הגברת האיטלקייה והחוק הבינלאומי

חיזוק הארגונים הבינלאומיים על אף הפגיעה בריבונות
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

מאז הקמתו של ארגון האומות המאוחדות בשנת 1945, הוקמו עוד ארגונים בינלאומיים רבים. הארגונים הבינלאומיים מתחלקים לשני סוגים: האחד, והחשוב יותר, הוא של הארגונים המייצגים מדינות, כמו האו"ם, האיחוד האירופי, ה-OECD, בית הדין הבינלאומי לצדק, ארגון מדינות אמריקה, ועוד. הסוג השני הוא של ארגונים בינלאומיים שהחברים בהם יכולים להיות גופים שאינם ממשלות, כמו ארגוני ספורט בינלאומיים, ארגוני תרבות בינלאומיים, ארגוני מדע וכו'.

מטרת מערכת הארגונים הבינלאומיים משני הסוגים, היא לקבוע נוהלי עבודה ונוהלי התנהגות, המקובלים על כל מדינות העולם, כדי שלא ייווצרו סכסוכים ואי-הבנות שיגרמו למאבקי כוח ואפילו למלחמות.

הארגון הבינלאומי הראשון בעולם היה ארגון השיט על נהר הריין. הריין היה הנהר החשוב ביותר במערב אירופה הן לתחבורה והן להעברת סחורות. הדבר גרם לחיכוכים ומתחים בין המדינות שהשתמשו בנהר. בשנת 1815 הסכימו אוסטריה, פרוסיה, רוסיה ובריטניה להקים ארגון בינלאומי, שיבטיח שיט חופשי ובטוח לכל מדינות אירופה. במשך השנים הוקמו ארגונים אחרים שהתבססו על שיתופי פעולה בין המדינות, כמו ארגון הדואר הבינלאומי, ארגון הטלגרף ועוד.

הרעיון המרכזי העומד בבסיס הארגונים הבינלאומיים הוא הסכמת המדינות לוותר במידה מסוימת על ריבונותן ולקבל על עצמן את משמעת הארגון. ארגוני ספורט הם דוגמה מצוינת לכך. המדינות מסכימות, מרצונן החופשי, לציית להחלטות הארגון גם אם לעיתים החלטות אלו אינן לרוחן. דוגמה הנוגעת לישראל היא ההגבלות המסוימות שהטיל האיחוד האירופי על יצוא סחורות מיהודה ושומרון.

מקרה מעניין שהשלכותיו חשובות קרה לאחרונה באיטליה. בית משפט באיטליה נתבקש לאשר הסגרתם של אזרחית איטלקייה ושלושה משותפיה, בעקבות בקשת ממשלת בלגיה מהפרלמנט האירופי להוצאת צווי מאסר. לפי צווי המאסר, הגב' מריה דולורס קולוני ושלושה נאשמים נוספים, נאשמים בשחיתות שלטונית. הם קיבלו סכומי כסף גדולים ומתנות יקרות ערך מנסיכות קטאר וממשלת מרוקו, כדי להשפיע על חברי פרלמנט בלגים לקבל החלטות מדיניות החשובות לקטאר ולמרוקו. האשמה בבסיסה היא כאמור, "שחיתות שלטונית", או קבלת כסף ומתנות תמורת רכישת השפעה פוליטית על מדיניות ממשלת בלגיה. אחד הנאשמים הוא סגן הנשיא של הפרלמנט האירופי.

בית המשפט האיטלקי קיבל ואישר את דרישת המעצר וההסגרה של בית המשפט של הפרלמנט האירופי, והסכים להסגיר את הגב' קולוני לבלגיה שם היא אמורה לעמוד למשפט בגין שחיתות שלטונית. בית המשפט האיטלקי התנה את ביצוע ההסגרה בהבטחה מצד ממשלת בלגיה שאם הגב' קולוני תימצא אשמה ויוטל עליה עונש מאסר, כנראה של חמש שנים, היא תרצה את תקופת המאסר באיטליה.

האירוע ממחיש את מעורבותם של ארגונים בינלאומיים בהחלטות פנימיות של מדינות. בית משפט אירופי, או בית משפט של מדינות אמריקה, יכולים לדון ולשפוט כל אדם בעולם תוך שימוש בחוק הבינלאומי, שמחייב את כל המדינות החברות באו"ם. בתי משפט אזוריים לזכויות אדם, באירופה או במדינות אמריקה, יכולים לחייב מדינות לקבל החלטות שאינן נוחות להן. בית משפט לזכויות אדם של מדינות אמריקה למשל, ביטל לאחרונה פסקי דין של בית המשפט העליון של מקסיקו, כמו גם החלטה של בית הנבחרים של מדינת קולומביה לבטל קציבת תקופות כהונה לנשיאות. לפני שנים אחדות רצה נשיא קולומביה לבטל את החוק הקיים, שלפיו נשיא יכול להיבחר רק לשתי תקופות כהונה, והעביר חוק שביטל הגבלה על תקופות כהונת הנשיא. בית המשפט לזכויות אדם של מדינות אמריקה ביטל את החלטת הנשיא, וקבע כי תקופות כהונת נשיא לא מוגבלות הן פגיעה בזכויות אדם של האזרחים.

אין צורך להמשיך ולתת דוגמאות, המקרים רבים. ארגונים בינלאומיים מעורבים בהחלטות פנימיות של מדינות ומשפיעים עליהן. הנטייה בעולם היא לחזק את הארגונים הבינלאומיים למרות שהדבר פוגע בריבונות. אין לי ספק שהמגמה הזאת תגיע גם אלינו. היא כבר בדרך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. המגמה הזו כבר הגיעה אלינו מזמן. זה התחיל עם דחייתנו מארגון הבלתי מזדהות (וועידת בנדונג), עם תרבות ההצבעות נגדנו באו"ם ואפשר להביא עוד דוגמאות שלאו דווקא קשורות עם ישראל. לאיחוד האירופי נכנסה בעת הזו מגמה הפוכה, הברקזיט היא הסנונית הראשונה. גם נושא הגלובליזציה עובר רוויזיה מאחר והתברר שהיא גורמת נזק בתחומים רבים. לקחת את הנושא של ארגונים בינלאומיים בערבון מוגבל. לבדוק למי זה מועיל. לפי מה שקרה לארגון הבינלאומי של הכדורגל – חבל על הזמן.

  2. כעת יקומו כאן המזלזלים בארגונים הבינלאומיים וגם ינהמו בסגנון ארדן. זאת לא הדרך, בסופו של דבר נשלם ביוקר.

    1. אנו כל הזמן משלמים ביוקר. מה חדש? אם זו לא הדרך, מה כן הדרך?

  3. הבעיה עם הארגונים הבן- לאומיים שנכנסה בהם פוליטיקה שבמקרים רבים מכתיבה את סדר היום וההחלטות ולאו דווקא את ההחלטות הנכונות והארגון לזכויות האדם דוגמה מעולה לכך.
    ארגון שמוקיע את ישראל שמפרה זכויות אדם בעוד ישנן מדינות כמו אירן, סין, ערב הסעודית ומדינות אפריקה שהן צחורות מבחינתם.
    ארגון נוסף האו"ם שמוקיע את ישראל שנלחמת על קיומה מאז הקמתה במלחמתה כנגד טרוריסטים ורוצחים.
    שמוקיעה אותה כאשר יוצאת לחסל מצבורי נשק ורקטות שנורות על אזרחים במטרות רצח.
    האו"ם מזה עשרות שנים ישראל לצנינים בעיניו ומרבית ההצבעות שמועלות כנגדה מאושרות גם אם המילה צדק רחוקה מהן שנות אור.
    הרעיון יפה, הביצוע עם ציון נכשל ועד שהציון לא יהפוך למצוין, הוא כושל.
    כל עוד הארגונים הבן- לאומיים יהיו נגועים בפוליטיקה, שחיתות, ומדינות שמטפחות טרור ושוללות זכויות אדם חברות בהן, הם כיסוי… (לא אכתוב את המילה- תנחשו) ותו- לא.
    הם לא מונעים מלחמות ולראייה מה שמתחולל באוקראינה ויבשת אפריקה מזה עשרות שנים
    הם לא מונעים את התחממות כדור הארץ
    הם לא מונעים רעב (בעיקר באפריקה)
    הדבר היחיד שהם מייצרים זה משרות ומשכורות עתק למקורבים.
    אוציא מכלל זה את האינטרפול (גם לא זך, אבל יחסית לשאר הוא צח)
    ארגוני המודיעין שמנסים לעשות מלאכתם נאמנה, בהתאם למדיניות הארגונים ובכפוף למדינות מהם נשלחו.
    מה במקום… מי אני שאכתוב וגדולים ממני כשלו וכושלים בביצוע?

    1. למר דביר שושן,
      אתה צודק ב- 100%. אם היה אפשר לתת יותר מ- 100% היית צריך לקבל זאת. כותבת המאמר, הפרופסור נחמיאס, חושבת על פי רעיונות אידאיים שלמעשה לא קיימים במציאות. אולי רק בקרב אקדמאים שחיים להם במגדל שן ולא התנסו בסוציולוגיה המעוותת של מה שנקרא ארגונים בינלאומיים.
      ישראל חייבת לעשות את מה שנראה לה לנכון על מנת להגן על ביטחונה ועל חיי חייליה ואזרחיה, אפילו אם זה עומד בסתירה לדעות או דרישות של ארגונים בינלאומיים. האם איזה ארגון בינלאומי יוצא נגד מאמצי איראן לחסל את ישראל – על פי מה שהאיראנים מצהירים בגלוי – כולל מאמציהם לשים יד על נשק גרעיני?

      1. ישנם אנשים ואולי טוב שעדיין ישנם, שחיים באשליה שהעולם אוטופיה והאנושות ובעיקר הארגונים הבן- לאומיים מלאכים צחורי כנפיים.
        העולם, הוא כאוס והארגונים הבן- לאומיים דואגים שגם יישאר ככזה, אחרת לא היה להם זכות קיום מסיבה פשוטה, לא היה בהם צורך.
        עובדי הארגונים מעגל ראשון, שני וישנם עשרות מעגליי קיום שסובבים את הארגונים הבן- לאומיים, מתקיימים מהם למחייתם והמעגל הראשון והשני, אולי גם השלישי, נהנים ממשכורות עתק ותנאים סוציאליים עם הטבות מפליגות ומדובר במאות אלפי אנשים אם לא מעבר לכך שהיו מוצאים עצמם באשפתות לולא כן.
        שלא לדבר על תעשיות שנהנות מהכאוס כגון תעשיות הנשק והמעגלים הסובבים אותם.
        איגוד מדינות עם אינטרס משותף כלכלי, צבאי, תרבותי הוא הפתרון היחיד לדעתי לסדר- עולמי חדש ואם ניתן, ליצור גם מעטפת פוליטית אחידה באיגוד שיכלול נציגים מכלל המדינות המאוגדות למניעת סכסוכים ואוסיף ואומר שחובה לעשות חוקה משותפת ולא רק חוקים שניתנים לשינוי ומערכות פנימיות לשתי מפלגות בלבד ולא לסלט מפלגות כמו אצלינו שהדבר היחיד המשותף לכולם… סחטנות וראייה צרת- אופקים.
        אני יכול להמשיך, אבל אז הכתבה תהפוך להרצאה ו… בקיצור, תודה עבור התמיכה.
        לא הרבה "רואים" מעבר לקיבעונות המוסדית מסורתית והם, שניחנו באומץ וראייה מעבר למוסדיות, הם צוק שאולי ממנו הזרם שאיבד דרכו יפנה לנתיב חדש ורציונאלי יותר.
        תודה רבה דר' יצחק דגני עבור כך והתמיכה, אני לא זוכה לה רבות.

  4. לכל הגיבורים אני מציע לא לשכוח מה קרה לדרום אפריקה או לאירן כאשר המוסדות הבינלאומיים נלחמו נגדם

    1. באמת. יש מקום להשוואה בין מה שקרה לגברת האיטלקיה ולדרום אפריקה. כל הכבוד על הלוגיקה.

  5. מה קרה לדרום אפריקה? היית שם? היית רוצה לחניות שם?
    מה קרה לאיראן? איזה מוסדות בינלאומיים נלחמים נגדם?
    האם בכלל ניתן להשוות בין מדינת ישראל לבין איראן ו\או דרום אפריקה?
    לא צריך לאחז עיניים אפילו אם רוצים להגן על פנטזיה אינטלקטואלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך