שיפור ביחסי הפיליפינים עם ארה"ב

הנשיא החדש של הפיליפינים פרדיננד מרקוס, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, שינה את האוריינטציה המדינית של המדינה. קודמו רודריגו דוארטה היה פופוליסט אנטי-אמריקני, ואילו מרקוס החזיר את האוריינטציה המדינית בכיוון ארצות הברית ובעלות בריתה. לשינוי זה יש חשיבות מדינית גדולה מפני שהפיליפינים הם המדינה הקרובה ביותר לטיוואן, מלבד סין. המרחק בין צפון הפיליפינים וטיוואן הוא 400 קילומטר. אם ארה"ב תוכל להחזיק בפיליפינים בסיסים צבאיים, שדות תעופה ונמלים, ובהם תוכלנה לעגון ספינות חיל הים של ארה"ב, תגדל האמינות של יכולתה להתערב במערכה צבאית ולהגן על טיוואן.

בפברואר ביקר שר ההגנה האמריקני בפיליפינים. אחרי הביקור נודע שהפיליפינים יאפשרו לצבא ארה"ב להשתמש בארבעה בסיסים, ביניהם כנראה שני בסיסים על חוף הים במחוז קאגיאן שבצפון הפיליפינים.

יש לזכור שארה"ב שלטה בפיליפינים במשך עשרות שנים, מ-1898 עד 1942. במהלך מלחמת העולם השנייה כבש הצבא היפני את הפיליפינים ושלט בה שלוש שנים. השפה האנגלית מקובלת בפיליפינים. התושבים ברובם אוהדים את ארה"ב ומשנת 1951 קיימת בין הפיליפינים וארה"ב ברית הגנה הדדית.

לארה"ב היו בפיליפינים שני בסיסים גדולים, Clark ו-Subic Bay, ששימשו אותה בזמן המלחמה בווייטנאם. בשנות ה-90 של המאה הקודמת היא פינתה את הבסיסים האלה. לעת עתה לא מדובר על שיבה אליהם. עם זאת, ארה"ב התערבה בעניין של מספנה ב-Subic Bay שפשטה את הרגל. ממשל ארה"ב סייע לרכישת המספנה על ידי חברה אמריקנית ומנע את מכירתה לחברות סיניות שהתעניינו ברכישתה. כמו כן ארה"ב תעניק לפיליפינים 100 מיליון דולר כסיוע צבאי.

גם בעלות בריתה של ארה"ב משפרות את יחסיהן עם הפיליפינים. אוסטרליה תקיים עם הפיליפינים תמרונים צבאיים משותפים ואף תשתתף בפטרולים ימיים בים סין הדרומי. מאז שסין הודיעה שהיא רואה בים סין הדרומי כולו חלק מן "המים הכלכליים" שלה, עניין חופש השיט בים סין הדרומי מטריד את הפיליפינים ואת המדינות האחרות שגובלות איתו – וייטנאם, תאילנד, קמבודיה ואינדונזיה. גם בריטניה ואפילו צרפת וגרמניה הביעו נכונות להשתתף בפטרולים כאלה כדי להגן על חופש השיט בים סין הדרומי. גם יפן הודיעה על נכונות לקיים תמרונים צבאיים עם הפיליפינים.