החורף האוקראיני ככלי נשק בידיו של פוטין

רוסיה הרחיבה במידה ניכרת את תקיפות הטילים והכטב"מים שלה על אוקראינה, ובחורף הנוכחי היא שמה לעצמה כמטרה אסטרטגית לא רק תחנות כוח, אלא גם תחנות משנה ומאגרי גז. שינוי זה נועד להשיג מטרה כפולה: שבירת רוחו של העורף האוקראיני ופגיעה בביטחון האנרגטי של אירופה, התלויה באוקראינה כצינור מעבר וכמחסן גז עבור חברות אירופיות. פגיעה במתקנים אלו עלולה להוביל לזינוק במחירי האנרגיה באירופה. בהתאם לכך, שינה האיחוד האירופי את דפוס פעולתו ועבר מניהול משברים נקודתיים לאסטרטגיית בלימה מערכתית ארוכת טווח. כיום, מומחי הביטחון באיחוד מסכימים כי האיום המרכזי על אירופה אינו פלישה צבאית קלאסית, אלא תקיפה היברידית שתשתק תשתיות קריטיות במטרה לערער את הלכידות הפוליטית והחוסן החברתי של מדינות אירופה. פעולות כמו חבלה בתשתיות תת-ימיות, שיתוק ממושך של רשתות חשמל או פגיעה במערכות דיגיטליות ותחבורתיות, נועדו לשבש את שגרת החיים, לזעזע את הכלכלה וליצור משברים פוליטיים.

לפי נתונים חדשים של מכון המחקר CSIS, המודיעין הצבאי הרוסי (GRU) הוביל וממשיך להוביל קמפיינים של חבלה אלימה כנגד יעדים במערב אירופה. הנתונים מצביעים על זינוק של פי שלושה במספר התקיפות בין 2023 ל-2024. הפעילות הרוסית מתמקדת במוסדות שלטון, בתחבורה, בתעשייה ובתשתיות, תוך שימוש במגוון אמצעים החל ממטעני חבלה ועד ללוחמה דיגיטלית. על אף ההסלמה הברורה, המערב טרם גיבש מענה אסטרטגי הולם, אך האיחוד האירופי פועל לסנכרון רשתות, מימון, אספקת ציוד חירום וגם האצת המעבר ליצירה של אנרגיות מתחדשות. כדי למנוע קריסה.

הנציבות האירופית הקצתה לחברות בארגון תקציב חסר תקדים של כ-113 מיליון אירו לטובת מערך הגנה היקפי על תשתיות, הכולל הקמת מחסומים פיזיים, מערכות לשיבוש רחפנים, מערכות מתקדמות להגנת סייבר, והקמת צוותי תגובה מהירה. זוהי, למעשה, הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש ישיר בכספי האיחוד האירופי ליעדים אלו. בפברואר 2026 הציגה הנציבות האירופית תוכנית פעולה ייעודית לאבטחה ולהגנה מפני כטב"מים, בדגש על מיגון תשתיות אנרגיה רגישות, בדגש על תחנות משנה ותחנות רוח ימיות, והגנה מפני איסוף מודיעין אווירי ותקיפות של רחפנים מתאבדים רוסיים מסוג "קמיקזה".

לפי תחקיר מקיף של גרינפיס (Greenpeace), מאז תחילת 2026 כבר דווח על 217 תקיפות על תשתיות האנרגיה באוקראינה. בחודש ינואר לבדו שיגרה רוסיה יותר מ-6,000 רחפני תקיפה, כ-5,500 פצצות אוויריות ו-158 טילים לעבר תשתיות האנרגיה. המתקפות הללו אינן אקראיות, אלא מהוות מרכיב מרכזי באסטרטגיה המכוונת להקריס את משק האנרגיה האוקראיני, ליצור מחסור קיצוני בחשמל ובמים, ולהפוך את החורף לכלי נשק במערכה.

למרות התנגדותן של מדינות כמו הונגריה וסלובקיה, המעכבות את תהליכי האישרור של תוכניות הסיוע לאוקראינה, המאמץ האירופי עלה מדרגה בשנת 2026. הסיוע מתרכז כעת ביצירת רשת חשמל מבוזרת ועמידה יותר באמצעות קרן מימון ייעודית (Ukraine Energy Support Fund) שגייסה תרומות בשווי מיליארדי אירו. כספים אלו מאפשרים את המשך תפקודו של משק החשמל האוקראיני תחת אש. במסגרת מאמצי הסיוע הועברו לאוקראינה עשרות אלפי גנרטורים וגופי חימום החיוניים לתפקודם של מוסדות רפואיים, מקלטים אזרחיים ותשתיות אחרות שנפגעו בלחימה.

כחלק מהמאמץ המערבי לשיקום יכולת הייצור האוקראינית, נקטה ליטא צעד חסר תקדים כאשר פירקה את תחנת הכוח התרמית "וילנה CHP-3" שבשטחה והעבירה את רכיביה לאוקראינה. הפרויקט הלוגיסטי, שהוגדר על ידי הנציבות האירופית כ"מבצע הלוגיסטי המתואם הגדול ביותר בתולדותיה", ארך 11 חודשים וכלל 149 משלוחים במשקל כולל של כ-2,400 טון, ביניהם שנאים וגנרטורים במשקל של 172 טון כל אחד. המשימה בוצעה בסיוע הסוכנות הפולנית לעתודות אסטרטגיות. תחנת הכוח, שהוקמה מחדש באמצעות מנגנון ההגנה האזרחי של האיחוד האירופי (UCPM), מסוגלת כעת לספק חשמל לכמיליון אזרחים. במקביל, הקצתה הנציבות האירופית למעלה מ-1.2 מיליארד אירו לסיוע הומניטרי הכולל יותר מ-160,000 טון של ציוד, מזון ואספקה. אף שפוטין היה רוצה לראות את אירופה מפולגת, מדינות האיחוד האירופי פועלות במישורים רבים כדי לסייע לאוקראינה להתמודד עם המתקפות הרוסיות.