תקלות במדיניות החוץ של ארה"ב

האם האמריקנים נאיביים או פועלים מאינטרסים מוסתרים?
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

עוד פלונטר אמריקני, חשבתי בליבי. מגישים "הצעה אחרונה לחלוטין" ומתברר שצד אחד דורש שינויים או תוספות. הצד השני "מתפוצץ" ופוקד על חייליו להיכנס לכוננות. השינויים שהתבקשו אינם מקובלים עליו. מהר עד כדי כך? משלום למלחמה? משהו לא מסתדר לי. עזבו הלבנונים והישראלים. אך מה על האמריקנים? כך מתנהל נציג רשמי של המעצמה המובילה בעולם? במאמר זה אין כוונה להיכנס להערכות על מצבם של הלבנונים או על מצב הישראלים. אבקש להפנות את תשומת לב הקוראים לסיפור האמריקני. לא בהכרח על תפקודו של עמוס הוכשטיין. הוא אחד בשושלת אמריקנית של בעלי רצון טוב, שפעלו כאן וכמובן בעוד מקומות ביובל שנות ההשתוללות של עימות בלתי פוסק בין מוסלמים לכל השאר במזרח התיכון ומעבר לו.

לפני כ-45 שנים היה זה הנשיא ג'ימי קרטר. הוא מתח ביקורת נוקבת על מצב "העדר זכויות אדם" באיראן. השאה, שנשא את התואר "שאהנשא" (Shahansha – מלך המלכים) ניהל את מדינתו בזרוע נטויה כראוי לעם שעליו הוא שלט. הנשיא קרטר לחץ על השאה לנהל את מדינתו בצורה דמוקרטית, כמו שיודעים לעשות בארה"ב. אלא מאי? השאה חלה במחלה סופנית. לא היה בכוחו להמשיך לשלוט או אפילו לנסות לדכא את האי-שקט שהתפרץ בממלכה בהשראת גורמים מהפכניים.

קרטר המשיך ללחוץ. הוא לא נענה לבקשת הסיוע של השאה. מצידנו שתתנדף, הודיעו לו האמריקנים, שעם המחנה שלהם במזרח התיכון נמנתה מדינתו של השאה. השאה, חולה וחבול, יצא ממדינתו לגלות. נפרצה הדרך למחנה של לאומנים פנאטיים בראשות כהן דת קיצוני לתפוס את השלטון באיראן. לא רק שהאמריקנים לא קיבלו איראן דמוקרטית, אלא הם קיבלו מדינה קלריקאלית חשוכה שמצב זכויות האדם שבה עוד הלך והחמיר במידה קיצונית.

שנות דור עברו. במזרח התיכון התעורר "אביב עמים ערבי". האמריקנים התבשמו מההתקוממויות בחלק נכבד ממדינות המזרח התיכון. מצרים עלתה על הפרק. הפעם ישב בבית הלבן נשיא בעל מוניטין שזכה בפרס נובל לשלום (עד היום לא ברור מדוע), איש של עקרונות ואידיאלים, ברק חוסיין אובמה שמו. הוא התרשם מהאביב הערבי ובאחד מנאומיו הצהיר: דמוקרטיזציה הגיעה למזרח התיכון. רבים בעולם שחשבו שהעולם הערבי עומד להשתנות לטובה. אם תיכנס דמוקרטיה לחלק אומלל זה של העולם, יגיע לעולם המוסלמי "השלום הדמוקרטי". מעין אקסיומה שמדינות דמוקרטיות לא נלחמות ביניהן.

הנשיא אובמה הפעיל לחץ על הנשיא המצרי מובארק להתפטר ולקיים בחירות כלליות במצרים, שבהן מי שיזכה ברוב קולות המצביעים יתמנה לנשיא. כך היה. לכל מי שלא יודע, כולל כמה אמריקנים חשובים שלא ידעו, תנועת האחים המוסלמים זכתה בבחירות. מנהיגה דאז, חייראת אל שאטר, נפסל מלהיבחר בשל בעיות משפטיות שהיו לו. לפיכך המשנה שלו, מוחמד מורסי, החל לכהן כנשיא. הצלחה פנומנאלית של האמריקנים.

בשלב הראשון צבא מצרים, שהוא הארגון החזק ביותר במדינה, התיר למורסי לכהן. אולם משהחל מורסי לפעול באגרסיביות נגד אינטרסים של הצבא, באמצעות מינויים שלא היו לרוחה של חונטת קציני הצבא, הם הדיחו אותו ותפסו את השלטון. וזאת למזלנו הגדול, מכיוון שמורסי הכריז שבכוונתו לבטל את הסכם השלום עם ישראל. בשולי "האביב המצרי" נזכיר את "ההתנתקות" שיזם ראש הממשלה אריאל שרון. שרון רצה להשאיר בידי ישראל רצועת גבול ברוחב 1–2 קילומטרים בין רצועת עזה לבין סיני, באורך של כ-14 ק"מ מאבן גבול מס' 1 ליד הים עד לכרם שלום. קונדוליזה רייס, שהייתה אז מזכירת המדינה של ארה"ב, לחצה על שרון לפנות לחלוטין את כל רצועת עזה, כולל רצועת הגבול ששרון ביקש לשמור בידי ישראל כדי למנוע יצירת קשר יבשתי בין עזה למצרים. שרון נכנע לרייס. כך נוצר קשר יבשתי בין עזה לסיני. ארגוני טרור יכלו ליצור מסתור תת-קרקעי ודרכו להעביר חומרים להקמת תשתית טרור רחבה כדי לתקוף את ישראל ובייחוד את יישובי עוטף עזה, כפי שקורה זה עשרות שנים, למעשה עד לימינו אלה. עוד הצלחה פנומנאלית של האמריקנים.

בשל קוצר היריעה אזכיר בקצרה את "ההצלחות הגדולות" של האמריקנים באפגניסטן, בעיראק, בתימן, את הימנעותם מתגובה על הפצצת מתקני הנפט על ידי האיראנים בסעודיה ואת אפסות תגובתם על השימוש בחומרי לחימה כימיים של נשיא סוריה אסד הבן נגד אוכלוסייה אזרחית. מזכיר המדינה דהיום (2022) מר בלינקן היה בין המתכננים והלוחצים להפצצה המאסיבית על לוב ב-2011, הפצצה שהביאה בסופו של דבר לקריסת המשטר הלובי ולרצח של מנהיגה קדאפי. לוב, שהייתה מדינה מסודרת יחסית, הפכה מדינה כושלת ומופקרת שממנה נדחף נשק למדינות התת-סהרה באפריקה ולמקום ריכוז בלתי נשלט למהגרים אפריקנים-מוסלמים בלתי חוקיים לאירופה. עוד הצלחה אמריקנית מדהימה.

אותו מר בלינקן, שהיה סגנו של ג'ון קרי, מזכיר המדינה של הנשיא אובמה, היה מעורב בבישול הסכם הגרעין הראשון עם איראן. כיום הוא המאיץ הראשי של האוקראינים להתגרות ברוסים. משגה פוליטי-דיפלומטי ראשון במעלה שהביא על אוקראינה הרס והרג שלא ייאמנו באירופה, שלא היה כמותו מאז תום מלחמת העולם השנייה (1945). הוא גם האיש שדוחף את האמריקנים להסכם גרעין מספר 2. שאבינו שבשמיים ישמור אותנו מידידינו. מאויבינו נדע להישמר היטב בעצמנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. רק על עצמנו אנחנו יכולים לסמוך. בסופו של דבר כל אחד דואג לעצמו

    1. לאון
      תודה על תגובתך. בדיוק כך. רק על עצמנו. כך היה, כך הווה וכך יהיה.

  2. בכירה במפלגה הדמוקרטית בארה"ב טאלסי גבארד מאשימה את וושינגטון בתמיכה במלחמות בעולם באיצטלה של הבאת הדמוקרטיה אבל בעצם מתוך אינטרסים כספיים הנבנים ממלחמות. כך גם הסיפור הטרגי של אוקראינה.
    https://hebrewnews.com/article/50363

    1. אביבה היקרה
      תודה על תשומת לבך, הערתך הנכונה וההפניה לדברי טאלסי גבארד.
      אגב, שימי נא לב לכותרת המאמר – "האם האמריקאים פועלים מתוך אינטרסים מוסתרים".
      אכן חברות אמריקאיות קשורות לממסד האמריקאי ומרוויחות הון עתק מהמלחמות,
      הן אלה שהאמריקאים מעורבים בהן והן אלה שהם רק מסייעים להן, למשל אוקראינה.
      נזכיר כדוגמה את סגן הנשיא דיק צ'ייני שהיה יו"ר מועצת המנהלים של הליברטון.

  3. דגני- הוסף בבקשה לרשימה את ההצבעות הדמוקרטיות ברצועת עזה שהביאו את החמאס לשלטון, ישראל סרבה תחילה לאפשר בחירות ברצועה, אך בלחץ ארהב- היא נכנעה לתכתיב- והתוצאות ברורות לכול ילד בעוטף
    לו היו היום בחירות "דמוקרטיות" בגדה- סביר שהחמאס היה היום בשלטון בחסות ארהב.. יש להניח שכול עוד המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית בשלטון- ימשיכו האמריקנים במאמציהם לכפות "דמוקרטיה" במקומות שתרבותם אינה מסוגלת להכיל זאת. לציין שאובמה לא היה לבד במסע הזה, בוש התגאה בבחירות הדמוקרטיות בעירק, ומאז הם במלחמת אזרחים בה נהרגו עד היום מאות אלפים.

    1. לגדעון שניר
      תודה על הערתך. אתה 100% צודק. אני בוודאי יכול להביא עוד הרבה דוגמאות לעניין זה. פשוט יריעת המאמרים כאן קצרה בהתאם להנחיות המערכת.

  4. ישראל לא יכולה להרקיד את כל העולם לפי העמדות שלה. יש עוד דעות ועוד אינטרסים

    1. אהרון ש. הנכבד
      אינני מבין את הרלוונטיות של תגובתך. את מי ישראל מרקידה לפי עמדותיה? על אילו דעות ואינטרסים אתה מרמז?

  5. יש רק צדיק אחד, חובב ציון מושבע, ישר דרך, מונע מערכים ושמו טראמפ. כל היתר הרי פסולים בעיניך

    1. למגיב – עמדתך ידועה
      בהחלט. עמדתי ידועה. אני שמח על כך. בוא נראה מה יהיו תוצאות בחירות האמצע בארה"ב. מקווה שטראמפ יתחזק.
      אגב – לא כל היתר פסולים בעיני. רק חלקם. כן, כל אלה שמזיקים לישראל. ברני סנדרס למשל.

  6. שכחת את ה"הצלחה" האמריקאית בויאטנם ובסינגפור. ומה הם השיגו באפגניסטאן? אבל דבר אחד רצוי לא לשכוח – הסיוע לישראל במלחחת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. כאן דווקא התיזה שלהם לתמוך במדינה דימוקרטית עבדה לטובתנו.

    1. גיורא קימל יקירי,
      ברשותך, אני מקווה, קצת היסטוריה – במלחמת ששת הימים ארה"ב לא עזרה לישראל. להפך, היא נמנעה אפילו מלהזדהות עם ישראל בשל מדיניות שלא כאן המקום לפרטה. ישראל במלחמת ששת הימים הייתה מצוידת בציוד צרפתי. גם הקשר עם צרפת השתבש בשל קטנוניותו של הנשיא דה גול. כאשר ישראל נזקקה לטנקים מתקדמים במקום השרמנים והאם-איקסים הישנים, האמריקאים סרבו לספק לנו פאטונים. לאחר לחץ של ארגונים אזרחיים בארה"ב האמריקאים הסכימו לאפשר לגרמנים לספק לישראל פאטונים מגרמניה.
      רק עקב הניצחון המופלא במלחמת ששת הימים ארה"ב גילתה "לפתע" את ישראל ונוכחה לדעת "שכדאי לעבוד" איתנו. תעשיות הביטחון האמריקאיות הבינו שישראל תהווה שוק מעולה למוצריהן. כך וגם אחרת בממשל האמריקאי החליטו לממן סיוע לישראל. דהיינו כסף אמריקאי הוזרם מהקופה הפדרלית לתעשיות הביטחון האמריקאיות ואילו ישראל קיבלה את הברזלים והפלסטיקים והפכה למעבדת ניסויים מוצלחת ביותר לנשק אמריקאי. מאז, במשך 55 שנים נמשך "הרומן" הביטחוני בין ישראל לארה"ב. עד שכיום מדינות נאט"ו החליטו להקים מערכת הגנה רב שבית נגד טילים שתכסה את מערב אירופה, כאשר ספקית "הברזלים והפלסטיקים" תהיה ישראל.
      כל זה רק בקטנה.

  7. אובמה נתן לישראל תקציב צבאי במתנה יותר מטראמפ. הוא גם חיסל יותר אנשי מפתח מהטרור האיסלמי. אל תכעס על האמריקנים שלא תמיד חושבים בדיוק כמונו.וגם אצלנו לפחות חצי חושבים שצריך לעשות הפוך ממה שהממשלה עושה

    1. לכותב התגובה "עובדות בבקשה",
      בארה"ב התקציבים, כולל סיוע חוץ, מתקבלים בהחלטת קונגרס. לישראל ניתן סיוע ביטחוני (לא תקציב צבאי במתנה) בהחלטת קונגרס ל- 10 שנים. זה לא "אובמה נתן לישראל". אם זה היה תלוי בו בלבד אין לדעת מה היה קורה. לגבי חיסול טרוריסטים איסלאמיסטים – לארה"ב יש חשבון עם האסלאם הרדיקלי הרבה יותר רחב מאשר לישראל. ועוד – אינני כועס על האמריקאים. להפך. יש בי הערצה גדולה לארה"ב, מה גם שיש לי ילדים ונכדים שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך