או”ם שמום וחבריו

אשליית תרומת הארגונים הבין-לאומיים לסדר העולמי
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

הגישות הניאו-ליברליות מקנות חשיבות יתרה לארגונים בין-לאומיים ולתרומתם לסדר העולמי. בפועל פני הדברים רחוקים מאוד מכך. ארגון האומות המאוחדות הוא ארגון משותק. למשל מועצת הביטחון של האו"ם מעניקה לרוסיה של פוטין זכות וטו על החלטות הארגון, וזהו מתכון ודאי לחוסר יכולתו של הארגון לפעול כהלכה. ארה"ב וסין, שתיהן חברות קבועות בפורום הנחשב ביותר של האו"ם, אינן מסכימות אפילו על נושא אחד מאלה המועלים לדיון בפורומים השונים של הארגון.

מלבד האו"ם ארגונים בין-לאומיים נוספים אינם יעילים. הבנק העולמי למשל נשלט על ידי נשיא המתמנה תמיד על ידי ארצות הברית. קרן המטבע הבין-לאומית מונהגת על ידי מנכ"ל המתמנה על ידי האיחוד האירופי. כאשר זהו מצב הדברים אין פלא שמדינות כמו אינדונזיה, הודו, ניגריה וסין תחפשנה במות ופורומים בין-לאומיים אחרים כדי להשמיע את קולן.

נאט"ו, הברית הצפון אטלנטית, מאגדת בעיקר את המדינות המערביות והדמוקרטיות וייעודה העיקרי הוא להיות ברית צבאית. יחד עם זאת, רק פעמים בודדות עמדה הברית במבחן צבאי של הגנה על אחת מחברות הברית במקרה של מתקפה צבאית עליה. לכן יש המכנים את נאט"ו – No Action, Talking Only (במקום North Atlantic Treaty Organization).

כמו כן קיים ה-BRICS – פורום בין-לאומי הכולל את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. זהו פורום שלחברות בו אין מכנה ואינטרס משותף וקשה לראות כיצד הוא יכול לתפקד בזירה הבין-לאומית.

יש ארגון, או נכון יותר ההתארגנות, שזוכה להקשבה – ה-G7. פורום זה כולל את ארצות הברית, איטליה, בריטניה, גרמניה, יפן, צרפת וקנדה, וכן האיחוד האירופי כולו, המיוצג בפורום במעמד של משקיף. ג'ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, כינה את ה-G7 בשם "ועדת ההיגוי של העולם החופשי" (Steering Committee of the Free World) והוסיף כי פורום זה הוא היחיד כיום המסוגל לגנות את רוסיה בשל התנהגותה הבין-לאומית ופלישתה לאוקראינה. מועצת הביטחון של האו"ם איננה מסוגלת לכך.

פורום נוסף, רחב יותר בהיקפו, הוא ה-G20. פורום זה כבר נותן ביטוי למדינות נוספות, כמו הודו, שבאוגוסט השנה אירחה את מפגש המנהיגים שמדינותיהן חברות בפורום.

סין, כמובן, איננה תומכת באף פורום משלים שבו אין לה ייצוג. אם סין תפלוש לטאיוואן או תספח אותה, מועצת הביטחון של האו"ם לא תוכל לגנות אותה על כך ואפילו לא לדון בגינוי.

כאשר עיקר העוצמה הבין-לאומית הצבאית והכלכלית נתונה בידי המעצמות הגדולות ואלה אינן משתפות פעולה, עולה כוחן של מדינות קטנות יותר. ביחסים הבין-לאומיים אנו מכנים זאת Minilateralism (רב-קוטביות של מדינות קטנות).

למרות האכזבה מחוסר יכולתם של הארגונים הבין-לאומיים המסורתיים, כמו האו"ם, הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית, לשלב ידיים ולפעול למען העולם כולו, יש מי שאינו אומר נואש. גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מציע להפוך את הארגונים הבין-לאומיים לרלוונטיים לקידום האינטרסים העולמיים. ספק רב אם חזונו ושאיפתו יהפכו מחזון למציאות. ימים יגידו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

20 תגובות

  1. יישר כוח על מאמר מעולה. עוד בן גוריון בזמנו הצהיר – או"מ שמום. לרעת ישראל קיבל האו"מ הכי הרבה "החלטות". קיש קיש קריא.

    1. המאמר מצוין, מטלטל ומדאיג ובאמת נדרשים תחליפים מהימנים וחסינים יותר.

  2. ד"ר אפרים כהנא, הנכבד.
    מאמר זה השיג , מבחינתי, שיא של כל הזמנים בתוספת חוכמה ליחידת זמן קריאה. תודה.
    אני מודה שחייתי בהרגשה שהאו"ם והארגונים האחרים יש להם תרומה, אף כי מוגבלת, לכך שבגדול הסדר העולמי נשמר. האם אני טועה לחלוטין? האם הכל זה עניין של הרתעה רב צדדית בין מעצמות וגושים? האם מוטב שלא היה קיים? תמהני.

  3. אפרים, טוב שהעלת את הנושא לסדר היום והכנסת פרופורציה לסדר היום שלנו כאן בישראל. יישר כח.
    נ.ב. יש עוד ארגונים בינממשלתיים שאינם קשורים לאו"ם כדאי לייחד , אם יתאפשר לך, לימוד בנושא

  4. מאמר חשוב, מתריע על הצורך לארגן מחדש אירגונים בינלאומיים ולהפוך אותם לרלבנטים יותר. יתכן שעצם קיומם מרתיע מדינות מסויימות מביצוע פעולות המסכנות חיי אדם או הרס הסביבה.

  5. ד"ר כהנא היקר, מאמר מאיר עניים, לרבים מידי שחיים באשליה שחוק ולא כוח הוא השליט העליון ביחסים הבינלאומיים.

    נראה לי שיש אשליה גם לגבי, בית הדין הקרוי בינלאומי,בהאג, שבפועל לא כולל אישרור ע"י המעצמות החשובות, סין, רוסיה, ארה"ב, הודו…
    בעוד ש" ב- 14 יולי, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) פרסם את החלטתו לדחות פה אחד בקשתה של ארמניה עבור אזרבייג'ן ".
    בישראל מובלט כי:
    התובע לשעבר בבית הדין הבינלאומי בהאג תוקף את ישראל. ואומר לזמן ישראל: "איך ישראל יכולה לחמש מדינה המבצעת רצח עם? איבדתם את המצפון?"

    " האג" גם פסק לטובת אירן, ונגד הסנקציות של ארה"ב, שהוטלו כדי להפסיק את תכנית הגרעין שלה.

    פסיקות האג, מחייבות. אך בלי כוח לאכוף אותן. לכן הן ארצות הברית והן איראן התעלמו מהן.

    אשמח אם תאיר את עיינו לגבי, מי זה בדיוק, כלומר מי ומה הכוח האמיתי שמאחורי, בית הדין הקרוי, בינלאומי של האו"ם. שמככב בפוליטיקה הפנימית בישראל.

    1. דני מכובדי הצגת את השאלה לגבי בין הדין הבינלאומי בהאג שהוקם עוד בשלהי המאה ה-19 ולאחר מלחמת העולם השנייה הפך לזרוע של האו"ם. סמכויותיו הן רק לתת חוות דעת משפטית מייעצת ולא יותר. אין להחלטותיו מתן אפשרות לאכיפה.

      ב-2002 הוקם בית דין בינלאומי נוסף.iCC.
      International criminal law שתפקידו לשפוט פושעי מלחמה. בית דין זה הוא פוליט וקבע כי פשע המלחמה החמור ביותר הוא ליישב בשטחים כבושים אוכלוסיה של המדינה הכובשת. הם לא ציינו שם של מדינה שלדבריהם עושה זאת.

      ארה"ב וישראל חתמו על האמנה להקמת בין דין זה, אך לא אישררו זאת . לדברי ארה'ב וישראל פטורות מהסגרת "פושי המחמה שלהן לבית הדין הבינלאומי בגלל שגם ארה*ב וגם ישראל שופטות את פושעי המחמה שלהן. עיין ערך: "סרן ר" (הוא היה סטודנט שלי ואני מנוע מלציין את שמו. עיין גם ערך אלאור עסריה. שפטנו אותם.

  6. מאמר חשוב ומעניין של ד״ר אפרים, שמחדד את הצורך בקיומו של ארגון האומות המאוחדות, שיושתת על ערכים דמוקרטים ושוויוניים, ושיצליח, כך יש לקוות, להפוך את כדור הארץ למקום מוסרי יותר, אנושי יותר, בעל יכולת השפעה על עתיד טוב יותר של האנושות.

    1. על דמוקרטיה ושיוויון. ועוד עולמיים.
      *דמוקרטיה*, כלומר שלטון האזרחים, מתאימה למסגרת בה הם הריבון כמו מדינה, או רפובליקה, שם גם יש יכולת לאכיפת החוק שבלעדיו אין שלטון החוק.
      האום הוא מסגרת להרבה אומות, מדינות, רפובליקות, אולי גושים, אבל לא יכול להחליף אותם כמסגרת דמוקרטית, שכן אין, ואין אפילו היתכנות לאזרחות בינלאומית של האו"ם.

      *שיוויון* מלא, אין בטבע ובוודאי לא האנושי וגם לא יהייה.( לפי הסכם הסיכום של איינשטיין במתמטיקה, אם לא נאמר במפורש מה התחום, הרי שמדובר על סיכום ללא תחימה בגבול )
      לכן אמירת שיוויון, ללא ציון גבולות והגדרות תחומים לגביו, פירושו, להבנתי, שיוויון מלא.
      ואמירת שיוויון מלא, מביאה למצב שבשקר נולד.
      נסיון לכפות שיוויון, הביא לרעיון מיטת סדום, או לדוגמא מציאותית, קומוניזם השמדתי ודיכאוני. ולכישלון
      ברמה כלל אנושית.
      לכן אני מאד חושש מרעיון השיוויון שאינו מוגדר היטב לגבי נושא נושא, בו הוא אמור לחול, ומנוסח בחוק ברור בכול נושא כזה, כבסיס לחברה ומדינה.

      *מניעת אפליה* בנושאים מוגדרים היא מה שמאפשר לחוקק חוקים למניעת אפליה, למשל בתחום דת, גזע, מין( ראה מגילת העצמאות) גיל, ארץ מוצא…
      לכן רצוי לדעתי לדבר על שיוויון כרעיון חברתי במדינה או בעולם, רק כאשר מוגדר במה השיוויון הנדרש. כלומר רק על "שיוויון בתחומים מוגדרים".
      ועדיף על זה, לדבר על *מניעת אפליה*, וגם כאן להגדיר בדיוק במה וכלפי מי.
      ובשני המקרים, מניעת האפליה והשיוויון, להשאיר אותם ברמת תחולה בתוך מדינות, רפובליקות, או אפילו גושים, כך שניתן יהייה להתאים את הנושאים המיוחסים, למה שמתאים לכול ישות כזאת, ולהשיג שיתוף פעולה עם מימוש הרעיון. שהרי בסוף האזרח הוא שמשפיע על הצלחת מימושו.

  7. לא הייתי מציע לזלזל בארגונים הללו. מלחמה גם מולם עלולה לסייע ביצירת תדמית שלילית ומוקעת של מדינת ישראל

  8. אכן מאמר חשוב מאד, ונתחיל מהמקור. לאחר שהעולם נוכח בתוצאות הקשות של מלחמת העולם הראשונה, שדי היה ברצח דיפלומטי בבלקן כדי לחולל אותה, הגיעו מדינות המערב בעיקר, להבנה לגבי הצורך להקים ארגון המאגד בתוכו את מדינות העולם שיפעל ליישוב סכסוכים ומניעת מלחמות בדרכי שלום. כך קם "חבר העמים" (1922), שלא הצליח למנוע את מלחמת העולם השנייה, והמשכו האו"ם כפי שאנו מכירים היום. אך הענקת זכות הצבעה והשפעה שווה למעצמה בת 300 מיליון ולמדינת איים בעלת 300 אלף תושבים- שלא לדבר על ניגודי תרבויות במסגרת "התנגשות ציוויליזציות" מקשה על מימוש הכוונות הכי טובות שהיו לארגון, ומי כישראל לדוגמא הנכווית מעיוות דין שיטתי בשל "הרוב המוסלמי האוטומטי" חווה. אך יחד עם כול הכשלים המתוארים כאן- אינני רואה (לפחות היום) התארגנות אחרת למטרה החשובה הזו. צריכה כנראה להיות קטסטרופה קשה מאד, כזו שהתחממות הגלובלית תזמן לנו בקרוב. כדי שהארגון יתעשת לעבור שינוי בלתי נמנע. בינתיים "מאזן האיימה" מצליח למנוע שואות גדולות. אך לך תדע מה יקרה עם יתעורר איזה מטורף תורן על הצד הלא נכון.

    1. האום, לא איפשר את הקמת המדינה, אולי הוא לא מנע את הקמת מדינת היהודים, ואישר את הקמתה,(בגבולות החלוקה, בלי ריבונות בבאר שבע, ודרומה לה, בירושלים, ורוב השטח צפון לחיפה…)
      אבל האום לא איפשר את הקמת מדינת ישראל, כי הוא לא מנע את ההתקפה של מספר מדינות לחיסולה, מעשה שהיה חיוני כדי לאפשר את הקמתה.
      הניצחון, של תושבי ישראל היהודים, נגד ההתקפה הערבית, וקצת תמיכה מיהדות העולם, הם שאיפשרו את הקמת המדינה היהודית.

      1. דניאל- לא לגמרי מדויק. אישרור הצהרת בלפור בועידת סן רמו 1920 היה תרומה חשובה של "חבר הלאומים" באותם ימים, אבל היום ללא ספק- הפוליטיקה מנצחת באום ואנחנו סובלים

  9. ישראל איננה מצטיינת בחברות בארגונים ובהסכמים בינלאומיים. ואם כבר חברים לא עומדים בהתחייבויות

  10. לכל חברי המגיבים המלומדים. כמה הערות כדי לשים דברים על דיוקם.

    1. אכן לא בזכות האו"ם הקמנו את המדינה. במגילת העצמאות כתוב במפורש: בתוקף זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל הכרזנו על הקמת המדינה שהוכרה גם על ידי האומות המאוחדות. הדגש על זכותנו ההיסטורית כך שגם אם האו"ם לא היה מכיר בכך הקצנו את המדינה ואני מוסיף וזה חשוב את המדינה הקמהו בעיקר הודות ליכולתנו לעשות זאת. צהא היה לנו(ההגנה); מוסדות שלטון היו לנו (הסוכנות היהודית). כמו הייתה מחלוקת בין בן גוריון שסבר ש 1948 זה העיתוי המתאים להכרזה על הקמת המדינה לבין חיים ויצמן שחשב שזו לא השעה להקמת המדינה והיא תקום מעצמה בהמשך. בן גוריון צדק.

  11. אז מה אתה מציע?
    שנפרוש מכל הארגונים הבינלאומיים?
    לפי ההסברים שלך אין סיבה שלא נפרוש

  12. הואיל ואנחנו בצד החזקים, אזאולי המצב הזה משרת אותנו כשלאו"ם ודומיו אין כוח משמעותי

  13. אם יבוא סיכון חדש מול העולם המערבי, נגיד מסין, האום פתאום יתחזק

    1. מוריס, לא! בוודאי שלא. אם יהיה סיכון מצד סין האו"ם לא יתחזק כי לסין יש זכות וטו באו"ם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של שאול

היום שאחרי

שלוש האפשרויות של ישראל ליום שאחרי כיבוש הרצועה