"מחיר הגדוּלה הוא אחריות"

האיומים הביטחוניים החמורים שבפניהם ניצבת ארה"ב
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

במלחמה הקרה ניצבה ארצות הברית בפני האיום הסובייטי; היום האיום הוא מצד רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן. כבר היום ארסנל הנשק הגרעיני של כל יריבותיה של ארה"ב ביחד גדול יותר מזה של ארה"ב, ותוך כמה שנים הוא אף יוכפל. מאז מלחמת קוריאה (1950) לא נאלצה ארה"ב להתמודד בו-זמנית מול איומים מאירופה ומאסיה.

שניים מיריביה הגדולים של ארה"ב הם מגלומנים. שי ג'ינפינג, מנהיג סין, השואף להחזיר לסין את מעמדה כאימפריה לא יאוחר משנת 2050. הוא הצהיר על כך במפורש: The great rejuvenation of the Chinese nation. והשני, ולדימיר פוטין המעוניין להחזיר לרוסיה את מעמדה מתקופת האימפריה הצארית. האיומים האלה מתקיימים על רקע קיטוב פוליטי חסר תקדים בין הדמוקרטים לרפובליקנים בארה"ב ובית נבחרים שבקושי מתפקד.

מטרתו העיקרית של ג'ינפינג היא המשך שליטתו בסין ובמפלגה הקומוניסטית. לתפיסתו, הדרך לכך היא סיפוח טייוון. הוא מעדיף סיפוח ללא מלחמה. אחת מהאפשרויות להשגת מטרתו זו היא הטלת הסגר ימי על טייוון. אם דרך זו לא תצלח, ג'ינפינג עלול להשתמש בכוח צבאי. כלכלית סין התעצמה מאוד מאז סיום המלחמה הקרה. היא מקיימת היום יחסי מסחר עם 140 מדינות, והיא זאת באמצעות חגורת דרך המשי הכלכלית. בין שותפותיה לסחר גם מדינות דרום אמריקה. סין בנתה 100 נמלים ב-60 מדינות. היא פעילה מאוד בהסברה באמצעות הרדיו, הטלוויזיה ורשתות האינטרנט.

סין משדרגת ומשפרת את צבאה, והוא היום הצבא הגדול ביותר בהיסטוריה הסינית. צי חיל הים הסיני גדול מהצי של ארה"ב, אך עדיין פחות איכותי וחדיש ממנו. בנוסף ליכולות צבאיות קונבנציונליות, סין מגדילה את ארסנל הנשק הגרעיני שלה. בהינתן כל אלה, "מלכודת תוקידידס" היא בלתי נמנעת, ומשמעותה היא שהתעצמותן ההדדית של שתי המעצמות וחששן זו מפני זו יובילו למלחמה ביניהן (תוקידידס התייחס למרוץ החימוש בין ספרטה לאתונה). אגב, "מלכודת תוקידידס" הייתה תקפה גם למרוץ החימוש בין גרמניה לבריטניה, מרוץ שהוביל למלחמת העולם הראשונה.

בהקשר של רוסיה, זביגנייב בז'ז'ינסקי, מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קרטר, אמר כי רוסיה ללא אוקראינה היא לא אימפריה. זהו אחד מההסברים לפלישת רוסיה לאוקראינה. בעקבות הסכמי פירוק הנשק הגרעיני (START AGREEMENTS) שנחתמו בין ארצות הברית ורוסיה בשנות ה-90, הצטמצם ארסנל הנשק הגרעיני של ארצות הברית ושל רוסיה בכשני שליש לעומת ארסנל הנשק הגרעיני שהיה להן בשיא המלחמה הקרה. עם זאת ארסנל הנשק הגרעיני האסטרטגי של רוסיה גדול במקצת מזה של ארצות הברית, אך הנשק הגרעיני הטקטי של רוסיה מונה 1900 ראשי קרב גרעיניים – פי עשרה מזה של ארה"ב.

כל עוד פוטין בשלטון, רוסיה היא יריבה של ארה"ב ושל ברית נאט"ו. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה הטילו ארה"ב ומדינות מערב אירופה עיצומים כלכליים על רוסיה, לרבות חרם על קניית גז ממנה ועיצומים על עסקאות פיננסיות עימה. רוסיה עוקפת את העיצומים הכלכליים האלה באמצעות מכירת גז ונפט למדינות אפריקה, אסיה והמזרח התיכון, ואף מפתחת קשרים עם מדינות אלה ומשפרת את מאזן התשלומים שלה. במקום קשריה של רוסיה עם מסלקת הכספים של המערב, קשריה הפיננסיים כיום הם באמצעות מסלקת הכספים של סין.

לפי שעה מעמדה הביטחוני והכלכלי של ארה"ב מול רוסיה וסין עדיין טוב יותר. ההתרעות המודיעיניות שארה"ב סיפקה לבעלות בריתה באירופה מפני פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022 שיפרו את מעמדה של ארה"ב בעיניהן.

ארה"ב מצטיידת באמצעי לחימה – הפנטגון רכש מטוסיF-35 , מטוסי תדלוק, ושדרג מטוסי F-15 וכן אמצעי שיגור טילים על-קוליים. חיל הים של ארצות הברית משתדרג אף הוא עם צוללות חדישות. הדאגה בארצות הברית היא בעיקר מהמערכת הפוליטית המקוטבת ומהכלכלה המקרטעת, הגירעון העצום התופח והירידה בדירוג האשראי שלה. אף שעוצמתה של ארצות הברית עדיין נשמרת, עליה לשכנע את בעלות בריתה שהיא מסוגלת להרתיע יריבות כמו רוסיה, סין ואיראן ולכן העזרה שהיא מגישה לאוקראינה בעמידתה מול רוסיה חשובה ועשויה להקרין על יחסיה של ארצות הברית מול סין. היותה של ארצות הברית מעצמת-על היא אינה אך ורק פריבילגיה, זוהי גם אחריות ומחויבות של מעצמת-על לסדר העולמי, כפי שאמר צ'רצ'יל ב-1943: The price of greatness is responsibility = מחיר הגדוּלה הוא אחריות.

חרף עוצמתה הכלכלית והצבאית העכשווית, אל לה לארצות הברית להירדם בשמירה מול רוסיה וסין המתעצמות. חרף הגירעון העצום במאזן התשלומים של ארצות הברית, הקונגרס חייב לקבוע סדרי עדיפויות בתקציב ולתעדף השקעות ביטחוניות. רק כך עשויה ארצות הברית להמשיך ולהישאר מעצמת-על מול כל יריבותיה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. מבחינת ישראל, המידע בכתבה מטריד מאוד לטווח הארוך.

  2. יפה מאד אפרים! מאלף! אפשר לקשר זאת במאמר המשך להתנהלות ארצות הברית במשבר הנוכחי עימנו.

    1. גד, אכן זה קשור. התגבשו שני צירים. האחד: רוסיה, איראן, סין וגם צפון קוריאה.
      הציר השני: ישראל, ארה"ב מערב אירופה.

  3. סקירה מאד מענינת על מאזן הכוחות בין המעצמות הגדולות – ארה״ב, רוסיה וסין, והשאלה הרלבנטית לגבינו היא האם ישראל הקטנה משחקת תפקיד חשוב במערך הבינלאומי הזה

  4. למאזן הכוחות בין שתי המעצמות הייתי מציינת גורם נוסף – לצערי נגד ארה"ב – והוא החלשת הביטחון בתרבות האמריקאית המקורית ובלבול ערכיה. הפרוגרסיביות למשל המבטלת את כל מה שנחשב כוודאי ונכון בעבר והצבת אי וודאות עד כדי סתימת פיות בכל האתוס האמריקאי שגיבש את רוח האומה הזו ואת עוצמתה.
    אפשר להוסיף לכך את האינטרסים של הטייקונים השולטים בכלכלה ובבחירת המנהיגים וחישובי הגלובליות שלהם החל מהשקעה מחוץ לארה"ב הן במפלטי מס והן בניצול עבודה זולה ועד לתמיכה בהגירה (פלישה) פראית לתחומי ארהב.

  5. ניתוח ברור ומדוייק של ד״ר כהנא.
    האם העולם בדרך למלחמת עולם שלישית?

  6. מרתק. פרספקטיבה מעניינת למה שקורה עכשיו, באזורנו ובאזורים אחרים.
    מעניין לדעת מה יעשה טראמפ אם ייבחר, ויש חשש גדול שאכן ייבחר

  7. האיום הגדול ביותר על ארה"ב זה הסיכוי שטראמפ יחזור לנשיאות

  8. מאמר חשוב מאד אך מייאש למדי: ההופעה של רודנים נרקיסיסטים המאיימים על שלום העולם שוב ושוב גורמת לייאוש ופקפוק ביחס לגורלו של העולם.

  9. על ארצות הברית לדרוש יותר מעורבות ויותר תמיכה כלכלית וצבאית מארצות מערב אירופה והמזרח הרחוק ביחד עם ארצות הברית. שבלעדיה הם היו נופלות כבר בידי רוסיה והמדינות שתומכות בה

  10. הסיכוי היחידי שלנו, אם ביידן יבחר פעם נוספת. הוא יצילנו מידי אויבינו מבחוץ וממשלתנו מבפנים

  11. ממש ככה
    ולכן מה שהיא לא תחליט תמיד יהיו מעורבים מהצד השני
    שיכעסו עליה.

  12. בפועל יש היום שתי מעצמות
    ארצות הברית וסין
    רוסיה איבדה את רוב עוצמתה

  13. לארה"ב היכולות הטקטיות והאסטרטגיות הגדולות בעולם. החולשה שלהם היא פנימית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן