החמצה קולוסאלית בהסברה

מדיניות החוץ הישראלית צריכה להיות יוזמת ולא נגררת
תמונה ומלל: דובר צה"ל he.wikipedia.org

במהלכם של הסיבובים החוזרים ונשנים בקרב המתמשך על דעת הקהל העולמית, אי אפשר שלא להתרשם כי מדינת ישראל מפסידה בנקודות במרבית המקרים.

מאז הניצחון במלחמת ששת הימים, נדחקת מדינת ישראל למציאות שבה היא יותר ויותר מובלת ולא יוזמת. מבחינה זו, תוצאות מלחמת ששת הימים הן נקודת צומת שממנה ניתן להבחין שממצב של קהילה יוזמת ומכוננת, נתפסת ישראל, גם אם שלא בצדק, בתור גורם בולם ומעכב.

עם כינונה של מדינת ישראל, ולמרות גלי העוינות שהיא נתקלה בהם, המסר הברור שנשלח לעולם היה של כינון מדינה יהודית על בסיס החלטת האו"ם והצהרת בלפור. מדינות ערב שהקיפו את המדינה, נתפסו כחזית סירוב, וכמי שלא הסכימו לקבל את החלטת האו"ם.

עם סיום מלחמת ששת הימים נוצרה הוויה חדשה, שלפיה מדינת ישראל שולטת בכל שטחי ארץ ישראל המערבית לרבות האוכלוסייה הפלסטינית. המציאות העגומה, שלפיה ישראל מאבדת את מחוזות התמיכה של הקהילייה הבין-לאומית, נובעת ממגוון של סיבות, החל מנטייה טבעית לתמיכה ב״אנדר דוג״, קרי אהדה למי שנתפס כחלש, ועד לעוינות אידאולוגית לישראל, לציונות וליהדות.

התבוננות בדרכי ההתמודדות של מדינת ישראל עם האתגרים הניצבים בפניה בנושא דעת הקהל העולמית, מלמדת כי אלו נמצאות על רצף צר ומצומצם. גבולותיו נמצאים בין התעלמות מהסיכונים הגלומים בהיעדר תמיכה בין-לאומית בעמדותיה של ישראל, לבין ניסיונות סמליים, מגומגמים למדי, לשכנע כי בזכות היותנו ״הדמוקרטיה האמתית היחידה במזרח התיכון״, מתחייבות ללא כל סייג ופקפוק ההבנה של אומות העולם ותמיכתן בהמשך בנייה בשטחים, למשל, או במציאות המורכבת של הימנעות מכינונה של מדינה פלסטינית.

מסיבות אלו ונוספות לא מצליחים הניסיונות לגיוס תמיכה בעמדותיה של ישראל, והתחושה הבלתי נמנעת היא שאנו חווים החמצה קולוסאלית בהסברת העמדות הישראליות. במציאות שכזו, גם אם פיתרון הסכסוך הוא סבוך ומסובך, על ישראל לאמץ אסטרטגיה יוזמת, מחדשת ופורצת מוסכמות. אין זה אומר כלל שיש לבחור במסלול של ויתור על צורכי הביטחון החיוניים, ואין זה אומר שיש ליפול למלכודות קיומיות האורבות לנו על כל צעד ושעל.

הדבר המתבקש הוא לצאת מן המסלול הספירלי המצטמצם, שלפיו זוכות העמדות הפלסטיניות לתמיכה גוברת במקביל לעוינות המתעצמת של מדינות העולם כלפי מדינת ישראל. על מנת לגרום לשינוי במסלול החתחתים שעלול לכפות עלינו בהמשכו של תהליך פתרונות בלתי רצויים, על מדינת ישראל לאתר נושאים ראויים שסביבם אפשר לגבש תמיכה בין-לאומית רחבה.

בין הנושאים האלה אפשר לכלול הצעה ישראלית למדינות העולם לקיים רב שיח ולהגיע לתכנית מוסכמת לניהול משותף של מה שמוגדר בירושלים "האגן הקדוש". במציאות הקיימת כיום, החיכוך המתמיד עם הוואקף ועם העולם המוסלמי בנוגע לעתידה של ירושלים, מותיר מחוץ לתמונה גם את האינטרסים של העולם הנוצרי.

עיצוב של שותפות בין-לאומית רחבה בנוגע לפיסת שטח קטנה אך טעונה, עשוי אף לספק מומנטום מכונן ליצירת הוויה חדשה. בהקשר זה, ניתן יהיה אף להציע כי הסכמה בין-לאומית על ה"בין-לאומיות" של האגן הקדוש תוכל להתממש, למשל, גם בהכרה בין-לאומית שירושלים, עיר השלום, תהיה מקום משכנם המרכזי של מוסדות האו"ם. הצעת פתרון לאגן הקדוש בירושלים היא רק דוגמה למה שיכולה יוזמה ישראלית לחולל בעמדות כל הגורמים המעורבים בסכסוך הארוך במזרח התיכון.

יש כמובן אפשרויות וחלופות נוספות, אך המשותף להן צריך להיות ההתבססות על יוזמות ישראליות. כך למשל אפשר להציע מועצות מכוננות  לנושאים משותפים, תכניות להכשרת מורים בבתי הספר הפלסטיניים, תכנון של נמלים ורציפים, העיקר שמדובר בתכניות רלוונטיות, שיש בהן או בתוצריהן כדי לחולל שינוי.

נכון, צריך להיזהר ממלכודות. ונכון, לא צריך לאמץ כל יוזמה חדשנית ומסוכנת. אך כעת, בשל המצב שנגררנו אליו שלא בטובתנו, חשוב ליצור היפוך בדעת הקהל העולמית. חשוב להיות ולהראות ישראל יוזמת, מחברת, מתייעצת, משתפת ופתוחה לרעיונות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. חשוב להקשיב לרעיונות פורצי דרך שהם ישימים ופרגמטיים

  2. מובאים פה רעיונות חשובים ובעלי ערך קיומי ביחס למעמדנו בעולם,ולהחזרת תמיכת אומות העולם בישראל.

  3. ללא ספק, ד״ר כהנא שם את האצבע בדיוק על הנקודה החשובה ביותר בנושא ההסברה וההתמודדות עם אתגרי השעה.
    חשוב היה שממשלת ישראל, תהיה אכן ערה לחשיבות בהצגת יוזמות מהפכניות שיוכלו להוביל לתחילת הפיתרון במצב המסובך במזרח התיכון.
    הרעיון שמעלה ד״ר כהנא לגבי פיתרון עולמי רב מערכתי לאגן הקדוש בירושלים, עשוי בהחלט להביא להתייצבות של כל העולם מאחורי היוזמה החשובה הזו.
    גם ההצעה לשלב את פיתרון סוגיית ירושלים עם העתקת המוסדות המרכזיים של האומות המאוחדות לירושלים, יש בה משום תעוזה וראייה רחבה באשר לפתרונות יצירתיים.

  4. יש לקוות שמקבלי ההחלטות -או לפחות יועציהם ועוזריהם, מקדישים מזמנם לקריאת מאמר כגון מאמרו של ד"ר כהנא- המטיב לצייר את המצב העגום, אך מציע גם קרן אור של יצירה ותבונה מדינית.

  5. אין ספק שחשיבה יצירתית ״מחוץ לקופסא״ כפי שעולה מן המאמר של ד״ר אפרים כהנא, יכולה לסייע במציאת פיתרון למצב הסבוך במזרח התיכון.
    כאשר ישראל תבא יוזמת, מעוררת ומעלה הצעות לפיתרון, יש סיכוי גם שיפסק הקיפאון המדיני ושאומות העולם ישנו את גישתם כלפי מדינת ישראל.

  6. מאמר מצויין, תמציתי וקולע למטרה.
    הלוואי וקובעי המדיניות יאמצו את ההמלצות המופיעות במאמר.
    ד״ר אפרים כהנא מציג כרגיל נושאים חשובים ביותר ובמקביל מראה גם כיוון אפשרי ודרך.

  7. כאשר הצמרת הפוליטית בישראל עסוקה רק בלהסביר, היה ראוי שהם יקראו את המאמר של ד״ר אפרים כהנא ויפנימין כי אין תחליף בזירה פוליטית כל כך סבוכה, מאשר ליזום כל הזמן, ולא להיות נגרר וכמי שמצטייר כ״דובי לא רוצה…״
    הרעיונות המועלים בדברים שכתב ד״ר אפרים כהנא נראים כאפקטיביים, חדשניים ומועילים.

  8. נכון שהמצב במזה״ת הינו סבוך, מורכב ונראה בלתי פתיר.
    יחד עם זאת לממשלת ישראל אין את הלוקסוס ״לחכות לטלפון״ מהצד השני.
    ככל שהזמן נוקף, אווירת הקיפאון והאין מוצא לא מיטיבים עם מעמדה של מדינת ישראל.
    זה לא מספיק שאנחנו יודעים שאנחנו צודקים …..
    חייבים לקחת בחשבון את ״העייפות״ שמפגין העולם מהקונפליקט בו אנו מצויים כל כך הרבה שנים; זאת היא הסיבה שאסור לשדר עייפות והשלמה עם חוסר התזוזה.
    בדיוק כפי שמציע ד״ר אפרים כהנא, ההנהגה במדינת ישראל חייבת לאמץ דפוס של ״יזמות בלתי נלאה״, ויש הרבה מרווח לרעיות והצעות.

  9. זה שד"ר אפרים כהנא צודק במאה אחוז לגבי הצורך באיסטרטגיה יוזמת ומחדשת, זה לדעתי חשוב מאוד וברור מאוד.
    השאלה היא מה צריך לעשות על מנת שהנהגת המדינה תיטול קורה מבין עיניה, ותבין עד כמה זה חיוני לחדש וליזום, ולא להיגרר ולהצטדק.

  10. הלוואי וביבי, בוגי, ליברמן, היו קוראים את המאמר הזה, ולומדים ממנו עד כמה חשוב במציאות המורכבת בעולם ובמזרח התיכון, לשנות את הגישה הקיימת.
    אסור להתעלם מן המרכיב החשוב של תמיכה ציבורית בעולם, ולכן אני מסכים לחלוטין עם מה שנכלל במאמר של ד״ר אפרים כהנא.
    חייבים! ממש חייבים, להחליף דיסקט, ולשווק את מדינת ישראל כגורם יוזם ומחדש כל הזמן בכמיהה להסדרי שלום.

  11. ולא רק בעניינים פולטיים, אני מדבר על להיפתח אל עוד מדינות מלבד מדינות אירופה וארה״ב, יש עוד מקומות בעולם.
    מכרנו כל כך הרבה נשק בעולם במקומות כמו סינגפור, ואיתם אחנו לא יכולים לנהל כלום, שראשי הממשלה יפסיקו כבר להיפגש עם כל ראשי הממשלות המסרסים האלה, ויתחילו להכיר לעצמם חברים חדשים, ומעבר לכך לדעתי מדינת ישראל צריכה יחסי ציבור בכל יותר טובים בכל האספקטים, גם בתרבות, בפנאי, בייצוא של מוצרים ואוכל לעולם, צריך לשנות פה הגישה, יש לנו כל כך הרבה דברים לתת לעולם והעולם אפילו לא יודע…
    יש לנו כל כך הרבה חומר לסרטי פעולה ומלחמה מהטובים בעולם, יש לנו את בנות ישראל מהיפות בעולם, אנשים פה חכמים משכמם ומעלה !
    למה לא לשווק את כל הדברים האלה?
    תגידו מה שתגידו, אלו דברים שמשנים דעת קהל יותר מהכל…. ואז להוסיף לזה הסברה אגרסיבית ויוזמת יביא אותנו לשחקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן