מצא מין את מינו

ימים אחדים לאחר ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן במזרח התיכון (בישראל ובערב הסעודית), התקיים מפגש פסגה מדיני של נשיאי רוסיה, איראן וטורקיה באיראן. האם המפגש הוא מקרי או שמא רב הנסתר על הגלוי?

המפגש המשולש של ציר רוסיה-איראן-טורקיה הינו מפגש לחיזוק הקשרים הבילטרליים. הוא נועד להעביר מסר לממלכה הסעודית ולעומד בראשה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וכן לשאר מדינות האזור ולמערב, שלמרות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ולמרות הסנקציות הכלכליות שארה"ב ומדינות אירופה הפעילו עליה, רוסיה נשארה חזקה ויציבה.

האיתות לממלכה הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה שספגה מכות רבות בשנים האחרונות מצד החותי'ם בתימן, ושתיקתה של ארה"ב אל מול מתקפות אלו, הובילו את הממלכה הסעודית לחשיבה מחודשת.

בעשור האחרון הולכת וגוברת מעורבותה של רוסיה בנעשה באזורנו. יש לה אינטרסים צבאיים וכלכליים חובקי עולם, בפרט מאז בריחת ארה"ב מהמזרח התיכון והותרת הוואקום. הראייה האסטרטגית של פוטין היא ראייה של מנהיג ריאליסטי ופרגמטי מובהק, אשר גדל  והתחנך על ברכי הקומוניזם ועל יסודותיה של בריה"מ דאז. אין זה סוד שפוטין אינו סולח לקודמיו בתפקיד, אשר החלישו את אימא רוסיה ונכנעו לארה"ב ולמערב.

פוטין נמצא בשיח שוטף עם טורקיה ואיראן גם יחד, המנהלות בינן לבין עצמן את חזון הגשמת ההגמוניה האזורית. מצד אחד, הסולטן הקטן (רגי'פ ארדואן), המבקש כל העת להחזיר את תקופת המשילות והכוח העות'מאני (כתבתי על כך בהרחבה במאמר "טורקיה בוחשת בלוב"), ומצד שני, המנהיג העליון ח'מינאי המבקש ליישם הגמוניה שיעית אזורית ולהחזיר את חצי הסהר.

המפגש המדיני בין "המשולש הקדוש" רוסיה-איראן-טורקיה הוא מסר לארה"ב ולמערב, אך כאמור גם מסר לממלכה הסעודית: יש לכם על מי להישען, אנחנו כאן ונייצר הגמוניה אזורית ללא ארה"ב.

רוסיה בוחרת בעת הזו להשתמש בטורקיה ככלי ניגוח נגד ארה"ב ושאר המדינות החברות בנאט"ו, הרי אנקרה בחרה שלא להטיל עיצומים על רוסיה במלחמה עם אוקראינה, למרות חברותה בברית נאט"ו. וגם איראן, מדינת סף גרעינית, בחרה ברוסיה כבת ברית מסיבות אסטרטגיות שונות.

לסיכום, היחסים בין שלושת השחקנים המדיניים האלו אומנם ידעו עליות וירידות לאורך ההיסטוריה, אך הם מאמצים את האמרה "האויב של האויב שלי, הוא חברי הטוב", ומתאחדים מתוך אינטרס משותף ברור. הרצון העז להילחם בארה"ב ומדיניותה הוא תקיעת אצבע בעיני מדינות המערב כולן.