמובן לתקן את העוולה מתוך רצון טוב ומתוך חרטה עמוקה על הפשעים שביצעו נגד העם האשורי ויתר העמים הנפגעים. במקרה כזה עליהן להתנצל באופן פומבי, עליהן לפצות את העם האשורי על מאה שנה של הנאה מהגזלות הארכיאולוגיות ועליהן לסייע לעם האשורי להקים מוזיאונים משלו בקהילות אשר יבחר לעצמו. במקרה שהן תתנגדנה, הן גם תיראנה מרושעות יותר וגם תאלצנה לבצע את פסיקת בית המשפט בבושת פנים. תהיה זו תביעה משפטית חסרת תקדים שתשמיע את זעקת העם האשורי הגזול.

הקהילות האשוריות בשיקאגו, בלוס אנג'לס, בסידני, בויסבאדן ובעוד מקומות הן מספיק חזקות ואחראיות כדי לקלוט את נכסי תרבותן הגזולים ואת כספי הפיצויים, שעדיין קשה לאמוד אותם. חברי הקהילות ידעו להקים מוזיאונים משלהם לפי תפיסת עולמם התרבותית וללא כל פטרונות מערבית נצלנית. כל ההכנסות מן המוזיאונים האשוריים יוקדשו למפעל ההיסטורי הגדול ביותר והוא הקמת מדינת אשור העצמאית בארץ אשור, במולדת הטבעית של עם האשורי.

בהזדמנות זאת נזכיר לעצמנו כי המוזיאון הבריטי מחזיק גם בנכסים ארכיאולוגיים לאומיים של מדינת ישראל, וגם כאן הגיעה העת לבוא חשבון עם הגזלנים הבריטים ולהשיב את אוצרותינו לארצם ולמולדתם.