המשיח של העולם הרוסי         

העולם כולו המתין לחגיגות ה-9 במאי שנערכו בכיכר האדומה במוסקבה לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. רבים תהו כיצד ינאם פוטין במהלך הטקס, שכן ימים אחדים קודם לכן הופץ ברשתות החברתיות סרטון המראה תקיפה של שני מזל"טים שהתפוצצו על גג בניין בית הנבחרים הרוסי במוסקבה. רבים שואלים, מדוע לאחר כ-200,000 הרוגים בקרבות באוקראינה מאז תחילת הלחימה, העם הרוסי אינו יוצא למחות ברחובות כנגד שליחת בניו לקרב. התשובה טמונה באופי המשטר ברוסיה בת זמננו – פוטיניזם בעל אופי משיחי-אימפריאליסטי.

המשיחיות הדתית-אימפריאליסטית נעשתה לאחרונה לחלק בלתי נפרד מהפוטיניזם. אם בשנות ה-2000 סבב הפוטיניזם סביב רווחים גדולים מהנפט, אזי הפוטיניזם של העשור השני והשלישי של המאה ה-21 עבר שינוי: פוטין מזהה בעצמו דמות משיחית שהתמנתה על ידי הכוח העליון ותפקידו להציל את רוסיה במאבקה הבלתי פוסק נגד אויביה. כוחה של משיחיות זו טמון לא רק ביכולת לעצב את דעת קהל ברוסיה אלא גם להניע למלחמה ולחולל שינויים פוליטיים.

המשיחיות הדתית-אימפריאליסטית המאפיינת את הפוטיניזם המאוחר ברוסיה, שולחת את הנוצרים האורתודוקסים מביתם החם ברוסיה לאוקראינה על מנת להרוג את הנוצרים האורתודוקסים השכנים בשם האימפריה הקדושה שפוטין מנסה לכונן. הנוצרים האורתודוקסים מרוסיה מנהלים מלחמה אכזרית כנגד הנוצרים האורתודוקסים באוקראינה. תעמולת הקרמלין משתמשת ברטוריקת האימפריאליזם הנוצרי כמו כינון של "האימפריה הרומית הרביעית" במוסקבה (לאחר שהאימפריה הרומית השלישית הוקמה על ידי מוסוליני) כסמל של האימפריה הנוצרית האורתודוקסית אשר תוביל להתחדשות עולמית מקיפה. קיריל הראשון של מוסקבה, שהוא הפטריארך של רוסיה כולה, מעביר מסר חד-משמעי, שלפיו על רוסיה הוטל תפקיד קדוש של תיקון האדם והעולם, ועל הגברים הרוסים חלה חובה למות באוקראינה לשם המלכת האימפריה הקדושה של אחרית הימים בעולם הזה.

פרופסור אלכסנדר דוגין, מהאידיאולוגים המרכזיים של הפוטיניזם, דורש מפוטין לטפל ביד קשה בגלי מחאה ובתנועות המרד הפוטנציאליים על ידי עקירתם מהשורש. בנוסף הוא טוען כי על רוסיה לצאת ובהקדם האפשרי מהעידן המודרני ולחזור למסורת. דוגין, מהאבות הרוחניים של פוטין, הגה את הרעיון של המשיחיות הדתית-אימפריאליסטית עבור רוסיה.

מאז המהפכה הצרפתית קמו להן כמה תנועות גאולה חברתיות ופוליטיות וביניהן הקומוניזם, הנאציזם, הפשיזם והלאומיות. במהלך המאה ה-21 הצטרף לרשימה זו גם "הפוטיניזם" בתור אידיאולוגיה שמרנית של רוואנשיזם (Revanchisme) האנטי-מערבי אשר מצדיקה שלטון המאופיין בריכוז סמכויות פוליטיות ופיננסיות בידי "סילוביקי" (האליטה הביטחונית).

בנוסף לפוטיניזם, נכנסו ללקסיקון הפוליטי של הפרשנים ושל המומחים למזרח אירופה שני מונחים חדשים: "רשיזם" ו"העולם הרוסי". "רשיזם", זהו שם נוסף ללאומנות הרוסית השוביניסטית והקיצונית אשר לא מהססת להשתמש בטכנולוגיות של רצח עם על מנת לספק לעצמה את הגדולה הנחשקת, ואילו "העולם הרוסי" זהו שם כולל של כל מופעי הלאומנות הרדיקלית הזאת המופנים כלפי העולם החיצוני וכלפי השכנים. במילים אחרות, פוטיניזם זהו שם למשטר פוליטי השואב את הלגיטימיות שלו מהמשיחיות הדתית-אימפריאליסטית, בשעה ש"רשיזם" זהו שם גנאי לאידיאולוגיה הרוסית השוביניסטית אשר מצדיקה רצח עם; ואילו "העולם הרוסי" זה מכלול של פרקטיקות לאומניות של רוסיה בעיקר בתפוצות. חשוב להבין את שלוש הקטגוריות האלה, אשר מובילות לאסוציאציות שליליות, ולהבחין ביניהן, על מנת להבין את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. 

בשונה מהנאציזם הגרמני שהגדיר את עצמו בתור נאציזם ועשה שימוש באידיאולוגיה נאצית להצדקת שלטונו, ובשונה מהפשיזם האיטלקי שגם הוא העניק את השם הזה לעצמו, ובשונה מהטוטליטריזם הסובייטי שהניח ריכוז טוטלי של אידיאולוגיה ושל אמצעי אלימות – פוטין מעולם לא השתמש במונחים "פוטיניזם" ו"רשיזם" על מנת לתאר את המשטר הפוליטי או את האידיאולוגיה ברוסיה. במילים פשוטות, הקומוניסטים קראו לעצמם קומוניסטים ולא התביישו בכך, כנ"ל לגבי הנאצים והפשיסטים.

לעומתם, פוטין לא מגדיר את עצמו בתור הוגה הפוטיניזם. העובדה הזאת מבטלת לאלתר את הטענה שקיים דמיון בין הנאציזם לפוטיניזם ול"רשיזם". אומנם אכן קיימים כמה קווי דמיון בין הפוטיניזם לנאציזם ולפשיזם, אך יש להיזהר עד מאוד מאסוציאציות אלה מכיוון שהן בנויות לרוב על אינטואיציה ומפני שהן נועדו ליצור תרגיל ברגישות אתית. אכן, גם הנאציזם וגם הפשיזם הם אידיאולוגיות רחבות-היקף אך הן לא משויכות לפרסונה. באופן תיאורטי, הפשיזם היה יכול להיקרא מוסוליניזם ואילו הנאציזם היה יכול להיקרא היטלריזם, אך המונחים האלה לא נכנסו לספרי ההיסטוריה.

פוטיניזם, לעומת הנאציזם והפשיזם, זוהי אידיאולוגיה שמשויכת לאיש – נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שלא מזדהה איתה, והיא מזכירה יותר את הפרוניזם (האידיאולוגיה של חואן פרון) ואת הנאצריזם (האידיאולוגיה של גמאל עבד אל נאצר). בדומה לשתי האחרונות, הפוטיניזם גם הוא מאוד משיחי ועובד צמוד למוסדות הדת של המדינה. הפוטיניזם המשיחי מציע לגבר הרוסי, שנמצא במשבר זהות, תחליף לחיים נוחים על הספה המחוממת מול טלוויזיה. הוא מציע לו אשליה של כוח, אשליה של לכידות ושל אחדות בשעה של התפוררות ובדידות. לא במקרה, באחד המפגשים עם האימהות השכולות אמר להן פוטין כי בניהן היו מתים בכל מקרה מאלכוהוליזם או מתאונת דרכים. המחשבה על האפשרות שהבנים הצעירים של רוסיה ימותו מוות טבעי במיטתם החמה ובגיל מבוגר לאחר הישגים אישיים משמעותיים אפילו לא חלפה בראשו. כאן נמצא ההבדל התהומי בין הציוויליזציה הרוסית המשיחית לבין הציוויליזציה המערבית – ערך חיי אדם, ועל ישראל, שעומדת בצומת דרכים של דמוקרטיה-משיחיות, ללמוד את השיעור הזה.