נאט"ו ערבית בדרך?

ברית הגנה אזורית: האם יש חידוש לעומת ניסיונות עבר?
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

בימים האחרונים הולכות ומתחזקות השמועות בדבר הקמתה של ברית הגנה אזורית במזרח התיכון. על פי השמועות הנשיא ביידן יכריז על הקמתה של ברית זו בעת ביקורו הצפוי בישראל ובמזרח התיכון. ברית הגנה אזורית במזרח התיכון, שיש המכנים אותה "נאט”ו ערבית", אמורה לכלול גם את ישראל. אם תרקום עור וגידים תהיה ברית זו עליית מדרגה חשובה ביחסים בין ישראל ומדינות ערב באזור.

בשבוע שעבר אמר מלך ירדן עבדאללה השני בריאיון לרשת CNBC:

 “I would be one of the first people that would endorse a Middle East NATO”

שר הביטחון בני גנץ אמר בריאיון לתקשורת כי ישראל כבר הצטרפה ליוזמה של ברית הגנה אווירית מזרח תיכונית (MEAD – Middle East Air Defense Alliance), בה משתתפות ישראל, מצרים, סעודיה, קטאר, ירדן, האמירויות ובחריין.

השמועות והידיעות בדבר הקמתה של ברית הגנה אזורית הן חיוביות במיוחד בתקופה שבה ארצות הברית יוצאת בהדרגה מהאזור. מדינות ערב המתונות מתחילות להפנים כי ההימור שלהן על ארה”ב כמי שאמורה לדאוג לסדר האזורי הוא חסר בסיס. לארה”ב יש בעיות פנים רבות, בעיקר בעיות כלכליות בעקבות הקורונה, וגם המשבר והמלחמה במזרח אירופה לא נותנים לה מנוח. מדינות המפרץ הפרסי, החוששות מהגרעין האיראני, סבורות כי ניתן יהיה לנצל את יכולות ההתמודדות ההגנתית של ישראל כנגד האיום האיראני.

ברית הגנה אזורית אם תקום תהיה הרחבה משמעותית של הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, וכן להסכמים עם ירדן ומצרים, שישראל מקיימת איתן קשרים דיפלומטיים מאז חתימת הסכמי השלום. סעודיה, עומן, קטאר וכווית יוכלו גם כן לקחת חלק בברית הגנה זו אם וכאשר תקום. ארה”ב תוכל למלא תפקיד של מתווכת בין בעלי ברית אלה מבלי שיהיה עליה לשגר כוחות לאזור.

למרות האופטימיות – וחשוב להדגיש, זוהי אופטימיות זהירה – עדיין ארוכה הדרך להתממשות חזון זה. הרעיון של נאט”ו ערבית במתכונת כזו או אחרת הועלה פעמים רבות בעבר. ארה”ב, כמי שהייתה מעוניינת ביציבות במדינות המפיקות נפט באזור, עודדה פעמים רבות בריתות באזור. בשנות החמישים של המאה הקודמת הרעיון היה להקים נדבך מזרח תיכוני לנאט”ו, והוא נקרא CENTO (Central Treaty Organization) – היום ידוע כברית בגדד. המטרה אז הייתה לבלום את התפשטות השפעתה של ברית המועצות.  ברית בגדד הייתה קיימת על הנייר בלבד מ-1955 עד 1979, אולם בעקבות המהפכה בעיראק בשנת 1958, שבה הוצא המלך להורג, פרשה עיראק מהברית, ובלעדיה לא הייתה לה כל משמעות.

דונלד טראמפ דיבר בזמן כהונתו על MESA – Middle East Strategic Alliance. קודמו בבית הלבן ברק אובמה העלה גם הוא רעיון של ברית אזורית. עכשיו מעלה רעיון זה הנשיא ביידן. אך כל הרעיונות והתכניות להקמת ברית הגנה אזורית כשלו. למעשה כל הגורמים לכישלון של תכניות אלו בעבר קיימים גם היום. בניגוד לברית נאט”ו המקורית, הנשענת על מערכות נשק משותפות, במזרח התיכון מערכות הנשק של המדינות האמורות להיות חברות בברית שונות, למדינות באזור ציי מטוסים של חילות אוויר השונים ממדינה למדינה. כמו כן מדינות רבות באזור חוששות כי המדינות החזקות באזור תשלוטנה בברית.

נוסף לכך לא כל המדינות באזור רואות את איראן כאויבת בחומרה דומה לזו של ישראל. גם הנושא הפלסטיני הבלתי פתור מעיב על אפשרות הקמתה של ברית הגנה אזורית, וכן יש להביא בחשבון את חוסר האמון הבסיסי בין רבות מהמדינות באזור. היריבויות בין מדינות באזור הן הבסיס לספקות בדבר האפשרות לכונן ברית הגנה אזורית אמיתית. לבסוף, ברית הגנה אזורית אמיתית בין מדינות האזור מטרתה העליונה אמורה להיות להרתיע את איראן מלתקוף את חברות הברית, אך גם הרתעה היא מושג חמקמק ומשמעותו היא בעיני המתבונן בלבד.

כך או כך, אם תוקם או לא תוקם ברית הגנה אזורית, מהניסיון בעולם ומהניסיון של נאט”ו ידוע כי אל לה למדינה לסמוך על בעלי ברית, ובעת הצורך עליה לסמוך על יכולותיה שלה בלבד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

    1. ארה"ב אינה אירופה, ובטח לא קתולית אנגליקנית. לכן למנהיגים כמו טראמפ וקצת כמו אובמה, אין שאיפה למחוק את ישראל, כמו רומא והצלבנים, או לכבוש אותה כמו הטמפלרים ואחריהם הבריטים מ1918, ולתת
      לה זהות שהיא רק שלהם בעיניהם, ונקיה מיהודים, כלומר כפלסטינה.

      למוסלמים, בלי יזמות מערב אירופאית, קתולית אנגליקנית,( שהיא לב המונח והרעיון הפלסטיני) היה בעבר ויש כיום, אינטרסים, כבוד, ורצון לשיתוף פעולה עם היהודים, כולל בישראל.
      נתפלל רק שהמערב אירופאים, שעוד מחזרים אחרי האיראנים, לא יפריעו.

  1. בכל מלחמה דתית המאבק המר, העמוק וחסר הפשרות ביותר הוא בין הפלגים באותה דת, מהסיבה הפשוטה שמדובר באמונות ורגשות ולא רק באינטרסים קרים עליהם אפשר לעשות דילים.
    בעולם המוסלמי המאבק בין הסונים לשיעים הוא העמוק, ההיסטורי והמשמעותי ביותר. אין ספק ששליטי ארצות ערב הסונים חרדים גם לשלטונם, אבל השתלטות האייטולות השיעיות על העולם המוסלמי הוא מבחינתם כיליון הדת, ולצורך זה גם שיתוף פעולה עם כופרים (נוצרים, יהודים וכ') הוא כשר. כשר, אבל מסריח!
    ולכן המסקנה האחרונה במאמר כאן היא כל כך נכונה. אפשר וצריך לשתף פעולה, אבל לסמוך – רק על עצמנו.

    1. יהודים, מכוון שהם מאמנים רק באלוהים אחד, אינם כופרים לפי האסלם. נוצרים המאמינים לפחות בשילוש הקדוש הם בהגדרה כופרים מבחינת האסלם.

      1. בני ישראל הכופרים קוללו בפי דוד וישוע בן מרים, על כי המרו ועברו את גבול המותר. הם לא אסרו זה על זה את המעשה המגונה אשר עשו. מה נורא הדבר אשר עוללו.

        — הקוראן, בשורת הפרה, פסוק 78

        1. אביבה נראה לי שהוטעת.
          המשפט המתחיל במילים בני ישראל הכופרים… הוא לא מסורה 2 הפרה( אל-בקרה ), פסוק 78
          או בכלל מהקוראן. הקוראן מכבד את בני ישראל,( היהודים) " סורת הפרה 47," הוי בני ישראל…ברוממי אתכם מכול שוכני העולמים"
          ואת תורת ישראל. ולפיו הם לא נחשבים כופרים.
          הקוראן רק מזהיר את בני ישראל מכפירה, שהיא: אי אמונה באלוהים אחד ורק אחד.
          סורת הפרה פסוק 22.
          "הוא אשר פרש לכם את הארץ…אל תצרפו לאללה מתחרים"

  2. כתבה מענינת מאד. לדעתי, חשוב מאד הסיכום בו הכותב מציין שישראל צריכה לסמוך על יכולותיה. כל מדינה צריכה להיות בעלת משאבים להגנה עצמית, ויחד עם זאת, לברית הגנה עם מדינות האיזור יכול להיות פוטנציאל לשיתוף פעולה איזורי לא רק מבחינה בטחונית אלא גם מבחינה כלכלית וסביבתית, ואף להביא לערוצי תקשורת עם מדינות אלה.

    1. בלי גיבוי בטחוני מדיני של מעצמה, אלא אם כן אתה מעצמה בעצמך, אין קיום לאף מדינה.
      אפילו לא סיכוי להשגת נשק מתקדם מספיק להגנה עצמית.

  3. הניתוח של ד״ר אפרים כהנא מסביר היטב מדוע צריכה מדינת ישראל, בראש ובראשונה לסמוך על עצמה.
    בריתות אזוריות זה בהחלט צעד חיובי, אך ״אם אין אני לי מי לי?״

  4. כהנא מבהיר היטב, מדוע ברית הגנה אזורית תהיה הרחבה משמעותית של הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, וכן להסכמים עם ירדן ומצרים, שישראל מקיימת איתן קשרים דיפלומטיים מאז חתימת הסכמי השלום.
    ללא ספק, קיים סיכוי מאוד גבוה לשינוי מהותי היחסי הכוחות במזה״ת.
    מה שחשוב לשים לב אליו, שהמזה״ת עדיין לא נגמל לחלוטין, מתופעת ה״חולות נודדים״, שבכל רגע ליבולים כם להפוך את הקערה על פיה.

  5. האם הכוונה שאנחנו נילחם בשביל מדינה ערבית או הם בשבילנו? לא נשמע שאפשר לממש

  6. בריתות צבאיות ברוב המקרים לא מוכיחות את עצמן
    במזרח התיכון הסיכוי עוד נמוך יותר שיביא תועלת מעשית

  7. לדעתי יותר הגיוני שישראל תצטרף לנאטו. למרות שזה יחייב אותנו לויתורים מסוימים לפלסטינים.

  8. אין שום סיכוי שתהיה ברית עם משמעות, ואמיתית. אף צד לא מאמין לגמרי לצד השני. ובצדק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

זוג קשישים

מפלגות הפנסיה

ראוי שיהיה ייצוג פוליטי לאזרחים הוותיקים בישראל

צילום תדמית סייבר

החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן