נקמתה של סין בישראל

מלחמת התרבות בין סין לארה"ב – ומקומה של ישראל
צילום של גדעון
ד"ר גדעון שניר

מלחמת התרבות הציוויליזציונית, מזרח נגד מערב, שבלטה במיוחד במהלך המלחמה הקרה, מוצאת מדי פעם מוקדי חיכוך גיאופוליטיים שונים, כמו מלחמות הבלקן ומלחמת רוסיה-אוקראינה. בימים אלה מלחמת התרבויות מתבטאת במלחמת 7 באוקטובר, מלחמה שיזמו הפלסטינים בהנהגת ארגוני הטרור שלוחי איראן, שחרטו על דגלם את חיסולה של הישות הציונית הנמצאת בקו החזית בין המערב והמזרח. על רקע המאבק על ההגמוניה הכלכלית וההשפעה בזירת המזרח התיכון נגררו שתי המעצמות – ארצות הברית וסין – לעימותים מדממים בשני קונפליקטים תוצרת איראן: האחד הוא המאבק הפנים-דתי בין מדינות הסונה והשיעה, כאשר מדינות הסונה בהובלת סעודיה פונות בצר להן לתמיכת ארה"ב ובנות בריתה, בעיקר ישראל, הנחשבת למעצמה צבאית המסוגלת להתמודד עם איום הגרעין השיעי במסגרת "ברית אברהם"; הקונפליקט השני הוא חזון הממשל האיראני הרדיקלי לממש את דוקטרינת הג'יהאד לחיסולה של מדינת ישראל במסגרת הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

בהקשר הזה התייצבה ארה"ב בבירור לצד ישראל כחלק מהמאמץ לקדם את הברית האזורית הסונית, שבה ימוסדו היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה וישראל במסגרת "ברית אברהם", בעוד שסין מביעה תמיכה באיראן ומנסה להניא את סעודיה מלהצטרף לברית האזורית בהשפעת ארה"ב. חמורות לא פחות הן הצהרות התמיכה במיליציות הטרור שלוחות איראן המגויסות מטעמה להשמדת ישראל ופועלת באופן אקטיבי בהצבעות מוסדות האו"ם התומכות באינטרס הפלסטיני המיוצג על ידי ארגון הטרור חמאס בעזה. יוצא אפוא שבמקום להתמודד ישירות מול ארה"ב, סין מנהלת מסע שיסוי ארסי נגד ישראל כמייצגת לכאורה של האינטרס האמריקני-קפיטליסטי-קולוניאליסטי במזרח התיכון.

למען האמת, סין באופן מסורתי ועקבי מגלה הזדהות עם העניין הפלסטיני, אולי בגלל תלותה בנפט הערבי, אך מעולם לא ברמה קיצונית כמו הפעם. היחסים בין ישראל וסין היו מאופיינים בפרגמטיות חפה מכל היבט אידאולוגי. אף שישראל הייתה בין המדינות הראשונות להכיר ברפובליקה העממית הסינית, סין נאותה רק בשלב מאוחר לכינון יחסים דיפלומטיים (1992), וזאת כאשר זיהתה את הפוטנציאל הטכנולוגי של ישראל בתחום האזרחי והצבאי ואת האפשרות לרכוש נכסים ותשתיות תעבורה יבשתית וימית המקרבים אותה לים התיכון. תשתיות אלה הן חלק מפרויקט המאה של סין "החגורה והדרך", מיזם שמטרתו להשתלט על רשת התעבורה העולמית כמו גם לתקוע אצבע בעין האמריקנית.

סין פועלת גם כדי לחדור ולהשתלט על פרויקטי הייטק ועל מפעלי יצור חיוניים בישראל, כמו "תנובה", "מכתשים" (אדמה), "טלרפואה שחל", הנדסת התפלה IDE)) ואחרים. אפילו מניעת "פוסון" מלרכוש את חברת הביטוח "הפניקס" – מהלך שנחשב להתרסה מפלה כלפי הממשל הסיני המעורב מאחורי הקלעים בכל פעילות החוץ של מפעליה הכלכליים, ועתה הופנה לערכאה משפטית – לא עוצרת את סין.

עדות לחשיבות שסין מייחסת לשת"פ הכלכלי והטכנולוגי עם ישראל מתבטאת גם במישור האקדמי. ב-2017 חנך הטכניון את "מכון גואנגדונג-טכניון" בעיר שנטאו בסין, לקידום מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. לאחרונה, ב-2023, נפתחה שלוחה של האוניברסיטה הסינית למנהל עסקים בפתח תקווה.

חשוב לציין שהרחבת היחסים הכלכליים בין ישראל וסין אינה מתקבלת בעין יפה על ידי ארה"ב, הרואה בכך סיכון ביטחוני, כולל הסגרת מידע צבאי חיוני. גם ארגוני ביטחון ישראליים מתריעים ומזהירים מפני היענות ישראלית נלהבת מדי לחיזור הסיני. אחד העימותים המוכרים הוא עסקת מטוס הביון המשוכלל "פלקון", שסין שילמה את מחירו, אך ישראל בלחץ אמריקני ביטלה את העסקה. בתמורה קיבלו הסינים פיצוי בצורה של שליטה על שלוחת נמל אשדוד. לאחרונה דרש מנכ"ל הנמל לפחות למנוע מהסינים את תפעול הנמל בעת המלחמה. ואם לא די בכך, בימים אלה משרד הביטחון רוכש אלפי רחפנים מסוגים שונים שחלקם מתוצרת סין או מחברה אמריקנית שותפה לסין, וגם זה מהלך שיש בו פוטנציאל לעימות עם הממשל האמריקני.

דילמה: כיצד על ישראל להתנהל מול סין לנוכח ההתנהלות הקונפליקטית אקטיבית קיצונית של סין, שלמרבה האבסורד משמיעה קולות המאשימים את ישראל ומצדיקים את הטרור נגדה?

תהיה זו נחמה פורתא אם נקבל את ההנחה שההתנהלות האנטי-ישראלית של סין אינה אלא קריאת תגר כלפי ארה"ב במאבק הבין-גושי על הדומיננטיות במזרח התיכון. אך יש בכך גם הכרה בחולשתה של ישראל לנהל מדיניות חוץ המשוחררת מהתלות בארה"ב. במישור הפרגמטי נראה שאין לישראל ברירה טובה יותר מאשר לבלוע את העלבון ולהמשיך באותו דפוס יחסים לשת"פ קונסטרוקטיבי בין המדינות, שת"פ שככל הנראה חשוב גם לסין, הזקוקה לשוק המערבי למוצריה. אמנם היא מרגישה חזקה דיה כדי לשחק בכל ערוצי הקונפליקטים בו-זמנית לטובת צרכיה האנוכיים – ואולי עם הזמן ישראל תוכל לעדן במשהו את ההשפעה הפוטנציאלית השלילית הסינית על מדינות מזרח אסיה אחרות, בעיקר יפן ודרום קוריאה. סביר שארה"ב תעדיף נתק מוחלט של ישראל מסין, אך היא תבין את השיקולים הגיאופוליטיים של ישראל. מה עוד שישראל תוכל תמיד בעת צרה לחסום את נמליה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. ממשלת ישראל רצתה להתחכם מול ארצות הברית והאירה פניה לסין. והנה ההתנהגות של הסינים. ישר לפרצוף.

  2. לסין פוטנציאל להפוך למדינה מובילה
    היא גם היתה בדרך לשם
    אולם בשל רצון מנהיגיה להישאר עם שלטון דיקטטורי
    הם חוברים למדינות עם שלטון דומה
    כמו רוסיה ואירן
    וכך הם יפסידו הכל

    1. עוזי – נגעת בנקודה מאד חשובה ואנסה לאתגר אותך
      מצב הדמוקרטיות בעולם נמצא בנסיגה מתמשכת עקב אכזבה מביצועיה הכלכליים והחברתיים בכול תחומי החיים, גידול באי שוויון כלכלי, גלובליזציה ושלטון תאגידי ענק הפוגעת במקורות תעסוקה, הגירה זרה בלתי מבוקרת, אלימות גוברת עקב אובדן משילות והידרדרות לאנרכיה . מכאן העדפה למנהיגות סמכותית ולא הנבחרת דמוקרטית מזויפת, כך ברוב מדינות דרום אמריקה, מזרח אירופה, וכישלון ה"אביב הערבי" במזרח התיכון. סין הצליחה תוך פרק זמן קצר היסטורי לחלץ עצמה מעוני עד לדרגה של מעצמה עולמית (בהשוואה להודו ה"דמוקרטית" למשל) וזאת מישום שדחתה כול ניסיון להפיכה דמוקרטית. ראה גם סינגפור כדוגמא למשטר לא- דמוקרטי נאור מעורר קנאה. כך שאפשר להבין מדוע עד היום לא צלחה מהפכה דמוקרטית בסין כי האלטרנטיבה היא הרבה יותר גרועה.

  3. אני כל הזמן מקווה, ואין לי על מה להסתמך, שסין תתקרב לארצות הברית ותשתף פעולה. העולם יראה אז אחרת.הלוואי

  4. בני, נהיית לב הוא דבר חשוב וזה נכון לגבי כול המדינות היריבות, שלום אוטופי הוא חזון שלא סביר שיתגשם אלא רק לאחר קטסטרופה שתציב את העולם בפני כלייה. הניסיון לעדן את היריבות בין מדינות באמצעות תחרויות ספורט באוליפיאדה- נועדו למטרה זו… כהתחלה..
    בעצם מדוע שסין תרצה לשתף פעולה עם ארהב? ארה"ב תמיד מנסה ליצור מהפכות לקידום דמוקרטיה (ראה עירק ואפגניסטן),ומציקה לסין בעניין "זכויות אדם" שזה עניין פנימי של סין. ארהב תומכת ביריביה של סין כמו טאיוון, וסין מציפה את ארהב במוצרים זולים הפוגעים במעמד העובד בארהב- חיים לא קלים.

    1. התקרבות סינית אמריקנית תביא תועלת לשתי המדינות הללו, תביא אותן לפריחה, ותקרין חיובית גם על ארצות נוספות

  5. יתכן/סביר ששיתוף פעולה בין שתי המעצמות הללו אכן יביא תועלת לאנושות. אבל במציאות הם שקועים במאבק תרבותי כוחני שקשה להתשחרר ממנו שרק קטסטרופה עולמית יכולה להתגבר עליו כמו התקפת חייזרים או מטאור המשמיד מחצית מאוכלוסית כדור הארץ, התמיכה של ארה"ב בטאיוון- כמו גם תמיכת ישראל, הם לצנינים בעיני הסינים הרואים באי הדמוקרטי טאיוון טריטוריה סינית, ולכן די בכך כדי שסין תיתור טינה ואיבה ותתמוך בחמאס כחלק מהנקמה של סין בישראל היום.
    ואולי- תחרותיות בין המעצמות יכולה להביא תועלת אם יעמדו בראשם מנהיגים נבונים-אשרי המאמין..

  6. המנהיגות שלנו צריכה להחליט על קווי מדיניות שלה וללכת לפיהם ולא לזגזג

    1. רפאל- בעיקרון זה נכון לגבי כול נושא, בתנאי שאתה מספיק חזק כדי להתמודד עם התמרות הגלובליות אפילו מעצמות מתקשת לעמוד בעיקביות הצהרות המדיניות שלהם. חכמת הדיפלומטיה היא תמיד להשאיר טווח/מרווח גמישות כדי להתמודד עם מים סוערים, למעט בדבר אחד בו אין מקום יותר לפשרות- ביטחון! כפי ש 7 אוקטובר הוכיח בדם- למי שעדין חי באשליות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן