מחאה חדשה ישנה

בשבועות האחרונים התחדשו המחאות החברתיות ברחבי הרפובליקה האסלאמית, של איראן. המחאה הקודמת, מחאת החיג'אב שעליה כתבתי במאמרי "האם השד יצא מהבקבוק?" החלה לדעוך במקצת, וכעת המחאה התורנית שמרימה את ראשה היא בעניין הקצבאות ומשבר קרנות הפנסיה.

ברחבי הרפובליקה התקיימו הפגנות עממיות שבהן המפגינים הניפו שלטים ומחו כנגד המשטר האיראני ויוקר המחיה, ודרשו לעדכן מייד את הקצבות וקרנות הפנסיה. אציין כי אין זו מחאה חדשה, אלא מחאה שמתעוררת ומרימה את ראשה מעת לעת, לרוב מובילים אותה גמלאים היוצאים לרחובות ומוחים על פיחות הכסף והקצבאות הנמוכות שהם מקבלים.

במהלך חודש מאי הצהיר מנכ"ל משרד העבודה והשירותים החברתיים, ס'ג'אד פאד, שאין למשטר יכולת לשאת בנטל של מימון קרנות הפנסיה, וזאת בשל המשבר הפיננסי הנפרד הפוקד את הרפובליקה מאז פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין בשנת 2018. ייתכן שבעתיד הנראה לעין תיאלץ איראן למכור את האיים כיש (בפרסית: کیش) וקאשם (בפרסית: قشم), איים אשר הוכרזו כאתרי תיירות על ידי מוחמד רזא פהלווהי, השאה האחרון לפני המהפכה, והפכו לאזורים פטורים ממכס ולאזורי סחר חופשי לאחר המהפכה. באיים יש בתי מלון, קזינו, אטרקציות תיירותיות ושדה תעופה לנחיתות עבור שועי עולם. מכירתם תיועד למימון קרנות הפנסיה והקצבאות.

מצוקת הגמלאים באיראן עומדת במרכז השיח הציבורי. כיום יש במדינה 17 קרנות פנסיה שנותנות שירות ל-25 מיליון אזרחים מבוטחים.

בחנתי את מגוון הסיבות למצוקת הקרנות, ולדעתי יש לכך שתי סיבות עיקריות:

הראשונה – תהליך הזדקנות מהיר של האוכלוסייה באיראן. תהליך זה מגדיל מדי שנה את אוכלוסיית הנזקקים. בסוף שנת 2020 העריך יועץ שר הבריאות מוחמד-תקי ג'ע'תאאי, כי שיעור האזרחים אשר גילם מעל 65, יגיע תוך פחות משני עשורים לכדי 20% מכלל האוכלוסייה.

השנייה – גיל פרישה נמוך. נשים פורשות בגיל 55 וגברים בגיל 60. ונוסף על כך, שיעור נמוך של עובדים שמפרישים לקרנות הפנסיה, צמצום כוח העבודה ואבטלה גואה בשני העשורים האחרונים, לצד אינפלציה שנמצאת כל העת במצב אקספוננציאלי פוגעים גם הם באופן ישיר בקרנות הפנסיה והגמלאות.

במדינות מערביות, כדוגמת צרפת, חוקקו חוקים לדחיית גיל הפרישה, מסיבות דומות. כזכור, בחודש מרץ השנה חוקק הנשיא מקרון חוק שהסעיר את צרפת והוביל להפגנות חסרות תקדים אפילו בעידן של "האפודים הצהובים". על פי החוק יועלה גיל הפרישה מ-62 ל-64. אולם באיראן טרם הבינו והפנימו את מצוקת הגמלאים.

ממדי קצב ההזדקנות המהיר של האוכלוסייה האיראנית, בלטו מאוד לעין בתקופת מגפת הקורונה – מדי יום נפטרו מאות קשישים איראנים. ברשתות החברתיות הופצו תמונות וסרטונים שתיעדו הכנת תשתית לבתי עלמין – עדות חיה למה שמתרחש ברפובליקה האיראנית.

לדעתי, אין ספק שהעיצומים שהושתו על איראן במהלך העשור האחרון, הביאו לפגיעה קשה בכלכלה האיראנית, ומכאן שמצוקת קרנות הגמלאים רק תלך ותחריף עם השנים, בפרט לאור קצב ההזדקנות המהיר של האוכלוסייה. משטר האייתוללות חייב לבצע רפורמה בנושאי הפנסיה.