מי מפחד מגלובליזציה?

עתיד הגלובליזציה והשפעתו של הפורום הכלכלי העולמי
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

המהפכה הטכנולוגית שהחלה במחצית השנייה של המאה הקודמת שינתה את חיינו. מאז ימי המחשב הראשון, שהציל את מלחמת העולם השנייה, וגודלו היה כגודל חדר, ועד המחשב הנייד הנוכחי – חיינו השתנו ללא הכר. השינויים התחוללו בכל תחומי החיים: התרבות והפנאי, הבריאות, הכלכלה, החינוך, הביטחון ואפילו בתחום היחסים הבינאישיים.

אחד הדברים החשובים ביותר שקרו כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית הוא התפתחות הגלובליזציה. העולם הפך להיות כפר גלובלי גדול. משמעות הגלובליזציה היא הסרת גבולות בין מדינות, בין קהילות ובין אנשים. הגבולות יכולים להיות פיזיים, כמו למשל, היעדר גבולות בין מדינות אירופה, או גבולות וירטואליים, כמו מעברי תקשורת ללא גבולות, העברת אינפורמציה ללא גבולות, מעבר סחורות ללא גבולות, או מעברי אנשים ללא גבולות.

ברם בנוסף להיעדר גבולות, הגלובליזציה גרמה לתופעה חשובה נוספת: תלות הדדית בין מדינות. בעולם המודרני, מדינה אינה יכולה לייצר בעצמה את כל המוצרים שהיא זקוקה להם כדי להתקיים. מאז ימי המהפכה התעשייתית, ובעיקר בעולם הגלובלי, הלכה והתגברה התלות של כל מדינות העולם אלה באלה. אנחנו זקוקים ליבוא נשק, ליבוא חומרי גלם, מזון, תרופות, ביגוד ועוד. אנחנו גם מייצאים למדינות העולם מוצרים שאנחנו מייצרים ואשר מדינות אחרות זקוקות להם. התלות ההדדית הזאת מתבטאת בכל תחומי החיים.

בתרבות, למשל, אומנים זרים מופיעים אצלנו, ואומנים ישראלים מופיעים במדינות העולם. חידושים והמצאות ישראליות בתחומי הרפואה, הביטחון, אפילו החקלאות, זקוקות לשוק הגלובלי כדי היות רווחיות.

הגלובליזציה והתלות ההדדית גרמו לשתי תופעות חשובות, המנוגדות זו לזו: מחד גיסא, הגדלת העושר של המדינות וחיזוק עוצמתן, אך מאידך גיסא, העצמת חולשותיהן. המהפכה הטכנולוגית גרמה לגידול בעושר הלאומי, הביאה להתמקצעות והתייעלות בתחומי הייצוא, ולהתייעלות בתקשורת הבין-מדינתית, אך בה בעת הגלובליזציה הביאה איתה תלות המחלישה את עצמאות המדינות ואת יכולתן להתקיים באופן עצמאי ללא תלות במדינות אחרות.

בעיה נוספת שהתעוררה בעקבות המהפכה הטכנולוגית היא שהגלובליזציה והתלות ההדדית חדרו גם לתחום הפוליטי. המהפכה הטכנולוגית העצימה והגדילה את כמות ואיכות הארגונים הבינלאומיים המטפלים בנושאים הקשורים לגלובליזציה, ובעיקר לעתיד כדור הארץ ותושביו. ארגונים אלו, שהגדול והחשוב ביניהם הוא האו"ם, התחזקו מאוד בעקבות המהפכה הטכנולוגית והם מקדמים נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים במלוא המרץ. לדוגמה את ארגון הסחר העולמי – WTO ,World Trade Organization. ארגון זה שהוא אחד מסוכנויות האו"ם, מגדיר, קובע ומפקח על הסחר העולמי. הארגון שולט שליטה מלאה על חוקי הסחר העולמי שכוללים מדיניות מכסים, אישורי יצוא ויבוא, והכול בסכומים שעולים על מאות טריליוני דולרים בשנה. ארגון הסחר העולמי משמש גם כבית משפט בינלאומי מינהלי, והוא רשאי להטיל קנסות אדירים על מדינות וחברות עסקיות כמו גוגל, למשל, שנאלצה לשלם מיליארדי דולרים בגין הפרות של תקנות הסחר של הארגון.

סמל הגלובליזציה הוא הוועידה הכלכלית העולמית המתקיימת מדי שנה בעיירה דאבוס אשר בשווייץ. בוועידה היוקרתית משתתפים פוליטיקאים (ראשי מדינות), לצד עשירי העולם שעומדים בראש חברות כלכליות גלובליות. זהו אירוע גלובלי שנתי, שבו נקבעים כללי המשחק הקפיטליסטי לשנה הקרובה.

ברם מה שמעניין ומדאיג במיוחד הוא שלאחרונה הגלובליזציה החלה לחדור לתחומי המוסר, וההגינות האישית. לפני כעשרים שנה הוקם "הפורום הכלכלי העולמי", שמנסה להחליף את המשטר הקפיטליסטי והנוכחי, ולהקים סדר עולמי חדש. הפורום מנסה להקים ממשל בינלאומי של "בעלי עניין" או במילים אחרות "משפיענים", מנהיגים גלובליים שיטפלו בבעיות האקלים ובאיכות הסביבה, ברעב ובאי-שוויון, בהקצאת משאבים, זכויות אדם, איכות סביבה, התחממות כדור הארץ, צדק חלוקתי, ועוד. מייסדי התנועה שואפים לגבש מדיניות אחידה לכל אזרחי העולם, והקימו את "המועצה לעסקים בינלאומיים של הפורום הכלכלי העולמי". האידאולוג הראשי של התנועה הגלובלית החדשה הוא הפרופסור הגרמני קלאוס שוואב. בשנת 2010 פרסם שוואב דו"ח הקורא למנהיגי העולם, למדענים, לראשי חברות כלכליות ולמנהלי ארגונים בינלאומיים לגבש תכנון גלובלי חדש, ולהקים "ממשל" או "משילות" בינלאומית של "בעלי עניין" שינהלו את ענייני העולם.

נכון להיום, "המועצה לעסקים בינלאומיים של הפורום הכלכלי העולמי" גיבשה מדד מיוחד, שנקרא ESG " Social Environmental Governance ". מדד ESG מורכב מכמה פרמטרים שמודדים את ביצועי העסק וכוללים: פליטת גזי חממה, העסקת בני מיעוטים, צדק חברתי, רעב, אי-שוויון, תנועת ה-Me Too, ועוד. לפי דו"ח הארגון, נכון להיום, בין 30 ל-40 טריליון דולר מושקעים בעסקים שהתחייבו להתנהל לפי הקריטריונים של ה-ESG. בית ההשקעות BLACK ROCK הודיע כי שילב את עקרונות ה-ESG בתהליך ההשקעות שלו. לא משקיעים אם אין לבית העסק מחויבות ל-ESG. בארץ, "יונילוור" ישראל דיווחה ביולי השנה שקיבלה מארגון ה-ESG דירוג פלטינום פלוס. וכך גם חברות נוספות כמו אוסם, תנובה, החברה המרכזית למשקאות, כאל, אינטל, אלביט מערכות, ועוד. על בסיס ה-ESG מחליטים בתי השקעות במי להשקיע. התוצאה, התאגיד הבינלאומי הקים שלטון בינלאומי ששולט בשוק העולמי, ויש לו מנוף. מי שלא ממלא אחר הפרמטרים הבינלאומיים – לא ישרוד.

האם זה עתיד הגלובליזציה? קשה לדעת. האם תקום תנועה נגדית שתילחם בפורום הכלכלי העולמי? ימים יגידו. איך הדברים משפיעים על כלכלת ישראל? האם הפורום יקטין את העוני בישראל, יגדיל את הצדק החברתי? ימים יגידו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. תיכף יקפצו כאן אויבי הגלובליזציה
    בוודאי שיש חסרונות, וקודם כל נדידה של העמים המפגרים יותר
    אבל יש אין סוף יתרונות בפתיחות, ואני לא מתייחס ישירות למאמר
    בחופש התנועה, בשווקים חופשיים, בפתיחות לערכים, בהכרת האחר

    1. בחיי שאתה צודק לפחות בשורה הראשונה. נדידה מאסיבית של מיליוני בני אדם לארצות העשירות. הרס של החברה האנושית בארצות העשירות. נא ראה מה שקרה השבוע בשוודיה. מה שקורה בעוד ארצות במערב אירופה ובארה"ב. ראשון נפגע מעמד הפועלים בארצות העשירות. לא. אין לגלובליזציה אין-סוף יתרונות. ואם יש פתיחות לערכים הרי שזו פתיחות לערכי עבריינות בינלאומית וניצול של בני אדם באופן מחפיר.

  2. מהי באמת גלובליזציה: אכן כפי שנכתב במאמר זרימה חופשית ללא גבולות גאוגרפיים וללא מכס של מוצרים, שרותים, תשלומים, רעיונות ועוד.
    הנה דוגמא – בישראל סניף של חברת אופנה צרפתית. משרד חברת האם שלה בוואדוז (ליכטנשטיין). יצור הבגדים מתבצע בבנגלה-דש. פרופורמה אינווייס נשלחת מצרפת. הבגדים נארזים במכולות שנשלחות לנמל ישראלי. התשלום עבורן מתבצע מוואדוז על פי הפרופורמות. כמובן במחיר עלות הייצור. החשבוניות ליבואן הישראלי נמשלחות מוואדוז כאשר פקידי החברה מכפילים את מחיר הבגדים לפחות פי 5 בהתאם ליכולת השוק הישראלי לשלם. היבואן הישראלי מוסיף כמה אחוזי רווח. החנות מוכרת במחיר הישראלי הגבוה אחרי שהועמסו עליו הוצאות ורווחי החנות. רווחי ענק מצטברים במשרד החברה בוואדוז המהווה למעשה מקלט מס. עם רווחים אלה צומחת החברה הצרפתית והופכת למולטיניישונל ענק שברשותו כסף רב שעמו יכולה החברה לקנות כל גורם מפריע למסחר הבינלאומי שהתפתח במסגרת הגלובליזציה. מה התוצאה מכל זה – בישראל "נשות החברה" משלמות הון עתק עבור מוצרי האופנה. רואי החשבון של החנות מסדרים מאזן עם הפסד קל. כך החנות לא משלמת מסים בישראל. כיוון שיש הרבה גלובליזציה הכסף במערכת המס בישראל פוחת והממשלה מאבדת את היכולת לספק שירותים חיוניים לציבור הישראל. בבנגלה-דש הפועלים\ות שתופרים את הבגדים מקבלים שכר רעב. אינם יכולים להתקדם בחיים ולהקנות לילדיהם לימודי ליבה. כך הפיגור שם נמשך ואף מעמיק. בצרפת יכולים בעלי השליטה לקיים חיים משוגעים ללא צורך לייצר דבר באמצעות הכסף הגדול שמוזרם אליהם מוואדוז. תצוגות האופנה משתוללות, ההטרדות המיניות מתעצמות. בעלי השליטה שולחים לפרלמנט נציגים שדואגים לחוקק חוקים לטובת הגלובליזציה. מדפיסים בעיתונות מודעות, ומממנים תכניות טלוויזיה לטובת הגלובליזציה. כך עובדת המערכת, צומחת משנה לשנה ומשמידה, אמנם באיטיות, את רמת חייהם ועתידם של המעורבים בתהליך כאשר האלפיון העליון ב- OECD חוגג ואף מעצים את המכירות של אמצעי מניעת הריונות.

  3. לא מפחד- אך מוטרד מאד
    לצורך הדיון גם חוברת לא תספיק, אך בכול זאת משהו: נתחיל בכך שה"גלובליזציה" לא המציאה שום דבר חדש, הרבה קודם היה מסחר בין- לאומי, ותמיד אנשים וידע נעו בין מדינות- אלא שהפעם- עקב התפתחות טכנולוגיית התקשורת העולמית (אינטרנט, טלפונים ניידים, סיבים אופטיים, לוויינים וכו) זה נעשה ביתר קלות. ונגישות לכול. ומכאן ההבדל המהותי שהפעילות הכלכלית הבין לאומית שקודם נעשתה בין ממשלות מדינות ובאחריותן- החלה להיעשות בשלב השני באופן ישיר בין חברות ותאגידים- שמטרתם הייתה לפתח שווקים נוספים לתוצרתם, ובשלב השלישי – באופן ישיר בין אנשים! באופן שהגביר את כושר היזמות והאינדיבידואליזם הכלכלי- הפוליטי- הליבראלי, זכויות הפרט והקניין וכו.
    מנגד- רבה פגיעותה כפי שהתגובות הקודמות פרטו נכונה. עיקר הפגיעה היא בשליטה הגוברת של התאגידים הכלכליים על מדיניות החוץ והפנים של מדינות המדינות, ושינויים בסוגי התעסוקה בין מדינות מפותחות ומתפתחות שיצר הזדמנויות אך גם משברים חברתיים ותעסוקתיים . יתרה מכך- גברה רמת ה-אי וודאות בחיי הפרט, כאשר העוגן הלאומי (דגל, כסף, שפה, תרבות) החלו לאבד ממשמעותם החשובה, בהענקת ביטחון ויציבות, ובין השאר- הגירה מסיבית: במקום לסייע בפיתוח מדינות כושלות- ניצלו תושבי הלא מפותחות את חולשת הדמוקרטיות המערביות המדושנות ודחפו את אזרחיהם לפלוש למדינות המפותחות שקיבלו אותם ברוחב- לב ליבראלי/ פרוגרסיבי תחת הכותרת "רב לאומית" שהתבררה כאסון חברתי המעמיד מדינות בפני מלחמת אזרחים בלתי נמנעת כאשר התברר כי המהגרים אינם מנסים כלל להשתלב בתרבות המארחת (כך חשבה אירופה בנאיביות חסרת אחריות) אלא להחליף אותה בשלהם.
    לכן אין פלא שהתפתחה תנועת נגד חריפה למגמת הגלובליזציה- שהתבטאה בין השאר בריבוי בריתות בין מדינות להגנה הדדית, הגברת החסמים נגד יבוא להגנה על הכלכלה המקומית, מגמה של מדינות לבדלנות אוטונומיה ופירוקן של התחברויות פוליטיות בעבר- למען עצמאות ריבונית מדינתית. יש להניח שעם הזמן יתייצב העולם בנקודת איזון חדשה בין שתי המגמות- כפי שמשבר האקלים הגלובלי יחייב זאת!

    1. לגדעון שניר
      כדבריך – אתה מוטרד מאד. בצדק רב. למעשה סוג של מלחמת אזרחים כבר פרצה בכמה ארצות אירופאיות. ראה בשוודיה, מפלגה עם רקע פשיסטי קיבלה קרוב לרבע מקולות המצביעים בבחירות האחרונות. כנ"ל בצרפת של גברת לה-פן. ובגרמניה – שאלוהים ישמור מפני הניאו-נאציזם. ואלה רק "צימוקים" להדגמה מתוך "עוגת הפרי" שטבחי הגלובליזציה אופים לנו באירופה. לתשומת לב תומכי הגלובליזציה שלא מבינים באיזה עולם אנו חיים.

  4. הויכוח אם זה טוב או רע מיותר. זאת עובדה שרק תתעצם. על מנהיגי הארצות הנאורות המובילות לחזק את היתרונות של התופעה ולנטרל את החסרונות.

  5. אנטי דמוקרטים וגזענים הם ראשי המתנגדים לגלובליזציה

  6. אתה לא מבין שהגלובליזציה מרסקת את הדמוקרטיה ופוגעת קשות בשכבות החלשות (גזענות) ?
    ליניב מירון – גלובליזציה מעצימה מולטיניישיונלס ומחלישה את המדינות. אולי תפרט מהם היתרונות לעומת החסרונות של גלובליזציה.

    1. למשיב לתומך
      אתה צודק, מה עוד שתומכי הגלובליזציה לא פעלו מתוך שיקולי הרחבת הדמוקרטיה בעולם אלא מתוך שיקולים כלכליים עסקיים- זה המנוע- וכול השאר הם טרמפיסטים "פרוגרסיביים" . אפילו שבדיה נושאת דגל הטהרה-
      קונה מתכות יקרות לצרכי הטלפוניה שלנו, מהיכן? ממכרות העבדים בקונגו- באופן מודע כולל ההברחות….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך