"מחיר הגדוּלה הוא אחריות"

במלחמה הקרה ניצבה ארצות הברית בפני האיום הסובייטי; היום האיום הוא מצד רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן. כבר היום ארסנל הנשק הגרעיני של כל יריבותיה של ארה"ב ביחד גדול יותר מזה של ארה"ב, ותוך כמה שנים הוא אף יוכפל. מאז מלחמת קוריאה (1950) לא נאלצה ארה"ב להתמודד בו-זמנית מול איומים מאירופה ומאסיה.

שניים מיריביה הגדולים של ארה"ב הם מגלומנים. שי ג'ינפינג, מנהיג סין, השואף להחזיר לסין את מעמדה כאימפריה לא יאוחר משנת 2050. הוא הצהיר על כך במפורש: The great rejuvenation of the Chinese nation. והשני, ולדימיר פוטין המעוניין להחזיר לרוסיה את מעמדה מתקופת האימפריה הצארית. האיומים האלה מתקיימים על רקע קיטוב פוליטי חסר תקדים בין הדמוקרטים לרפובליקנים בארה"ב ובית נבחרים שבקושי מתפקד.

מטרתו העיקרית של ג'ינפינג היא המשך שליטתו בסין ובמפלגה הקומוניסטית. לתפיסתו, הדרך לכך היא סיפוח טייוון. הוא מעדיף סיפוח ללא מלחמה. אחת מהאפשרויות להשגת מטרתו זו היא הטלת הסגר ימי על טייוון. אם דרך זו לא תצלח, ג'ינפינג עלול להשתמש בכוח צבאי. כלכלית סין התעצמה מאוד מאז סיום המלחמה הקרה. היא מקיימת היום יחסי מסחר עם 140 מדינות, והיא זאת באמצעות חגורת דרך המשי הכלכלית. בין שותפותיה לסחר גם מדינות דרום אמריקה. סין בנתה 100 נמלים ב-60 מדינות. היא פעילה מאוד בהסברה באמצעות הרדיו, הטלוויזיה ורשתות האינטרנט.

סין משדרגת ומשפרת את צבאה, והוא היום הצבא הגדול ביותר בהיסטוריה הסינית. צי חיל הים הסיני גדול מהצי של ארה"ב, אך עדיין פחות איכותי וחדיש ממנו. בנוסף ליכולות צבאיות קונבנציונליות, סין מגדילה את ארסנל הנשק הגרעיני שלה. בהינתן כל אלה, "מלכודת תוקידידס" היא בלתי נמנעת, ומשמעותה היא שהתעצמותן ההדדית של שתי המעצמות וחששן זו מפני זו יובילו למלחמה ביניהן (תוקידידס התייחס למרוץ החימוש בין ספרטה לאתונה). אגב, "מלכודת תוקידידס" הייתה תקפה גם למרוץ החימוש בין גרמניה לבריטניה, מרוץ שהוביל למלחמת העולם הראשונה.

בהקשר של רוסיה, זביגנייב בז'ז'ינסקי, מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קרטר, אמר כי רוסיה ללא אוקראינה היא לא אימפריה. זהו אחד מההסברים לפלישת רוסיה לאוקראינה. בעקבות הסכמי פירוק הנשק הגרעיני (START AGREEMENTS) שנחתמו בין ארצות הברית ורוסיה בשנות ה-90, הצטמצם ארסנל הנשק הגרעיני של ארצות הברית ושל רוסיה בכשני שליש לעומת ארסנל הנשק הגרעיני שהיה להן בשיא המלחמה הקרה. עם זאת ארסנל הנשק הגרעיני האסטרטגי של רוסיה גדול במקצת מזה של ארצות הברית, אך הנשק הגרעיני הטקטי של רוסיה מונה 1900 ראשי קרב גרעיניים – פי עשרה מזה של ארה"ב.

כל עוד פוטין בשלטון, רוסיה היא יריבה של ארה"ב ושל ברית נאט"ו. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה הטילו ארה"ב ומדינות מערב אירופה עיצומים כלכליים על רוסיה, לרבות חרם על קניית גז ממנה ועיצומים על עסקאות פיננסיות עימה. רוסיה עוקפת את העיצומים הכלכליים האלה באמצעות מכירת גז ונפט למדינות אפריקה, אסיה והמזרח התיכון, ואף מפתחת קשרים עם מדינות אלה ומשפרת את מאזן התשלומים שלה. במקום קשריה של רוסיה עם מסלקת הכספים של המערב, קשריה הפיננסיים כיום הם באמצעות מסלקת הכספים של סין.

לפי שעה מעמדה הביטחוני והכלכלי של ארה"ב מול רוסיה וסין עדיין טוב יותר. ההתרעות המודיעיניות שארה"ב סיפקה לבעלות בריתה באירופה מפני פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022 שיפרו את מעמדה של ארה"ב בעיניהן.

ארה"ב מצטיידת באמצעי לחימה – הפנטגון רכש מטוסיF-35 , מטוסי תדלוק, ושדרג מטוסי F-15 וכן אמצעי שיגור טילים על-קוליים. חיל הים של ארצות הברית משתדרג אף הוא עם צוללות חדישות. הדאגה בארצות הברית היא בעיקר מהמערכת הפוליטית המקוטבת ומהכלכלה המקרטעת, הגירעון העצום התופח והירידה בדירוג האשראי שלה. אף שעוצמתה של ארצות הברית עדיין נשמרת, עליה לשכנע את בעלות בריתה שהיא מסוגלת להרתיע יריבות כמו רוסיה, סין ואיראן ולכן העזרה שהיא מגישה לאוקראינה בעמידתה מול רוסיה חשובה ועשויה להקרין על יחסיה של ארצות הברית מול סין. היותה של ארצות הברית מעצמת-על היא אינה אך ורק פריבילגיה, זוהי גם אחריות ומחויבות של מעצמת-על לסדר העולמי, כפי שאמר צ'רצ'יל ב-1943: The price of greatness is responsibility = מחיר הגדוּלה הוא אחריות.

חרף עוצמתה הכלכלית והצבאית העכשווית, אל לה לארצות הברית להירדם בשמירה מול רוסיה וסין המתעצמות. חרף הגירעון העצום במאזן התשלומים של ארצות הברית, הקונגרס חייב לקבוע סדרי עדיפויות בתקציב ולתעדף השקעות ביטחוניות. רק כך עשויה ארצות הברית להמשיך ולהישאר מעצמת-על מול כל יריבותיה.