צדק, אמת וניהול סכסוכים

ניהול סכסוכים ברמה הבין-לאומית
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

סכסוכים הם חלק מהחיים. אנחנו חיים במערכת של ניהול סכסוכים בכל תחום של חיינו. אנחנו עוסקים בניהול סכסוכים בתחום העבודה, המשפחה, החברים, למעשה מדי יום אנחנו נאלצים לפתור כמה סכסוכים, לא כולם רציניים, אבל כולם טורדנים ומתסכלים. סכסוכים ברמה לאומית, אתנית, שבטית, או קבוצתית, אלה הם הסכסוכים הקשים ביותר לניהול.

הקושי בניהול סכסוך הוא קושי מהותי. שתי שאלות קשות לפתרון עולות בכל סכסוך, גדול או קטן ככל שיהיה. שאלה ראשונה היא שאלת האמת. מה התחיל בסכסוך, על מה הסכסוך, מהן העובדות ומהי האמת. השאלה השנייה, שנובעת מהראשונה, עוסקת בשאלת הצדק. מי צודק? בזאת לא תמו בעיותינו. לאר שביררנו את שתי השאלות הקודמות – מהי האמת ומיהו הצודק – ובהנחה שהסכמנו עליהן, אנחנו עומדים בפני בעיה נוספת, מטרידה וכואבת לא פחות: כיצד לסיים את הסכסוך? האם הצד האשם בסכסוך צריך להיענש?

אם נחליט שהאשם צריך להיענש, עולה שאלה נוספת: איזה עונש מתאים לנענש? מי מחליט איזה עונש לתת לאשם בסכסוך? בתרבות שלנו הייתה תמיד הדילמה "עונש לפי בית שמאי או לפי בית הילל?" הכוונה היא לדרגת החומרה או הקולא של העונש. סוג ועוצמת העונש הוא פועל יוצא של תרבות ומערכת החוק של המעניש. ברם קיימות כמובן נורמות אוניברסליות לגבי סכסוכים ועונשים מסוימים. למשל החוק הבין-לאומי אוסר עונש מוות. החוק הבין-לאומי גם אוסר עונשים קיבוציים ועונשים שמבזים ומפרים את כבוד האדם, אפילו אם ביצע עבירה או פשע. גם בעונש חובה לשמור על כבוד הפושע. מובן שאסור להשתמש בעינויים או בפעולות שמנוגדות לחוק הבין-לאומי ולאמנות ג'נבה. אמנות ג'נבה קובעות סטנדרטים לעונשים המותרים לכוח כובש בעת מלחמה וכן סטנדרטים להתנהלות כוח כובש כלפי האוכלוסייה הנכבשת.

משפטי נירנברג המפורסמים, שהתקיימו אחרי מלמת העולם השנייה, קבעו סטנדרטים חדשים בניהול סכסוכים וסטנדרטים לגבי פושעים אשר ביצעו פשעים חמורים נגד האנושות והפרו את החוק הבין-לאומי. פושעים אלו יכולים להישפט בכל מקום בעולם ועל ידי כל מערכת חוק בעולם לפי עקרון "הסמכות האוניברסלית". עקרון הסמכות האוניברסלית קובע שלכל מדינה בעולם יש סמכות חוקית להעמיד לדין פושעים שהפרו את החוק הבין-לאומי. לא חשוב איפה בוצע הפשע או לאיזו מדינה שייך הנפגע, ואפילו לא חשוב לאיזה לאום או לאיזו מדינה שייך הפושע, מבצע הפשע. למשל, לממשלת בלגיה יש סמכות אוניברסלית לשפוט אזרח ישראלי החשוד בביצוע פשע בישראל כנגד אזרח יפני. דהיינו, אין קשר בין מקום ביצוע העבירה, זהותו ולאומיותו של מבצע העבירה וזהותו ולאומיותו של הנפגע. מדינת ישראל השתמשה בעקרון הסמכות האוניברסלית במשפט אייכמן, כאשר הפשעים בוצעו על אדמת אירופה, הפושע לא היה ארח ישראלי והנפגעים לא היו כולם אזרחים ישראליים. היום קיימת סכנה שמדינות מסוימות יפעילו את הסמכות האוניברסלית נגד לובשי מדים ישראלים ויוציאו צווי מעצר נגד אזרחים לובשי מדים ישראליים, שלטענת התובעים ביצעו פשעי מלחמה והם בני-שפיטה בכל מקום בעולם.

הליך זה שונה לגמרי מההליך השיפוטי שמקיים בית הדין הבין-לאומי לפלילים בהאג. בית דין זה פועל מכוח החוק הבין-לאומי ומכוח ארגון האו"ם, אשר הקים בתי דין בין-לאומיים כדי לשפוט ולנהל סכסוכים בין-לאומיים. בית המשפט הבין-לאומי לפלילים בהאג נועד להעמיד לדין אנשים שנחשדים בביצוע פשעים בין-לאומיים, והם מוסגרים לבית הדין הבין-לאומי לפלילים להעמדה לדין. היו מספר מקרים בעבר שקציני צבא ישראלים נתבקשו לא לרדת מהמטוס במדינות שונות בחו"ל, מחשש שייעצרו ויועמדו שם למשפט.

מערכת המשפט הישראלית, אשר ידועה בעולם כמערכת משפט ראויה, מקצועית, אובייקטיבית ובלתי מפלגתית, מגינה במידה מסוימת על אנשי הצבא הישראלים מפני הסמכות האוניברסלית ומפני בתי המשפט הבין-לאומיים לפלילים. בהחלט ייתכן שהרפורמה במערכת המשפט שהממשלה מנסה להשליט, אם אכן תהפוך לחוקים, תפגע באמון שמערכת המשפט הבין-לאומית נותנת במערכת המשפט הישראלית. במקרה כזה אנשי צבא ופוליטיקאים ישראלים יהיו חשופים לתביעות גם מכוח הסמכות האוניברסלית וגם מכוח בתי הדין הבין-לאומיים. רצוי שנזכור זאת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

    1. וגם מוסלמים, נוצרים, ואתאיסטים. יחד עם אלה שישוחררו מגיוס על פי החוק החדש יוכלו לנסוע לחו"ל כ- 50% מהישראלים. מה רע?

  1. לעניין הסכסוך בין היהודים לערבים בפלסטינה-א"י איך קובעים מי התחיל בסכסוך? האם הביל"ויים שנמלטו מה"סופות שבנגב" וייסדו את גדרה, או הערבים שהחלו להתנכל עד כדי רצח יהודים? תלוי את מי שואלים. ולשאלה השנייה לפי המאמר: מי צודק? גם כאן תלוי את מי שואלים. איך מקשרים דילמות אלה עם ה"סמכות האוניברסאלית"? האם עניין זה אינו אלא סוג של בלטריסטיקה אינטלקטואלית?
    מדוע לא תובעת ישראל לשפוט את הטרוריסטים שרצחו יהודים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?
    אמנם ישראל אינה חתומה על האמנה שמכוחה הוקם בית הדין בהאג, אבל במקומה יכול לתבוע עו"ד אירופי את רוצחי היהודים הללו.
    ראוי שתתייחסי גם לשאלה זו. לפי דברייך, לעניין הסמכות האוניברסאלית, הטרוריסטים הערבים בהחלט נכנסים לקטגוריה זו.

  2. כמה ממנהיגי הימין הקיצוני כאילו ממש מתאמצים להפוך אותנו למנודים ונרדפים בעולם

  3. הסילזול של רבים ממנהיגי הקואליציה במוסדות החוק הבינלאומיים פשוט נובעת מחוסר הבנה וחוסר רצינות

  4. מקום שהערכים והפרקטיקה נפגשים ומשתלבים
    זה לא מתאים למדינת ישראל של היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן