טראמפיסטים נגד מתונים

המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית במצב לא טוב. הפערים בין שני זרמים בתוכה התרחבו והדבר ניכר בשטח. זרם אחד, לשם קיצור אפשר לכנות אותו "תומכי טראמפ", הוא זרם קיצוני שכולל כאלה שמאמינים בבדיה שטראמפ ניצח בבחירות לנשיאות וביידן זכה על ידי זיופים, כאלה שמצדדים באיסור הפלות, סבורים שצריך לאסור ללמד בבתי הספר את תורת האבולוציה וכאלה המחזיקים בכל מיני קונספירציות. העמדות האלה מרתיעות בני אדם מתונים שמכירים בעובדות וחושבים באופן רציונלי. הזרם המתון כולל נבחרי ציבור רפובליקנים רבים, וממלאי תפקידים ציבוריים בממסד הפדרלי וברמות המקומיות בערים ובמדינות, שמונו לתפקידיהם על ידי מושלים רפובליקנים. נבחרי ציבור אלה סבורים שעמדות קיצוניות מרחיקות בוחרים, ולכן כדי להצליח בבחירות כדאי לנקוט עמדות מתונות. כאמור, הפערים ניכרים בשטח.

המצב שונה במדינות השונות. יש מדינות שבהן הקיצוניות שולטת בממסד של המפלגה ולכן באותן מדינות הציבור המתון מסתייג מן המפלגה כולה. דוגמאות בולטות של המצב הזה הן המדינות מישיגן ואריזונה. בשתי המדינות האלה יושבות הראש של המפלגה הן נשים שמצטיינות בדעות קיצוניות. למשל היו"ר במישיגן קריסטינה קאראמו התבטאה בפומבי באומרה שהייתה קנוניה לתמוך בהפלות כדי להקטין את האוכלוסייה בארצות הברית. גב' קאראמו נכשלה בניסיונות להיבחר לתפקיד מזכירת המדינה במישיגן. כמו כן ההתרחקות של הציבור המתון מתבטאת בקשיי גיוס תרומות של המפלגה. השבועון האנגלי The Economist בדק את סכום התרומות לקרן הבחירות על פי הדיווחים לוועדת הבחירות הפדרלית, ומצא כי במישיגן סך התרומות עד חודש יוני השנה היה רק 61% מסך התרומות שנצבר באותו זמן לקראת הבחירות ב-2020 ורק 43% מסך התרומות ב-2016. הקושי בגיוס תרומות הוא בעל חשיבות. מערכת הבחירות האמריקנית דורשת כסף רב. לקראת הבחירות שיהיו בנובמבר בעוד שנה צריך להיערך כבר עכשיו, לגייס אנשים שיעבדו בשטח ויכינו את פעילי המפלגה. מחסור בכסף משפיע על ההכנות.

באריזונה המצב דומה. יו"ר המפלגה היא גב' קארי לייק, שנכשלה בשנה שעברה בניסיון להיבחר לתפקיד מושלת המדינה. היא בולטת בהתבטאויות צעקניות בסגנון של דונלד טראמפ. מצב דומה גם בויסקונסין. במדינות האלה וגם באחרות הזרם המתון בתוך המפלגה הרפובליקנית מסתייג מן העמדות של מנהיגי הזרם הקיצוני שהשתלטו על מוסדות המפלגה והדבר משפיע על נכונותם של המתונים להירתם לפעילות.

אחד מן הביטויים האחרונים של היחסים העכורים במפלגה היה פיטורי יו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי ב-3 באוקטובר. הפיטורים האלה חסרי תקדים. לא היה בתולדות ארה"ב מקרה שיו"ר בית הנבחרים פוטר. היוזמה נולדה אחרי שמקארתי הצליח להתפשר עם הדמוקרטים ואפשר את המשך המימון של הממשלה הפדרלית. אם לא הייתה מושגת פשרה, הנזק היה עלול להיות גדול והממשל הפדרלי היה נאלץ להפסיק לממן פעילויות רבות. קבוצה קטנה של שמונה נציגים רפובליקנים ימניים קיצוניים (מן האסכולה של דונלד טראמפ) העלו את ההצעה להדיח את מקארתי, 208 הנציגים הדמוקרטים תמכו, וכך יחד גברו על 210 רפובליקנים שהתנגדו. מאז שוררת אנדרלמוסיה בהתנהלות בית הנבחרים. היוזם העיקרי להדחה היה חבר בית הנבחרים מפלורידה מאט גץ. נגד גץ קיימת תלונה שהוגשה לוועדת האתיקה של הקונגרס בעניין הטרדות מיניות ובעניין אי-סדרים כספיים. גץ ביקש ממקארתי שיפעל למנוע את הדיון בתלונות האלה, אבל מקארתי לא רצה או לא יכול להפסיק את הטיפול בתלונות, וגץ כעס עליו. נראה שכעסו חיזק את המוטיבציה האידאולוגית להדיח את היו"ר.

ב-11 באוקטובר בחרה הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים בסטיב סקאליס, חבר בית הנבחרים מלואיזיאנה, כמועמד לתפקיד יו"ר בית הנבחרים. הוא ניצח את ג'ים ג'ורדן, נציג ממדינת אוהיו שנתמך על ידי דונלד טראמפ, ב-113 קולות לעומת 99. אבל אין לו רוב כדי להיבחר לתפקיד, וזאת מכיוון שמספר קטן של תומכי מקארתי אינם מוכנים להצביע עבורו במליאת בית הנבחרים. מה-3 באוקטובר עד ה-25 באוקטובר התנהל בית נבחרים בראשות הנציג פאטריק הנרי, שמונה על ידי מקארתי להיות סגן היו"ר אבל אין לו סמכויות של יו"ר. הוא מוסמך לפתוח את הישיבות ולחלק רשות דיבור.

ב-25 באוקטובר הסתיימה סוף סוף הסאגה הזאת. הנציג מלואיזיאנה מייק ג'ונסון נבחר ברוב של 220 קולות לתפקיד יו"ר בית הנבחרים. הוא שמרן קיצוני, מתומכי דונלד טראמפ, מאלה שקידמו את העלילה השקרית כאילו ג'ו ביידן נבחר על ידי זיופים, תומך באיסור הפלות ובהגבלות חמורות על מהגרים.