מנהיגים והחלטות

כיצד התקבלה ההחלטה על המלחמה נגד עיראק בשנת 2003?
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

בשבועות האחרונים חשף הארכיון הלאומי של ארה"ב מסמכים, שהיו עד כה חסויים, המלמדים על אופן קבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי, החלטות שהובילו בסופו של דבר למלחמה בעיראק במרץ 2003. במלחמה זו מיליון עיראקים נעקרו מבתיהם, 200 אלף עיראקים מצאו את מותם, ו-9000 חיילים אמריקאים נפלו חלל. עלותה מוערכת ב-2 טריליון דולר. המלחמה עוררה זעם רב על ארצות הברית בקרב העולם המוסלמי ופגעה במאמץ העיקרי שהוא המלחמה הגלובלית נגד הטרור.

ב-29 באפריל 2004 התכנסו בחדר הסגלגל שבבית הלבן חברי ועדת הקונגרס לחקר מתקפת 11 בספטמבר, הנשיא ג'ורג בוש וסגן הנשיא דיק צ'ייני למשך שלוש שעות. פיליפ זליקוב, מזכיר הוועדה, רשם את פרוטוקול הישיבה. מטרת הישיבה הייתה איסוף מידע רב ככל שניתן על האירועים שקדמו למתקפת 11 בספטמבר ועל המתקפה עצמה, וזאת כדי להפיק לקחים ולמנוע מתקפה דומה על ארה"ב. מסמכי הדיונים של הוועדה נשמרו בחשאיות מרבית במשך עשרים שנים. המסמכים עסקו בעיקר בתפיסת המנהיגים את האיום, ובקשיים בתרגום המידע וההערכה המודיעינית למשמעות קונקרטית עבורם. מסמכים אלה, שכאמור זה עתה הוסר מעליהם החיסיון, שופכים אור על קבלת ההחלטות שהובילה למלחמה נגד עיראק במרץ 2003.

הנשיא ג'ורג' בוש, ראש מקבלי ההחלטות, היה נינוח, דיבר בשטף ללא כל ניירת לפניו, ענה על שאלות חברי הוועדה ובקושי אִפשר לסגנו צ'ייני להוסיף דברים. הנשיא שיבח את ראש הסי-אי-אי ג'ורג' טנט ואת היועצת לביטחון לאומי קונדוליזה רייס. בוש הודה שהוא זה שקיבל את ההכרעות החשובות בהתבסס על המודיעין שקיבל מטנט ומהמתדרך האישי שלו מטעם ה-סי-אי-אי, מייקל מורל. הוא הודה כי נדרש לו זמן רב כדי להגיב ולהיערך בהתאם להתרעות שהועברו מהסי-אי-אי על אפשרות פיגוע ביעדים אמריקאיים על ידי אל-קעידה, וליצור מגע עם הטאליבן באפגניסטן (נותן החסות לאל-קעידה) וכך לנסות ולשכנע את הטאליבן לעצור את ארגון הטרור מביצוע הפיגוע.

כאשר הוועדה הטילה על בוש את האחריות לכך שהתעלם ממידע מודיעיני שקדם למתקפת 11 בספטמבר, הוא התגונן. לדבריו, בתדרוך המודיעיני היומי שקיבל ב-6 באוגוסט 2001, הוא לא ראה מידע קונקרטי המחייב לנקוט צעדים כלשהם, אלא רק למד מהתדרוך שאל-קעידה מסוכן. חברי הוועדה לא הרפו מבוש ושאלו אותו מדוע התעלם ממידע מודיעיני המתריע על כך שמטוסים עלולים לשמש כאמצעי לפיגוע. גם על כך הגיב בוש כי לא היה בידיו מידע קונקרטי המחייב נקיטת צעדי מניעה.

לאור ההתרעות ניסו גורמי הביטחון של ארצות הברית למנוע את שהייתם בו-זמנית ובאותו המקום של הנשיא בוש וסגנו צ'ייני. את יו"ר בית הנבחרים, שהוא השלישי בתור להתמנות לנשיא במקרה שנבצר מהנשיא או מסגנו לתפקד, הרחיקו מוושינגטון. הנשיא המשיך להיפגש מדי יום עם ראש הסי-אי-אי טנט, עם היועצת לביטחון לאומי רייס ועם מייקל מורל כדי לדון בתוכנית למניעת האיומים מצד אל-קעידה. לשאלת חברי הוועדה מדוע לא הורה על מכת מנע נגד בסיסי אל-קעידה באפגניסטן, השיב הנשיא כי היה לו בסיס טוב לחשוד במעורבות של סדאם חוסיין בטרור ובנשק הבלתי קונבנציונלי שיש לו.

לאור הכישלון למנוע את מתקפת 11 בספטמבר הורה בוש החל מנובמבר להכין תוכניות מלחמה אופרטיביות מול עיראק. אולם באותה העת טרם החליט אם יפתח במתקפה צבאית מולה. בוש הוסיף כי לאחר מתקפת 11 בספטמבר הוא גיבש מדיניות של דיפלומטיה כופה (Coercive Diplomacy) שכללה: החלפת משטר, מניעת נשק להשמדה המונית וקידום הדמוקרטיה. בוש טען עוד כי אחרי מתקפת 11 בספטמבר הוא הורה ליצור אינטגרציה בין גורמי ביטחון הפנים לבין גורמי ביטחון החוץ של ארה"ב.

ואכן, מהמסמכים עולה כי מייד לאחר מתקפת 11 בספטמבר החליט הנשיא בוש על תקיפת עיראק, וכיבושה ועל החלפת משטרו של סדאם חוסיין במשטר דמוקרטי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. כעת, לרגל 20 שנה לפלישת ארה״ב בעיראק, ניתוח מאוד מעניין של ד״ר אפרים כהנא, על תגובת ארה״ב למתקפת אל-קעידה.
    יש בהחלט מקום ללמוד על השינויים בחשיבה האסטרטגית האמריקאית כתוצאה ממתקפת אל-קעידה.
    מה שניתן להסיק הוא, שחייבים תמיד, לא רק להתכונן לצפוי, אלא גם לבלתי צפוי.

  2. ממש הלך להם עם שינוי המשטר בעירק.
    הפכו משטר רע למשטר גרוע יותר אם בכלל ניתן לדבר על עירק כיחידה אחת ולא אזורי שליטה של כוחות זרים וכנופיות.
    עד היום, כולל הניסיון של ישראל לשנות את המשטר בלבנון ולהמשיל את הפלנגות, זה לא צלח.
    רק עם שחפץ מפנימיותו לשנות משטר או להעצימו מסוגל, שום גורם זר לא יכול לעשות זאת לאורך זמן ואורך הזמן שלו זה הזמן שמדינת החסות שולטת שם בכוחות הצבא להטיל מרותה.
    אחרי שיעזבו… כאוס.

    1. דביר מכובדי ,. אתה צודק בהחלט בדבריך. אי אפשר לכפות שינוי משטר. כך היה גם הנסיון באפגינסטן. אבל האמריקאים בשלהם. הם אהבו להחליף משטרים בדרום אמריקה,. באנגולה ופעמים רבות העלו משטרים רודניים ,. העיקר שלא יהיו סוציאליסטיים.

  3. בספרי ״את זאת לא צפינו״ בהוצאת רסלינג שיצא לאור ב 2020 יש פרק שלם שמתייחס לכשלון המודיעיני בסיכות מתקפת. 9/11. הדברים של ד״ר כהנא חשובים כאימות נוסף למה שכבר היה ידוע ופורסם על ידי ועל ידי אחרים. תודה אפרים.

  4. כאשר מחליטים לתקוף או לא לתקוף, אף פעם לא נוכל לדעת מה היה קורה באמת אם היינו מחליטים הפוך

  5. תראו באיזה כובד ראש מקבל ביבי החלטה לפטר את שר הביטחון, ובאיזה תהליך זה נמשך ולא מיושם. אות ומופת

  6. למקבל החלטות נחוצים יועצים טובים. אם יש לך יועץ כמו שיש לביבי התוצאות גרועות

  7. אין מנהיג שלא עושה טעויות. חשובה הפרופורציה של החלטות טובות/שגויות, הדרך שבה התקבלה ההחלטה, המניעים, וכדומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן