ביום 21 בדצמבר 2022 ביקר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בארצות הברית. הוא נפגש עם הנשיא ביידן בבית הלבן במטרה מוצהרת לגייס עוד תמיכה במערכה נגד הרוסים שמתנהלת על אדמת אוקראינה. בפברואר 2023 תצוין שנה להתפרצות מלחמה זו, שהביאה לשינוי קיצוני בגישת הציבור האירופי כלפי סוגיית ביטחון היבשת, ואולי עוד יותר בגישת מנהיגיו כלפי ה"שלום בעידן הדמוקרטי". אם עד פברואר 2022 היה נדמה לאירופים שהם חיים בתקופת ה"שלום עלי אדמות", הרי שההתפכחות בשל שובם של הרוסים לסורם מדאיגה וכואבת ביותר. אם עד מחצית המאה העשרים הייתה יבשת אירופה ספוגה במלחמות דמים, הרי שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה ועוד יותר אחרי התפרקות המחנה הסובייטי וסוף המלחמה הקרה, היה נדמה להנהגות מדינות מערב אירופה שעידן השלום הגיע אליהן.
תחושה זו, שנסמכה על הגיאופוליטיקה החדשה, הביאה לשאננות טבולה בביטחון עצמי שהנה אין צורך לקיים צבאות גדולים ויקרים. ארגון נאט"ו (הברית הצפון אטלנטית) נותר עומד על מכונו והפעילות העיקרית שלו הפכה להידברויות בנושאים מדיניים ועיסוק מופחת בעניינים צבאיים. במדינות גדולות וחשובות כדוגמת בריטניה, צרפת וגרמניה החליטו ההנהגות המדיניות להחזיק צבאות מצומצמים אשר בשום אופן לא יהיה אפשר להסתמך עליהם במקרה שמעצמה כדוגמת רוסיה תחליט לפתוח במסע צבאי מערבה. המחשבה האירופית הייתה שדבר כזה לא ייתכן, ואם חלילה תותקף מערב אירופה שוב, הרי שבמקרה כזה ארה"ב תתגייס לסייע לאירופים לשמור על עצמם, כפי שקרה פעמיים במאה העשרים.
למזלו הטוב של העולם המערבי-דמוקרטי ארה"ב ממשיכה לתחזק צבא גדול מאוד בתקציב של כ-700 מיליארד דולר לשנה, שעולה על התקציב המצרפי השנתי של כל עשר המדינות הבאות בתור אחריה, כולל סין. מדינות אירופה המערבית ובין היתר מדינות ברית המועצות לשעבר, שפנו מערבה ואף התקבלו כחברות מן המניין בנאט"ו, אינן עומדות בהתחייבויותיהן הכספיות למימון המנגנון של ארגון זה. לאחר קריסת ברית המועצות נשמעו קולות כי נגמר תפקיד הברית הצפון אטלנטית. בתקופת המלחמה הקרה הברית ניצבה כמחסום יעיל בפני מדינות ברית ורשה, שלא היו אלא גרורות של הסובייטים. לעומת זאת הצבאות של מדינות מערב אירופה היו והינם גם כיום צבאות של מדינות ריבוניות. בשל השינויים במצב הגיאואסטרטגי לאחר קריסת ברית המועצות זיקת הצבאות האירופיים לנאט"ו הלכה ודעכה.
כאשר טראמפ נבחר לכהן כנשיא ארה"ב הוא החל למתוח ביקורת על ברית נאט"ו. ביקורתו הופנתה בעיקר כלפי המנגנון המנופח של נאט"ו, הממוקם במתחם עצום ויקר מאוד בבריסל. הסעיף העיקרי בביקורתו על מדינות אירופה היה שאינן עומדות בהתחייבויותיהן למימון מנגנון נאט"ו, כך שהמימון האמריקני הוא אשר מקיים מנגנון זה. טראמפ גם מצא לנכון להודיע שאם האירופים לא יעמדו בהתחייבויותיהם כלפי הארגון, ארה"ב תצמצם את השתתפותה הכספית ואת כמות החיילים השוהים על אדמת אירופה. אך לביצוע תהליך מסוג זה נדרש זמן. עוד לפני שהוא החל להתבצע טראמפ הובס בבחירות על ידי ביידן וכעבור זמן מה רוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה.
מלחמה זו לא פרצה במפתיע. זוהי מערכה נוספת שהחלה כשמונה שנים לאחר המערכה הקודמת, שבאמצעותה כבשה רוסיה את חצי האי קרים והעצימה את מעורבותה בטריטוריות באוקראינה. פלישה זו הייתה לצנינים בעיני האמריקנים. הם החלו לתמוך בצבא אוקראיני חדש, לאמן ולחמש אותו. כך כאשר החלה הפלישה הרוסית יכול היה הצבא האוקראיני להעמיד כוחות מצוידים ומאומנים ולבלום את הצבא הרוסי, שהפגין חולשה רבה של כוחות היבשה ואף חסר בסוגי חימוש שונים, עד כדי כך שנצרך לאספקת פריטי חימוש מהתעשייה הצבאית האיראנית. זוהי עובדה מפתיעה המדגימה את חולשת המערכת הביטחונית הרוסית בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21.
אולם למרות החולשה הרוסית אסור לנו להתבלבל. מתברר שארה"ב מנצלת באופן מחפיר את העם האוקראיני ומדינתו במערכה גלובלית שמטרתה להתיש את הרוסים. חלקים נרחבים מאוקראינה נהרסו כליל, עשרות אלפי אוקראינים נהרגו ורבים עוד יותר נפצעו. גם הרוסים סבלו אבדות כבדות. אולם בסופו של דבר אין לפקפק בניצחון הפוליטי והאסטרטגי של הרוסים. אוקראינה לא תצטרף לנאט"ו. כ-15% משטחיה העשירים יותר כבר סופחו לרוסיה. הרוסים ממשיכים להפציץ באכזריות רבה באמצעות טילים וכטב"מים את האזורים המאוכלסים של אוקראינה. המנהיגות הרוסית מדברת עם המנהיגות האמריקנית מעל הראשים של המנהיגות האוקראינית. לא ירחק היום שהגדולים יחליטו על הפסקת הלחימה, והשטחים שנכבשו מאוקראינה יישארו בשליטת הרוסים.
אולם תובנה חשובה שלא נצפתה לפני פברואר 2022 כבר התגבשה. על מנת להתגונן כנגד תוקפנות רוסית עתידית חזרה והתעוררה החשיבות של נאט"ו. מדינות מובילות באירופה כדוגמת גרמניה וצרפת החליטו להגדיל באופן ניכר את תקציביהן הצבאיים, לבנות יחידות צבאיות חדשות ולהצטייד בנשק מודרני.
בהתנהלות החדשה הזאת שמור מקום מעניין גם למדינת ישראל. על התמורות שהשפיעה מלחמת אוקראינה על מעמדה של ישראל נרחיב במאמר הבא בעניין זה.
16 תגובות
ניצחון, כל עוד אינו מוחלט,הוא יחסי במובן של התוצאה לעומת הציפיות. כשהמלחמה פרצה, הדיון היה על כמה זמן יקח לרוסיה להשלים את כיבוש אוקראינה. אז נכון, אוקראינה סבלה אבדות כבדות, אבל היא בהחלט המנצחת הגדולה במובן של מציאות לעומת צפי. נכון שארה"ב מנצלת את אוקראינה כמכשיר להחלשת רוסיה, אבל זה בהחלט עובד.
לטעון שאוקראינה היא המנצחת הגדולה זה חוסר הבנה מוחלט של מה שקרה למדינה זו. ההיגררות של אוקראינה למלחמה נגד רוסיה הייתה טעות קשה ביותר של זלנסקי וסביבתו הפוליטית הקרובה. עכשיו הוא רוצה טנקים גרמנים כדי להילחם נגד השריון הרוסי (שאגב נחות מול הטנקים הגרמניים). ממש טמטום מוחלט. בינתיים הרוסים עצרו את המשך הכיבושים הקרקעיים וממשיכים בהפצצות מהאוויר. זו טקטיקה רוסית מוכרת. שרק ישראל לא תתפתה לסייע לאוקראינה.
העיקר שאתה מבין ויודע הכל. שפר מזלנו
לאיקס
זו בדיוק תגובה עניינית.
צבאית אף צד לא ניצח
אוקראינה הפתיעה כי היא קטנה הרבה יותר
מי שהפסיד אישית זה פוטין
גמר את הקריירה
לפרשננו הנכבד,
תודה על תשומת לבך ותגובתך.
רק הערות קצרות, כיוון שהנושא יידון בהרחבה במאמר נוסף –
1. אפשר להעריך ניצחון רק אחרי שמלחמה מסתיימת. בינתיים הצד האוקראיני ספג מהלומות כבדות ביותר בנפגעים ובתשתיות.
2. מה שהפתיע זו הרפיסות של צבא היבשה הרוסי והנחיתות של תעשיות הנשק הקונבנציונאלי של הרוסים.
3. זה לא פוטין לבד. זו קסטה של עשרות אלפי קציני KGB לשעבר ופונקציונרים נוספים שהשתלטו על רוסיה. עדיין לא ברור שפוטין גמר את הקריירה.
4. המרוויחים הגדולים מהמלחמה הזו הם תעשייני הנשק האמריקאי. נוצרה הזרמת מיליארדי דולרים מקופת האוצר הפדראלי לטייקוני תעשיית
הנשק. האוקראינים מקבלים "ברזלים ופלסטיקים" שמתכלים במהירות ודורשים המשך האספקה.
5. מתנהלות שיחות בין בכירים רוסים לאמריקאים במטרה לסיים את המלחמה. בסופו של דבר הם ישתוו ביניהם. מה שיישאר הוא כמה עשרות אלפי
משפחות של חיילים רוסים שנפגעו (הרוגים ופצועים). במדינה הרוסית, למרות האבל של המשפחות, זה מטרד שולי. במדינה האוקראינית ההרס
והנפגעים זהו נזק אדיר בקנה מידה היסטורי. ייקח להם שנים רבות כדי להשתקם.
בדיוק ההיפך. הניצחון של האוקראינים. הוכיחו שהם רציניים. האם היית מעץ לאוקראינים לוותר על חלקים מארצם? האם היית מייעץ לישראל לוותר על שטחים בשל אבדות?
למר דב סמל הנכבד,
קודם כל תודה על תשומת לבך ועל תגובתך.
לפני שאגיב לגופו של עניין אבקש ליידע אותך כי בשל שונות תהומית אין שום השוואה בין ישראל לאוקראינה כפי שציינת בתגובתך.
לגבי "הניצחון של האוקראינים" כפי שכתבת – הם הוכיחו שלא רק שאינם רציניים, אלא שאין להם יכולת לבצע הערכה אסטרטגית לפני שהם הסתבכו במלחמה, שאין להם שום סיכוי לנצח בה. המלחמה לא הסתיימה ועל פי הערכות שונות במערב היא אינה עומדת להסתיים בקרוב. על כן עם כל הניסיון שלך לקבוע ניצחון, זה עוד מוקדם מידיי. הייתי מציע לך להתעדכן במה שקורה שם ואז אולי תוכל להיות מציאותי.
למר דב סמל הנכבד,
המלחמה באוקראינה לא הסתיימה, על כן זה דילטנטי לקבוע כבר עכשיו מי המנצח. אין מה להשוות בין ישראל לאוקראינה. וכן – ישראל ויתרה על שטח כדי למנוע אבדות ( עיין ערך ההתנתקות שיזם אריק שרון). האוקראינים הוכיחו שאין להם שמץ של יכולת להבנה אסטרטגית.
לא רק שהם לא ניצחו, גם אין להם כל היתכנות לנצח. דב היקר – אני מציע שתתעדכן במה שקורה שם ואז אולי תוכל להיות יותר מציאותי.
ליצחק דגני – כל מלה פנינה.
זלנסקי כמריונטה אמריקאית הרס את ארצו והמיט שואה על אזרחיו.
המכעיס מבחינת ישראל זה הניצול הציני שהוא עושה מהעובדה שהוא יהודי במוצאו, והנסיון שלו לחלוב
אותנו ולגרור אותנו למאבק שלו ברוסיה.
מסתבר שהצבא הרוסי זה גדודים של צבא פרטי עברייני להשכרה, ועוד עבריינים ששוחררו מבית סוהר התמורה לגיוס, ועוד כמה גרוטאות, וכלי טיס אורנים. ממש צבא למופת
קודם כל הצדעה של כבוד לאוקראינה על האומץ, על הנכונות להקריב, על ההתארגנות, על ניהול היחסים הבינלאומיים, וכל היתר
למר שלמה אלוש – הצדעה של כבוד? על האומץ, ההקרבה, ההתארגנות וניהול היחב"ל? וכל זה כדי לצל"ש מצעד אוקראיני לבית קברות?
ומילה למר יהודה ל. – זהו. זה כל הצבא הרוסי? וחוץ מזה מהם כלי טיס אורנים? אינך סבור שיש לרוסיה פוטנציאל צבאי שעוד לא נוצל?
דיון מעניין עורר יצחק
יחד עם זאת, ככול מצב בינלאומי הוא יותר מאשר מה שנתפש בכלי התקשורת. בטריטורויות של בריה"מ לשעבר וכמובן אוקריאה ,יש זרמי עומק של יריבות לאומית רבת שנים, והיסטוריית דמים שנמשכת מאז השתלטות בית רומנוב על המרחב מסביבו. רק במאה השנים האחרונות נלחמו צבאות "לבנים " אוקראינים בצבא האדום הרוסי בנסיון להביס את המהפכה האדומה, ולאחר מכן כשסטלין השתלט על בריה"מ הביא בזדון להרעבה מכוונת של העם האוקריאני ולמוות של המונים.סביב פוטין התפתחה אידאולוגיה לאומנית מפחידה שגם עם העלמו לא ברור מה תהיה דרכה של רוסיה.
מי ינצח ומי יפסיד? אין איש יודע, מה שברור הוא א. שפוטין גרם להצטופפות השורות באירופה ולהכרה שקו האש מגיע אליהם, ב. שטראמפ, לפחות במה שדרש ממדינות נאטו צדק לחלוטין.
ג. המרוויחה הגדולה כנראה תהיה הצלע השלישית למשולש הנצחי רוסיה אוקריאנה ופולין.החלשת רוסיה והרס אוקריאנה תביא את פולין לעמדה שהיא שואפת אליה כמעצמה אזורית,ויכולת תמרון מול גרמניה ורוסיה שכניה החזקים.
ד. מרוויחה נוספת ממזרח היא סין שמנצלת את העיסוק במערב ויוצרת "אזורי דמדומים" בהם משתקעים סוחרים סיניים בערי שדה רוסיות,וכידוע תהיה זו חובת סין בעתיד להגן עליהם בכול סכסוך בינם לאוכלוסי המקום,זו דרכו של עולם.
אגב תחזיות, היום -1 בברלין ומחירי הדלקים אינם יותר גבוהים מאשר בישראל,התחזית השחורה של חורף נורא לא התממשה [בינתיים] הגרמנים פועלים נמרצות להביא גז בצוברים ומתאימים לצורך כך מסופים בנמלים רבים.
ותודה על הבמה להשמיע את דעתי בנושא
לאבי גולדברג הנכבד,
תודה על תשומת לבך ודבריך החשובים. דעתי היא שהקונפליקט במזרח אירופה נמצא עדיין בשלב ראשוני. צפויות שם עוד מהלומות קשות וקרבנות רבים לפני שהמלחמה תדעך. לגבי פולין – נראה מה יקרה אתם. הם קונים נשק איכותי רב מישראל. גם היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לפולין מתחדשים עכשיו לאחר הריב המטופש שיאיר לפיד הצית בין שתי המדינות. גם זו לטובה.
ימים יגידו
והטועה יתנצל