"אין לנו ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו"

ב-17 בספטמבר יחול יום השנה להירצחה של הנערה מהסא (ז'ינה) אמיני (בת 22). ניכר כי הלחץ במשטר האיראני רק הולך ומתעצם. המשטר ער לרחשי הרחוב וחושש מהתעצמות לקראת ציון יום השנה, ולכן "החזיר" ב-16 ביולי השנה את משטרת המוסר לרחובות.

כפי שכתבתי במאמרי "האם השד יצא מהבקבוק?", הנערה הכורדית נעצרה בידי משטרת המוסר (סיירת הדרכה, گشت ارشاد), כשיצאה מתחנת הרכבת בבירה טהראן, מפני שהחיג'אב שעטתה "לא תאם את כללי משטרת המוסר", וקווצות משיער ראשה בצבצו ממנו. היה בכך די למשטרת המוסר כדי לעצור אותה ולשלוח אותה לבית המאסר, שם הוכתה קשות עד מוות. עם היוודע דבר רציחתה יצאו אלפים לרחובות איראן במחאות ספונטניות, מחאות שנמשכות גם בזמן כתיבת שורות אלה, אם כי בעצימות נמוכה יותר. השלטונות באיראן דרוכים כל העת, ו"ידם על השלטר" של האינטרנט, מחשש שתפרוץ התקוממות בלתי נשלטת.

הודעת דובר המשטרה באיראן (FARAJA), מנתזר אל-מהדי (منتظرالمهدی), לא הותירה ספק באשר ללחץ הקיים בצמרת הרפובליקה בכל הקשור לעטיית החיג'אב, אבל יותר מכול – מתגובות המחאה הקשורות בדבר. בהודעת הדובר הנ"ל הודגש כי החזרת משטרת המוסר לרחובות, היא מתוך "דאגה לשלום הציבור". עוד ציין הדובר, "כי שמירת קדושת החיג'אב, בידי הנערות והנשים הנבונות של ארצנו, תוביל לשחרור שוטרים למשימות לאומיות אחרות".

הודעת השלטונות להחזרת האכיפה לעטות חיג'אב נועדה לאוזניים מערביות, בדיוק כפי שהודיעו בתחילת ינואר השנה על ריכוך האכיפה. אך בפועל המציאות הייתה שונה – הכללים כלל לא הוגמשו. הצהרות המשטר נמסרו בגלל הביקורת הבין-לאומית לנוכח רצח הנערה והמחאות ברחובות איראן. המשטר חשש שמדינות המערב יגנו את איראן ביתר שאת, ועל רקע שיחות הגרעין שהתקיימו בווינה באותה העת, בחר באסטרטגיה הנעימה לאוזני המערב.

משטרת המוסר האיראנית, כוח המונה כ-500,000 עובדים ואנשי מילואים, משתמשת בשיטות שונות להטיל מורא ולאכוף את הכללים. הכלי הפשוט והנפוץ הוא שליחת הודעות SMS לבעל רכב, ולפיהן התקבל לגביו דיווח כי נהגת הרכב או נוסעת ברכב לא עטו את החיג'אב כראוי. בהודעות שנשלחו לבעל הרכב היה זימון למשטרה לצורך חתימה על התחייבות לשמור על הכללים, ואזהרה שאם לא יגיע, רכבו יירשם ברשימת "הרכבים להחרמה". אם העבירה תישנה, בעל הרכב עלול להיקנס או אף להיאסר.

מאז גל המחאה שפרץ בחודש ספטמבר ועד לאחרונה – במטרה להראות למערב הקלות שונות שנוקט המשטר ורצון להשרות תחושה של המצב נרגע – שונו מעט ההודעות שנשלחות לאזרחים: נשלחת הודעה אחת בלבד ולא מצוין בה מה יקרה אם העבירה תחזור על עצמה. האם באמת מדובר בהקלה שהיטיבה עם האזרחים? התשובה היא – לא. רבים דיווחו כי קיבלו הודעה, אך לא באמת שמו לב או זכרו שיש לחתום על תצהיר בתחנה של "משטרת המוסר", הדבר הוביל לכך שללא התראה מוקדמת חשבונם בבנק נחסם. נוסף על כך, איראנים רבים דיווחו כי נחסמה בפניהם האפשרות לקבל "שירותים חברתיים וקהילתיים" וכל זאת בשל היעדר חתימתם על התצהיר.

לסיכום, כבר עכשיו אפשר לומר בוודאות כי הירצחה של הנערה מהסא אמיני לא היה לשווא. מותה האכזר עורר גל מחאה, שנמשך עד עצם היום הזה, אם כי בעצימות נמוכה יותר. לעניות דעתי, לקראת יום השנה נראה גל מחאות מתפרץ, שכן הנשים והנערות האיראניות מאסו בכיבוש הצבאי שהן חוות מצד המולות, המהלכים כמשטר צבאי לכל דבר ועניין.