תיאוריית השלום הדמוקרטי היא אחת מהתיאוריות הדומיננטיות ביחסים בינלאומיים. על פי תיאוריה זו מדינות דמוקרטיות אינן נלחמות אחת בשנייה, ולכן הרחבת מעגל המדינות הדמוקרטיות בעולם הוא צעד חיובי. לאחרונה מתחזקת תיאוריה נוספת – תיאוריית השלום הגריאטרי.
על פי תיאוריית השלום הגריאטרי מדינות שבהן האוכלוסייה הולכת ומזדקנת נוטות פחות להיות מעורבות במלחמות. הצפי הוא שלקראת שנת 2050 לפחות 15 אחוזים מאוכלוסיית העולם יהיו בגיל 65 שנים ומעלה. לצד העלייה בתוחלת החיים במדינות המערביות, הילודה בהן הולכת ופוחתת. גם ארצות הברית נפגעת מכך, אם כי פחות ממדינות מערביות אחרות, שכן ארצות הברית היא מדינת הגירה והמהגרים אליה הם צעירים.
דו"ח עדכני של האו"ם מראה כי הגידול בתוחלת החיים והירידה בריבוי הטבעי צפויים להכפיל את מספר הקשישים בני 60 ויותר, מ-245 מיליון, מספרם כיום, לכ-406 מיליון בשנת 2050. על פי הדו"ח, הירידה החדה בשיעור הילודה, גרמה לשיעור גידול אוכלוסין שלילי.
לעומת זאת, כלל אוכלוסיית המדינות הפחות מפותחות, צפויה להכפיל את עצמה, וגם אוכלוסיית המדינות המתפתחות אמורה לגדול, אם כי בשיעור נמוך יותר בהשוואה למדינות המפותחות: מ-4.6 מיליארד כיום, ל-6.2 מיליארד בשנת 2050.
לעלייה בתוחלת החיים יש משמעויות בינלאומיות וביטחוניות לא מבוטלות. מדינות נאלצות להקציב סכומים הולכים וגדלים לתשלום קצבאות פנסיה וזִקנה לאוכלוסייה שאיננה תורמת יותר לתוצר הלאומי. גם קצבאות הפנסיה לגמלאי צבא הולכות וגדלות. בשל הוצאה זו למדינות המערביות יהיו פחות משאבים להוצאות כמו משכורות למשרתי שירות צבאי בפועל ולאמל"ח.
הבשורה הטובה לעולם לאור הזדקנות המדינות המפותחות היא שהן תאלצנה להשקיע יותר באוכלוסיית האזרחים הוותיקים על חשבון ההוצאות הצבאיות וההיערכות למלחמות – מה שאולי יקטין את ההסתברות למלחמה בין המדינות המפותחות. מנגד, יש לזכור, כי המדינות הבלתי מפותחות נשארות צעירות מפני שתוחלת החיים בהן אינה גבוהה אולם שיעור הילודה בהן גבוה. מדינות אלו, שאחדות מהן נחשבות למדינות סוררות, עלולות לקרוא תיגר ביטחוני על המדינות המערביות.
גורם נוסף שעשוי לתרום לירידת הסבירות למלחמות הוא הזדקנות המנהיגים. מנהיגים הנמנים עם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים חפצים להירשם ולהיזכר בדפי ההיסטוריה כמי שתרמו לשלום ולא כמי שהובילו למלחמות.
המסקנה המתבקשת מתהליכים אלו של הזדקנות אוכלוסיית המדינות המערביות היא שהדאגה לאזרחים הוותיקים והשקעה באיכות חייהם יגרמו לכך שפחות משאבים יוקצו להצטיידות צבאית והסבירות למלחמה תפחת. חשוב שמגמות אלו תתרחשנה גם במדינות המתפתחות.
18 תגובות
אין במציאות בסיס איתן לשתי התיאוריות. בריטניה הגדולה "אם הפרלמנטיזם" ניהלה מלחמות, בין השאר בהודו , בדרום אפריקה ובעוד מקומות להרחבת האימפריה. ארה"ב (הדמוקרטית) ניהלה מלחמות נגד השבטים הילידים (האינדיאנים), נגד מקסיקו ונגד ספרד כדי לכבוש שטחים ולספח אותם לטריטוריה שלה. ויש עוד דוגמאות.
גם התיאוריה על הגריאטריה נראית צולעת. לדוגמה השליט העליון של אירן חמינאי – שעבר לאחרונה ניתוח מעיים קשה ומסוכן, וייתכן שהוא גם סנילי, לא נראה שהוא רגיש לסבל של האוכלוסייה האירנית, מחסור במזון , אינפלציה מאסרים של מתנגדים לדיכוי. גם בארצות "אוטוקרטיות" אחרות היו שליטים גריאטריים עריצים למשל עד לא מזמן בקזכסטאן, ולפני כמה עשרות שנים בסין.
הדוגמאות שאתה מביא הן מלחמות של דמוקרטיות נגד לא דמוקרטיות.
תנסה למצוא דוגמאות של מלחמה של דמוקרטיה מול דמוקרטיה. לא תמצא.
אגב מלחמה ביחסים הבינלאומיים מוגדרת כהתנגשות בין שני צבאות בשדה הקרב עם 1000 הרוגים ומעלה.
צודק.
כאשר הגבתי לא חשבתי על הנקודה הזאת.
ההבדל בין דמוקרטיות לדיקטטורות וההשלכות של שכנות/ גבול משותף ולפעמים משטר שמבוסס על אלימות ודיכוי גם כאשר הגבול אינו משותף ואירן היא דוגמה טובה לרוע " חובק עולם".
מלחמה בין מדינות דמוקרטיות: מה עם המלחמה בין בריטניה ובין ארגנטינה על איי פוקלנד? גם מלחמת הצפון נגד הדרום בארה"ב הייתה בין שתי ישויות דמוקרטיות.
זה נכון בחלקו.
לדעתי, התזה הזאת נכונה למדינות אירופאיות שהגבולות שלהן גובלות במדינות אירופאיות אחרות, אבל תמיד ימצא היוצא מהכלל ודוגמה טובה היא מנהיגה של רוסיה שכבר יצא למספר מלחמות וכיבושים במדינות הגובלות בארצו.
מנהיגי סין שלוטשים עיניהם לטייוואן ואפשר להכניס גם את צפון קוריאה למרות הנשיא הצעיר העכשווי שם אבל המדיניות לא השתנתה שם גם כאשר סבו ואביו שלטו במדינה.
יש גם את המדינות המפותחות כמו ישראל כדוגמה שגבולותיה מוקפות במדינות עויינות שללא קשר לגילאי מנהיגיה, מטרתם אחת ויחידה…להשמידה. לכן,
אני חושב שלתזה הזאת צריך להוסיף את הפן היותר דומיננטי מהגיל וזאת דת/ תרבות.
ישנן דתות שבסיסן מעודדות אלימות כנגד כל מי שכופר בדתם ואפילו כנגד זרמים שונים באותה הדת שכוללים, רצח, ירי חסר הבחנה לתוך קהל חף- מפשע ללא הבדל גיל ומין ושליחת מתאבדים.
כך שהתזה נכונה, אבל צריך לסייג אותה לאזורים והתרבות של האנשים באותם אזורים.
בקשר לתגמול רב יותר לקשישים, מזה זמן רב הקשישים בסדר היום של מדינות ללא חשש ממלחמות ומצד שני מדינה שהמלחמות והפיגועים וניסיונות פיגועים הם חלק מסדר יומה, תגדיל את תקציב הביטחון על חשבון הקשישים שאין להם כוח אלקטורלי משפיע שיכול ליצור איזונים בין יוקר המחייה לגמלאותיהם.
לכן, ולמרות כל אשר כתבתי, על מנת שהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינה, קרי, קשישים, נכים וכול מי שנזקק לקצבה מהמדינה, חייבים להתאחד תחת גוף אחד שייצג אותם ויבחר לבית הנבחרים (כנסת) באותה המדינה. רק הם יוכלו לטפל בקצבאות, ביוקר המחייה ולעגן אותן בחוק יסוד שלא ניתן יהיה בעתיד להפר אותן.
בכול המדינות המתוקנות מפלגות כאלה ישנן למעט בישראל בעיקר בגלל מאבקי כוח ואגו של קבוצות שמתיימרות לייצג אותם ובמקום להתאחד נלחמות אחת בשנייה ויוצרות לפירוד שבסופו של דבר פוגע בהם עצמם. אם ניקח את ישראל כדוגמה, התהווה בה מפלגה שמתחייבת לטפל בדיוק בנושאים האלה בשם: נתי"ב (אות בקלפי ני), אבל במקום שכול הקשישים והנכים והאוכלוסיות המוחלשות בישראל יצטרפו אלה וישנו את עתידם, הם תוקפות ופועלות נגדה.
במקרה והיריבויות לא תפסקנה ומנהיגי הקבוצות לא יתעשתו על עצמם… מי שיפסיד את הסיכוי לשיפור מצבם, יהיו הם עצמם, במקום חיוך ותחושת סיפוק למחרת הבחירות, הם ימשיכו ליילל מול הטלוויזיה ויאשימו את כולם, למעט את האשם האמיתי, עצמם.
מאמר מעורר אופטימיות, תרומה לחשיבה מקורית בנושא.
נשמע הגיוני. מקווה בכל ליבי שהתחזית תתגשם.
לד"ר אפרים כהנא,
במאמרך שלעיל תיאור התהליך העובר על המין האנושי הוא כמובן נכון מאד. באחד המאמרים הקודמים שלי כתבתי ששני גורמים: המצאת אמצעי מניעת הריונות שנכנסו מאסיבית לארצות המפותחות, וגילוי הויטמינים והאנטיביוטיקה שהוכנסו מאסיבית לארצות המפגרות, הם עיקר הגורמים לתופעות שהעלית במאמרך. אבל לא התייחסת לתוצאות העיקריות הנובעות מהתהליך. נכון, ממשלות במדינות המפותחות יאלצו להקציב יותר כסף לתמיכה באוכלוסיות המבוגרות. אבל התוצאות ההרסניות של התהליך והן כבר מורגשות, הן רעב ועוני בארצות המפגרות. ההגירה לארצות המפותחות מתעצמת ומכאן נגרם נזק אדיר לחברות האנושיות בארצות המפותחות. הדוגמה השוודית היא הדוגמה האחרונה שמאשרת לנו את קיום התופעה.
מעניין ונשמע משכנע. אז אנו צפויים לכך שלא יהיו מלחמות בעולם המתקדם. אבל כן יהיו בין ארצות מפותחות לארצות מפגרות, ביוזמת המפגרות
למרבה הצער, הצורך בהגדלת ההוצאות לצרכי רווחה יתנגש (ויפסיד) בצורך בהגדלת ההוצאות הצבאיות, לאור החרפת יחסי ארה"ב לסין ואירועים כמו המלחמה באוקראינה.
אבל דוקא אצלנו, בשל ריבוי הילגים אצל החרדים והדתיים, הגיל הממוצע ירד. האם אני צודק?
זאת ועוד
הדמוקרטיה המהוללת של הפוליס היווני אתונה במאה החמישית לפני הספירה, בהנהגתו של פריקלס, הידרדרה תוך כמה עשרות שנים לשלטון של דמגגוגים, שגררו את אתונה למלחמות עם ספרטה ובעלות בריתה שנמשכו בקירוב 70 שנה. המוטיבציה גם כח וגם ואולי בעיקר כסף.
מחשבה אסטרטגית לטווח ארוך. לא אפשרי במדינה שכל חודשיים מתחלפים המנהיגיגים ובין לבין הם רבים בניהם
ותוחלת החיים רק תמשיך לעלות.
מה שמחזק את התופעה, ללא כל קשר אליה, זה קודם כל הגלובליזציה שמאמר אחר באתר דן בה כעת
אני אוהב מאמרים כאלה שאין בהם פרובוקציה והם מעוררים דיון גם אם מסכימים וגם אם לא מסכימים לדעתו של הכותב
ניתוח מעניין וגם אני מצטרף לתקווה שהנחת היסוד כאן תתממש.
תמיד ימצאו המנהיגים שימצאו תירוץ לגרור את עמם למלחמה וזאת בכדי לחזק את שלטונם