האם העולם משנה את פניו?

עלייתו ונפילתו של השלום העולמי
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

נפילת חומת ברלין בשנת 1989 ואיחוד העיר הם תמונת הניצחון של סיום המלחמה הקרה. המלחמה היקרה מאוד הזו התנהלה בין המעצמות בשנים 1947–1989. באותה העת העולם התנהל במאבק דו-קוטבי, מצד אחד בריה"מ והמדינות שעליהן פרסה את חסותה, ומהצד השני ארה"ב ומדינות נאט"ו אשר פעלו כדי למנוע את קריסתן של מדינות נוספות. מאז חורף 1989 ועד לשנת 2014 שרר שקט יחסי, "שלום ורוד", נטול דאגות בין רוב מדינות העולם. אין ספק כי אלו היו 25 השנים השקטות ביותר בהיסטוריה העולמית. בעידן הגלובליזציה נצפו מיזמים משותפים והתקיימו יחסי סחר וממשקי פיתוח בין כלל הצדדים, בעוד שצבאות תרגלו והתאמנו יחד.

אומנם בשנים אלו ידע העולם גם משברים ואירועים קשים, אך רובם היו פרי מדיניותן של ממשלות שדיכאו ביד חזקה את אזרחיהן או פעילות של מליציות שבטיות אשר ביקשו לתפוס שטח באותה מדינה.

רבים מקוראי אתר מכובד זה ודאי זוכרים את השנים טרום נפילתה של בריה"מ, תקופה שבה שרר "שלום עולמי" מתוח. הגדרה של שלום אינה רק היעדר מלחמה בפועל, אלא, ואולי החשוב מכול, תקופה נטולת הכנות והיערכות מתמדת למלחמה. הרי ייעודו של צבא ברור לכול, היערכות ומוכנות למלחמה וניהולה במידת הצורך.

בשנה האחרונה אנו עדים להאצה בקריסת השלום העולמי. הסיבות לכך רבות, אך אבקש להתמקד בשלוש העיקריות, לפי הבנתי.

ראשית, פלישת רוסיה לאוקראינה; שנית, התחזקות מעמדה של סין. בניגוד לחוק הבין-לאומי טוענת סין לחזקה על מרבית החלק המערבי של האוקיאנוס השקט. היא מקימה איים מלאכותיים ליצירת רצף טריטוריאלי אזורי; שלישית, שאיפותיה של איראן להגמוניה אזורית. איראן מפעילה בכל עת את גרורותיה ואת ארגוני הפרוקסי שלה כדי להשליט אימה ופחד במרחב, תוך חתירה בכל הכוח להשגת נשק בלתי קונבנציונלי להשמדת המונים.

העידן הנוכחי הביא את המשטרים האוטוקרטיים הללו, שהמצע שלהם הוא לאומני, ללאומנות יתר.

בקדנציה הראשונה של הנשיא פוטין (2008-2000) מחיר הנפט הרקיע שחקים. זרימת הכסף היטיבה עם רוסיה ואפשרה הוצאה לפועל של מיזמים רבים, דבר שהיה בבחינת שינוי מרענן לעומת תקופת שלטונו של הנשיא הקודם. אומנם כסף זה זרם גם לאזרחים, אך נהנו ממנו האוליגרכים אשר המשיכו לעשות לביתם. ברם, בשנת 2012 מחיר הנפט נחתך בחצי, ועל פי התחזיות לא נראה כי  ישוב לשיאו.

סין הייתה בצמיחה כלכלית, דו-ספרתית במשך שלושה עשורים. היא עברה תיעוש ובהתאם השקיעה רבות בפיתוח תשתיות, ואלה אפשרו גידול ביצוא סחורות מסין. תוצריו של היצוא הסיני נמצאים כמעט בכל בית בישראל ובעולם. בשנת 2012, עם עלייתו של הנשיא הנוכחי שי ג'ינפנג, התערערה הכלכלה הסינית, וגם מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים ואפס הדבקה לא תרמה רבות. הסגרים הארוכים, לצד החיסון הסיני הכושל, הביאו לירידה חדה בהכנסות המדינה.

באיראן מתקיים כבר כארבעה עשורים משטר אוטוקרטי. איראן נחושה להשיג נשק לא קונבנציונלי בכל מחיר, ובשל כך הטילו עליה מדינות המערב סנקציות כלכליות, ראשונות ושניות. בעקבות הסנקציות הדרדר מאוד המצב הכלכלי של איראן תחת משטר האייתוללות.

לאור האמור, התערבות מדינות נאט"ו בנעשה בשדה הקרב במלחמה בין רוסיה ואוקראינה, על ידי הספקת טנקים מסוג לאופרד 2 ואברמס ואימוני הצוותים, מבטיחה את התעצמותה של המלחמה. התגרותה של סין בארה"ב, ועמידתה האיתנה של איראן מול המעצמות והיעדר הסכם, יעצימו גם הם את המצב ויחלישו את הסיכויים לשחזר את השלום.

לסיכום, מה יקרה עם אותן מדינות אוטוקרטיות, האם יחזיקו מעמד לאורך זמן או שמא יקרסו? והאם יקום דור חדש של מנהיגים אשר יפעלו אחרת, ביתר דמוקרטיה ושקיפות? ימים יגידו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

12 תגובות

    1. לסטיב בלחסן היקר,
      שאלו פעם את מאו דזה טונג, מנהיג המהפכה הקומוניסטית בסין, מה דעתו על המהפכה הצרפתית, האם העם הצרפתי הצליח או נכשל כאשר הם השכיבו את מלכם על הגיליוטינה? ענה מאו – עדיין לא עבר מספיק זמן כדי שנקבע אם המהפכה הצרפתית הצליחה או נכשלה.
      סטיב הנכבד – אין דבר כזה שלום עולמי. על פי קלאוזביץ' השלום הוא פרק זמן, קצר או ארוך, בין המלחמות.
      מה שכן – העולם לא משנה את אפיו. מה שכן משתנה כל הזמן הם יחסי הכוחות בין מי שיש להם למי שאין להם.
      לפי תומס מלתוס אוכלוסיית העולם מתרבה בקצב הרבה יותר מהיר מאשר קצב צמיחת הכלכלה ובייחוד קצב יצור המזון.
      המסקנה – אין כזה דבר "שלום עולמי".

      1. אמת ויציב, הבעיה שעל פניו אנחנו הולכים לקראת עידן שונה מתקופת המלחמה הקרה.
        הרשתות החברתיות, הפייק ניוז לצד חילופי גברא בצמרת.

    1. בדיוק ההפך. לא להבהיל אלא להציג מציאות שבה ישראל, יחסית למדינות אחרות, נמצאת במצב טוב.

  1. לפני שפותרים את בעיות כל העולם, בואו נפתור את הבעיות שלנו

  2. בהמשך למה שכתב יצחק דגני, המלך עבדאללה הזקן עליו השלום, סבא רבא של עבדאללה הנוכחי, אמר אחרי כל מלחמה בא שלום ואחרי כל שלום באה מלחמה.

  3. אם המדינות המערביות היו מתחברות באמת והיו נחושות הגוש רוסיה-סין-איראן-טורקיה היה מפסיק לעשות בעיות. אלא שכל מדינה דואגת בסופו של דבר לעצמה

    1. אין דבר כזה "גוש רוסיה-סין-איראן-טורקיה". יש יחב"ל, כרגיל, בתנאים משתנים. אגב, שים לב שלישראל יש יחסי חוץ טובים עם רוסיה וסין וגם עם טורקיה יחסי החוץ של ישראל משתפרים.

  4. פשוט יש כיום בעיה שיותר ויותר מנהיגים דואגים ואיכות להם רק מעצמם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן