דיקטטורים בלתי צפויים

שבוע לפני פתיחת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, למרות תגבור הכוחות הרוסיים לאורך גבולות אוקראינה, רבים לא האמינו כי רוסיה תפתח במלחמה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה היא רק דוגמה אחת לצעד בלתי צפוי מצד דיקטטור. באוקטובר 1973 כמעט אף אחד לא האמין כי אנואר סאדאת יפתח במלחמה נגד ישראל כל עוד לא תהיה לו יכולת אווירית מתאימה ויכולת לנטרל את חיל האוויר הישראלי, ובכל זאת הוא פתח במלחמה. בשנת 1979 נשיא ארצות הברית קרטר לא האמין כי השליט הסיני דנג שיאופינג יממש את אזהרתו ויפלוש לויאטנם, כי זה לא תאם את תפיסת עולמו של קרטר.

קשה לקרוא מהלכים של שליטים דיקטטוריים בעיקר משום שהאנליסטים במודיעין מתבססים על מודל "השחקן הרציונלי" (Rational actor model). הנחת היסוד של המודל היא כי מנהיגים מקבלים את החלטותיהם כשבידיהם כל המידע הרלוונטי לצורך מדיניות כלשהי, אם מדיניות בין-לאומית או מדיניות פנים-מדינתית, ולאחר שהם מנתחים כהלכה את כל החלופות להשגת מטרתם במונחי עלות-תועלת. במציאות אין פני הדברים כך. בני אדם נוטים לעשות טעויות, ולפיכך תקפותו של מודל השחקן הרציונלי מוגבלת מאוד.

במצב הדברים כיום ביחסי ארצות הברית וסין, נראה כי גורמי ההערכה בארצות הברית חוזרים על הטעות של התבססות על מודל השחקן הרציונלי בהתייחס לתכניות של סין מול טאיוואן. בהתבסס על המודל הרציונלי גורמי ההערכה בארצות הברית סבורים כי שי ג'ינפינג מודע לכך כי אין באפשרותו להשתלט על טאיוואן בלי לשלם על כך מחיר כבד. אך בניגוד לגורמי ההערכה בארצות הברית, שי ג'ינפינג עלול לחשוב כי רבים מתושבי טאיוואן ישמחו לראות את סין העממית חוזרת לארצם, כמו שלדעתו של שי אוקראינים רבים שמחו לבואם של הרוסים לאוקראינה. המשמעות של אי-יכולת לקרוא את מהלכיו של שי ג'ינפינג היא כי ארצות הברית צריכה להיערך לפלישה סינית לטאיוואן.

במדינות שבהן מנהיג יחיד מקבל את ההחלטות, לרציונליות יש תפקיד מוגבל. לכל מנהיג יש מערכת שיקולים והעדפות שונה ופעמים רבות גם סובייקטיבית. משום כך גורמי ההערכה בארצות הברית טעו כשלא האמינו כי ניקיטה חרושצ'וב יציב טילים בליסטיים גרעיניים על אדמת קובה ב-1962. גורמי ההערכה לא הצליחו להבין איזו תועלת תצמח לברית המועצות מהימצאותם של טילים לטווח בינוני בקובה מול חופי פלורידה. אנשי סוכנות הערכת המודיעין בארצות הברית העריכו בקיץ 1989 כי סאדאם חוסיין זקוק לפרק זמן די ממושך כדי לשקם את צבאו לאחר מלחמת איראן-עיראק. על פי ההערכות הרציונליות, סאדם חוסיין לא היה אמור לקחת סיכונים עם צבא שעדיין לא מוכן למטרה. בפועל בראייתו של סאדאם חוסיין השתלטות על כווית הייתה אמורה לספק משאבי נפט ובכך לפתור בעיות כלכליות של עיראק.

בהתחשב במוגבלוּת של מודל השחקן הרציונלי למטרת הערכת מהלכי שליטים דיקטטוריים, חשוב להביא בחשבון תגובות שונות ולא אחידות לאירועים והתרחשויות ברמה הבין-לאומית, כולל תגובות אמוציונליות.

במקרה של פתיחת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה לא היו לפוטין שותפים להחלטתו לפתיחת המלחמה. הוא חשב כי ביחסי הכוחות בינו ובין אוקראינה הוא ישיג ניצחון בזק. עם פתיחת המלחמה הצטוו הלוחמים הרוסיים להכין מדי א' לקראת מצעד הניצחון שייערך בקייב. בהתחשב בתוקפו המוגבל מאוד של מודל השחקן הרציונלי, האנליסטים היו צריכים לנתח מהלכים קודמים של פוטין, ומהם אולי היה אפשר להסיק לגבי מהלכים עתידיים.

כך או כך אין שיטה ואין מודל לחיזוי המהלכים של שליטים דיקטטוריים. האנליסטים בשירותי המודיעין צריכים להסתכל על אינדיקטורים לגבי טעויות ומשגים של שחקנים במקום לנתח את המהלכים שלהם במונחים רציונליים. למטרה זו גורמי המודיעין צריכים להתבסס על יכולות ההאזנה שלהם (SIGINT – Signal Intelligence).

בשנה שקדמה לפתיחת מלחמת רוסיה-אוקראינה, גורמי המודיעין בארצות ניתחו את מהלכי הצבא הרוסי, לרבות רכש האמל"ח, תגבור הכוחות, תכניות האימונים ואינדיקטורים נוספים. היום גורמי המודיעין בארצות הברית צריכים לנתח אינדיקטורים דומים לגבי סין. האם שי ג'ינפינג מגדיל את מאגרי הנפט של סין? האם הוא אוגר מזון למקרה של מלחמה? האם הכמויות הנאגרות חורגות מהכמויות המקובלות? תשומת לב של האנליסטים לכל הפרטים הרלוונטיים עשויה למנוע הפתעה של פלישת סין לטאיוואן.

בסופו של דבר חיזוי המהלכים של שליטים דיקטטוריים הוא משימה ממש בלתי אפשרית. אין ודאות לגבי מהלכים של שליטים דיקטטוריים המקבלים את ההחלטות בעצמם ומתעלמים מהיועצים שלהם.