חיילים של שלום

האם יוצבו בעזה כוחות או"ם לשמירת שלום?
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

בעקבות המתקפה האכזרית והטבח הנוראי שביצע חמאס ביישובי עוטף עזה, ובעקבות חטיפת למעלה מ-130 נשים ילדים ומבוגרים לעזה, יצא צה"ל למלחמת חרבות ברזל. התמרון הקרקעי בעזה שהחל ב-26 באוקטובר 2023 גרם להרס מסיבי של רצועת עזה, והפך את מיליוני תושבי הרצועה לעקורים בארצם.

השיחות על מה שיהיה "ביום שאחרי" לא איחרו לבוא. מדינות רבות בעולם ובאזור לוחצות על מדינת ישראל להגיש תוכנית על היום שאחרי המלחמה. תוכנית כזו עדיין לא גובשה. ברם ללא ספק, כל תוכנית שתגובש תכלול – לאחר נסיגת ישראל מעזה – הצבת כוח רב-לאומי, וסביר להניח שזה יהיה כוח או"ם לשמירת שלום.

כל תוכנית כזו מעוררת שאלות מהותיות רבות: מהו אותו גוף שנקרא "כוח צבאי לשמירת שלום"? כיצד יכולים חיילים להיות "חיילי השלום?" מהו "צבא השלום"? מהן הסמכויות שלו? באיזה נשק משתמשים חיילי האו"ם לשמירת שלום? מי מפקד על הכוחות? למי הם שייכים? והשאלה החשובה ביותר: אילו כוחות צבאיים של האו"ם יוצבו בגבול ישראל-עזה, והאם אפשר לסמוך עליהם שאכן ישמרו על השלום בגבולנו עם עזה?

אין ספק שכוח האו"ם שיוצב ברצועה יצטרך להבטיח את מניעת ההתלקחות המחודשת של הקרבות. אסקור בקצרה את ההיסטוריה של הצבת כוחות או"ם לשמירת שלום באזורי קונפליקט, שכן זהו אינו תהליך חדש או ייחודי. בין השנים 2022-1948 הוצבו ברחבי העולם 71 כוחות או"ם לשמירת שלום! כ-130 מדינות שלחו חיילים לכוחות שמירת שלום.

נכון לשנת 2024, האו"ם מפעיל כ-100,000 חיילים ושוטרים בכוחות שמירת שלום בכל רחבי העולם, כולל באפריקה, במזרח תיכון, בהודו ועוד. הכוחות עוסקים במשימות של הפרדת כוחות ושמירת שלום.

ההיסטוריה של כוחות האו"ם לשמירת השלום מתחילה בשנת 1948, עם תום מלחמת השחרור, כאשר הכוח הצבאי הבינלאומי הראשון בעולם הוצב בירושלים. היה זה כוח משקיפי האו"ם שהוצב בבית הנציב בירושלים, כדי להבטיח את קיום הסכמי הפסקת האש בין ישראל לאויבותיה. מאז שנת 1948 הוצבו בגבולות מדינת ישראל כוחות שמירת שלום רבים ומגוונים.

הכוח הצבאי הראשון היה UNTSO (United Nations Truce Observation) כוח משקיפים, שממוקם מאז 1948 ועד היום, בארמון הנציב בירושלים. תפקידו לדווח למזכ"ל האו"ם, לעצרת הכללית ולמועצת הביטחון על הפרות של הסכמי הפסקת אש או הסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה.

כוח או"ם שני הגיע לאזור עם סיום מבצע קדש, בשנת 1956, כשישראל הצטרפה לבריטניה וצרפת במלחמה על תעלת סואץ. עם סיום המלחמה ולאחר נסיגת ישראל מסיני, הוצבו בגבול ישראל-מצרים כוחות או"ם לשמירת שלום שנקראו ""UNEF I (United Nations Emergency Force I), תפקידם היה לדאוג שישראל תיסוג מהשטח שכבשה בסיני ותתרחק מהתעלה. הכוחות נשארו במקום עד שנת 1967. ימים אחדים לפני מלחמת ששת הימים גירש נאצר את כוחות האו"ם (UNEF I) שהוצבו בסיני וגרם למלחמת ששת הימים.

לאחר המלחמה הוקמו שני כוחות שמירת שלום: אחד בגבול עם מצרים – UNEF II, והשני ברמת הגולן – UNDOF United Nations Disengagement Observers Force)). UNDOF פעל ברמת הגולן כארבעים שנה, ללא בעיות מיוחדות, עד התקופה האחרונה, כשהחלה מלחמת האזרחים בסוריה.

כוח או"ם נוסף הגיע אלינו לאחר מבצע ליטני ופלישת ישראל ללבנון בשנת 1978. הכוח נועד לשמירת השלום בגבול הלבנון – UNIFIL (United Nations Interim Force in Lebanon), והוא פועל בדרום לבנון באופן רציף משנת 1978 ועד היום!

בנוסף לכוחות שמירת שלום של האו"ם, פועל בסיני כוח רב-לאומי שאינו כפוף לאו"ם, שמטרתו להבטיח את קיום הסכם השלום בין ישראל למצרים.

ייתכן שלאחר נסיגת ישראל מעזה, יוחלט על הקמת כוח שמירת שלום חדש שיוצב בעזה. כוח זה יהיה חלק מתוכנית "היום שאחרי".

חשוב להבין את המבנה האופרטיבי של כוחות שמירת שלום. לכל כוח שמירת שלום שנשלח למשימה יש מנדט, שנקבע על ידי מועצת הביטחון בהחלטה ללא וטו. המועצה ממנה מפקד לכוח, שנבחר לתפקידו על בסיס כישורים צבאיים ופיקודיים בלבד. הרמטכ"ל, או המפקד הכללי של כוחות שמירת השלום בעולם הוא קצין צבא, שמתמנה על ידי מועצת הביטחון, ומקום מושבו הוא במטה האו"ם בניו-יורק. שר הביטחון של האו"ם הוא המזכ"ל, דהיינו המזכיר הכללי של האו"ם, המשמש כשר הביטחון של האו"ם. הכוח הצבאי שנשלח למקום הסכסוך מחולק לגדודים, ולכל גדוד יש מפקד. לכוחות שמירת שלום אין מדים ייחודיים להם, אלא כל גדוד לובש את המדים של המדינה שממנה נשלח. גם המשכורת של חיילי הגדוד משולמת על ידי המדינה שלהם, ומטה האו"ם מפצה את המדינות על ידי העברת כספים ממטה האו"ם למשרד הביטחון של המדינה ששולחת חיילים.

הגדודים מתחלפים כל שלושה חודשים. נבחן לדוגמה את כוח האו"ם UNIFIL, שהוא כוח ותיק ומעניין. כיום מונה UNIFIL כ-11,000 חיילים, ובנוסף יש לכוח צי ימי מרשים. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, הציב האו"ם בלבנון צי ימי, שהטיל מצור על הגבול הימי של לבנון ומנע הכנסת נשק וטרוריסטים ללבנון דרך הים. זהו הצי הימי הבינלאומי היחידי שפועל בעולם! וכיום הוא שומר על הגבול הימי בין ישראל ללבנון כפי שנקבע בהסכם בין המדינות. הצי הבינלאומי בלבנון כולל חמש אוניות מלחמה (מאינדונזיה, מגרמניה, מבנגלאדש, מיוון ומטורקיה), הליקופטר וסירות מלחמה שונות שעוגנות בנמלי בירות, לימסול, ומרסין בטורקיה. הגדודים המוצבים בדרום לבנון באים מ-48 מדינות, וכל גדוד משרת שלושה חודשים.

התקדים של UNIFIL מעלה את האפשרות שנוסף על כוח יבשתי יוצב בעזה גם כוח בינלאומי ימי, שימנע חדירות מחבלים או נשק לעזה דרך הים. נחכה לבאות, ליום שאחרי. יהיה מעניין.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. זה מסוכן מאד. תראו איך כוח האום בלבנון לא מונע כלום
    אבל אותנו נוכחות כוחות אום תגביל את הפעולות שלנו

  2. ניצה- שכחת לציין שיוניפיל לבנון לא מימש את המנדט שלו להפעיל את החלטה 1701 ולמעשה איפשר לחיזבללה להגיע לגבול ישראל באופן חופשי, ולא מימשו כלל את איסור החדרת הנשק מאירן לחיזבללה. כך גם אונרא שהפך לכלי להסתה וטרור בידי הפלסטינים במקום ייעודו הרישמי לטפל בפליטי 48. לכן כול הסתמכות על כוחות האומ – היא לעג לרש .

    1. רק לא "חיל השלום" של האו"ם. עוד בן גוריון אמר או"ם שמום. מה שפחות להתעסק אתם – יותר טוב. שיהיה כמו שעשינו בסיני – MFO.
      גם לסלק מכאן את אנשי אונר"א. הם מנציחים את הנרטיב הפלסטיני השקרי.

  3. אם זה ריאלי, אהיה מאושרת. רק משום מה נראה לי שזה חלום רחוק.

  4. קודם נראה איך בכלל מסתיימת המלחמה ואז נחשוב אם יש טעם וביבי להכניס את האו"ם

  5. יש הרגשה שהעולם המערבי מתחיל להתעורר מתמימותו. אל תתרשמו יתר על המידה מהפגנות פרופלסטיניות. אלה רק אנשים ממוצא פלסטין. עדיף שיהיו במערב ויפגינו שם מאשר ישכנו לידינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן