ההתבוססות הרוסית בבוץ האוקראיני

ב-24 בפברואר 2022 החלה כניסת הכוחות הרוסיים לאוקראינה. על פי תכנית המבצע המקורית, כוח החלוץ המוסק היה אמור לכבוש את שדה התעופה ע"ש אנטונוב המצוי בקרבת הבירה קייב ולפתוח אותו מיד בפני רכבת אווירית של כוחות. אלה היו אמורים להשתלט במהירות על הבירה קייב ולהמליך בה ממשלה חליפית ונאמנה למוסקבה. אך מודיעין מערבי מדויק שהועבר מבעוד מועד לאוקראינים הביא לסיכולה של התכנית הרוסית, ומאז דומה שכל המאמצים, התכניות ושינויי הכיוון שנקטו הרוסים לא הצליחו להקנות להם הישגים שניתן להתהדר או לנופף בהם.

ככל שחלפו הימים נחשפנו כולנו ליותר ויותר ביצועים מביכים מצד הצבא הרוסי. מרמת הלוחמים הבודדים והמוטיבציה הירודה שהפגינו, דרך דרגי פיקוד השדה ועד לתחום הלוגיסטי, שהתאפיין בניסיונות מוזרים למדי של הנעת כוחות גדולים ודחיפת ציוד ולוגיסטיקה. כנגד כל אלה וככל שחלפו השבועות והחודשים, ההתנגדות האוקראינית הפטריוטית והאמיצה החלה לקבל אט אט צביון צבאי מסודר, מאורגן ואפקטיבי יותר. בד בבד אספקת האמל"ח מצד מדינות נאט"ו ובכלל זה כמויות לא מבוטלות של נשק מדויק כבר הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הצבא הרוסי.

בחודש אפריל, לאחר כחודש וחצי של לחימה ולנוכח האכזבה הקשה בקרמלין מתוצאות הלחימה, הודיע הנשיא פוטין על הדחת מפקד הכוחות הרוסיים באוקראינה. את מקומו החליף הגנרל אלכסנדר דבורניקוב, אדם קשוח ואכזר שהכינוי שדבק בו הוא "הקצב מסוריה". בתוך ימים הודיע פוטין כי שלב א' של הלוחמה הגיע לסיומו (כביכול) ונפתח "השלב השני" של המערכה, קרי הקרב על "דונבאס". לא חלפו אלא כחודשיים נוספים והנשיא פוטין, שהמשיך להתאכזב מביצועי צבאו גם בשלב השני, קיפד את ראשו של הקצב מסוריה. תחתיו מונה הגנרל סרגיי וולדימירוובייץ', מפקד חילות האוויר והטילים ברוסיה. במינוי חריג זה היה משום הודעה על שינוי תפיסה וטקטיקה, כלומר מעתה פחות עימותים קרקעיים ישירים שעולים לרוסים בלא מעט דם וציוד, ולעומת זאת הגברת האש והתקיפות מנגד, כלומר מהאוויר ובאמצעות ארטילריה רקטית וטילים.

כך נוצר בשבועות האחרונים מעין סטטוס-קוו – הרוסים למעשה נעצרו בחזית המזרחית ואף ניסיונם הנוכחי של כיבוש דונייצק נבלם. לעומת זאת בדרום, בדגש על אזור העיר חרסון, מתקבל הרושם שהאוקראינים מצליחים לדחוק את הכוחות הרוסיים לאחור. בקרבות אלו מופעלות לראשונה סוללות הארטילריה המתקדמות והמדויקות HIMARS, שסופקו לאוקראינים על ידי ארה"ב. בניגוד לנשק הרקטי הרוסי, שרוב רובו אינו מדויק, רקטות ה-HIMARS מדויקות מאוד, עד כדי סטייה של מטרים ספורים, וכך בשילוב עם נתוני מודיעין המתקבלים באוקראינה מצבאות מערביים האוקראינים מצליחים לפגוע עם רקטות חדשות אלו במפקדות, במחסני תחמושת ובגשרים חיוניים, ולהסב להם נזקים קשים.

החורף הקרוב ודאי לא אמור לשפר את מצבם וניידותם של הכוחות הרוסיים באוקראינה, וכבר עתה ניתן לומר שהכוחות הרוסיים כמעט אינם יוזמים פעילויות חדשות או התקפיות קרקעיות. על כן ניתן לשער כדלקמן:

• עיקר המאמץ הרוסי יבוא ליד ביטוי באש מנגד, כלומר ממטוסים, רקטות וטילים, תוך המשך כתישת והרס ערים ומתקנים אזרחיים. כך גם יצומצמו הפגיעות והאבדות בחיי אדם ובציוד בקרב הצבא הרוסי.
• בה בעת הקיפאון בהתקדמות הצבא הרוסי ואף סימני הניצחונות האוקראיניים האחרונים בדרום אוקראינה עשויים להביא את הנשיא פוטין לפעול באחת משתי הדרכים: לספח את השטחים שברשותו עתה ולמעשה להכריז על השגה כביכול של מטרות הלחימה, או להציע להיכנס למו"מ או פשרה (בתיווך טורקי?) שתביא לסיום הלחימה. סימן ראשון או סוג של בלון ניסוי שכזה ניתן אולי לראות באותו הסכם שנחתם לאחרונה שלפיו יתאפשר לאוקראינה לייצא מנמל אודסה כמויות ענק של תבואה.
• קשה יותר להעריך מה תהא העמדה האוקראינית ליוזמות רוסיות אלו, לאחר שספגו הרס נוראי בארצם ושילמו בלא מעט דם. האם דווקא המהפך המסתמן בימים אלו בשטח יקשיח את עמדתם והם יַתנו כל הסכם בנסיגה מלאה ומוחלטת של כל הכוחות הרוסיים, כולל במזרח ובחצי האי קרים?… ימים יגידו.