תובנות ממלחמת רוסיה-אוקראינה (2022)

לקחים שעל ישראל להפיק ממלחמה אבסורדית זו
דגל
הדגל של אוקראינה

מלחמת הדמים בין רוסיה לאוקראינה נמשכת, והעולם כולו משתאה לנוכח המחיר הבלתי נתפס בחיי אדם ובנזקים לרכוש שהיא גובה הן מהצד המותקף, אוקראינה, ולמרבה ההפתעה הן מהצד התוקף, רוסיה. עוד לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה חשפו שירותי המודיעין של בריטניה וארה"ב את ריכוזי הצבא הרוסי ליד גבולות אוקראינה, ופרסמו מסקנות שלפיהן התקיפה עומדת להתחולל במקומות ובזמן כפי שהיא אכן התבצעה. בהערכות שפרסמו סוכנויות מודיעין שונות, וביניהן הערכות של אסטרטגים צבאיים, כולל בישראל, נטען שלרוסים יידרשו כמה ימים להכניע את הצבא האוקראיני, לכבוש את עיר הבירה קייב, ולהפוך את אוקראינה לגרורה רוסית לכל דבר ועניין.

עברו שבועות אחדים והמלחמה נכנסה לחודשה השני. הרוסים לא השיגו את מטרותיהם. לאחרונה נסוג הצבא הרוסי ממקומות אחדים, האוקראינים מזנבים בו. נוצר רושם שהמלחמה תימשך זמן רב, והיא תופסת מקום מרכזי בדיונים בתקשורת הבינלאומית. באתר זה התפרסמו בשבוע השלישי של אפריל שלושה מאמרים שעסקו בהיבטים שונים של המלחמה. כותבי המאמרים ידועים בתחומם. הגם שכל אחד מהם דן בהיבט אחר של המלחמה, שלושתם עוסקים בתובנות שעולות מהמתחולל באוקראינה לאחרונה. תובנות אלה יוצרות מרחב תודעה שממנו מדינת ישראל, הנתונה תמיד לאיומים מצד אויביה, חייבת ויכולה ללמוד ולחשב את דרכיה בהתאם.

המאמר הראשון התפרסם ב-19.4.2022 ועוסק בהערכת החוסן הלאומי של כל אחד מהצדדים הלוחמים והגורמים המשפיעים עליו. ד"ר ראובן גל, כותב המאמר, היה פסיכולוג ראשי של צה"ל וסגן ראש המל"ל בעבר. הוא עסק בהערכת מוטיבציה של חיילים. סקירתו על המתרחש בימים אלה באוקראינה יכולה לשמש חומר מחשבה לישראלים העוסקים בתכנון מהלכים צבאיים, כתגובה לטרור הפלסטיני אשר מכה בנו בחוזקה בימים טרופים אלה.

המאמר השני התפרסם ב-21.4.2022. במאמר מביא אילן הייט, טייס בכיר לשעבר בחיל האוויר, את סיפורה הבלתי ייאמן של נושאת מטוסים שהסובייטים בנו. הם התקנאו בנושאות המטוסים של האמריקאים, שמהוות מרכיב מרכזי בעוצמתם הצבאית. עם קריסת בריה"מ עברה נושאת המטוסים לידי הפדרציה הרוסית. אוניית ענק זו סובלת מאין-ספור תקלות. מטוסים שממריאים ממנה או נוחתים עליה נופלים לים. ממאמר זה ניתן ללמוד על היכולת הטכנית של התעשייה הרוסית ועל מערכות הנשק שהיא מעמידה לרשות הצבא הרוסי, כיום ובעבר.

המאמר השלישי התפרסם ביום 24.4.2022. במאמר כותב סא"ל (במיל') דודי ירון, איש יחידת המודיעין של חיל האוויר בעבר, על כישלון תקיפת ההפתעה שתכננו הרוסים לבצע על שדה תעופה הסמוך לבירה האוקראינית קייב. ירון משווה כישלון זה להצלחת תקיפת הפתעה סובייטית על שדה תעופה בפראג בעת הפלישה לצ'כוסלובקיה בשנת 1956. המאמר מציב בפני הקוראים הערכה חמורה על יכולתו המוגבלת של הצבא הרוסי כיום לעומת העבר.

אם מצרפים לתובנות הנלמדות משלושת המאמרים הללו את המידע על הרג עשרה גנרלים רוסים על ידי הצבא האוקראיני, ניתן להניח שהערכות המודיעין הרוסי לגבי יכולות הצבא האוקראיני לקו בחסר, ולמעשה הטעו באופן קריטי את מפקדי הצבא הרוסי ועוד יותר את הדרג הפוליטי הרוסי המונהג על ידי דיקטטור, איש KGB לשעבר, על כל המשתמע מכך.

שגיאה אסטרטגית בעלת משמעות הרסנית של הפיקוד הרוסי הייתה תקיפה ופלישה משוריינת לאוקראינה בשיא החורף בקור של עשרות מעלות מתחת לאפס. בשל הבוץ שמציף את הקרקעות האוקראיניות בחורף איבד השריון הרוסי את יכולתו לתמרן, וכך נאלצו השריון הרוסי ורכבי הדרגים שליוו אותו לעמוד בשיירות ארוכות על כבישים ללא יכולת לנוע קדימה או אחורה. כמו כן, הקור המקפיא והקטלני אילץ את הטנקיסטים להפעיל מנועים על מנת להתחמם בתוך גופי המתכת. כך אזל הדלק במכלי הטנקים, ולרוע מזלם למכליות הדלק לא הייתה יכולת להגיע אליהם כדי למלא מכלים. וכך עמדו הטנקים הרוסיים ורכבי השירות המלווים כמו ברווזים במטווח, ואפשרו לחיילים אוקראינים שצוידו בטילי כתף מתוצרת המערב להגיע לטווחים אפקטיביים, לבלום את המתקפה ולהשמיד מאות טנקים ואלפי חיילים של שריון רוסי פולש.

הגורמים הרלוונטיים בצה"ל חייבים ללמוד את המתחולל בקרבות בין האוקראינים לרוסים. ראוי שיופקו מסקנות לגבי גורמי הזמן והאקלים שלהם השפעה קריטית על אפשרויות הלחימה. אל אלה תתווסף מסקנה לגבי חשיבות התמרון, בעיקר של לחימת שריון, בשטחי אויב. המפלה המודיעינית של הרוסים, כמו היעדר ביטחון רשתות קשר של הרק"ם הרוסי, חייבת להוות שיעור בעל חשיבות מהמעלה הראשונה למתכננים הצבאיים הישראלים.

אחרי הסקירה הנ"ל נשאלת שאלה חשובה ביותר: מהי המדיניות שישראל צריכה לאמץ אל מול הצדדים הלוחמים באוקראינה? ללא פירוט הסיבות לכך, בשל קוצר היריעה, אפשר לסכם זאת בהמלצה לצבא ולשלטון בישראל להימנע מהתערבות בעימות האוקראיני בכלל. לא לתווך בין הרוסים לאוקראינים. התיווך הישראלי מצטייר כניסיון פתטי להיכנס לעימות שאין לישראל אפשרות להשפיע עליו, אלא רק להתבזות בזירה הבינלאומית. יש להתרחק מכל מגע עם הצדדים הלוחמים. הנישה היחידה שישראל יכולה לפעול בה היא סיוע הומניטרי לקורבנות הלחימה, ובעיקר הצלת פליטים יהודים ומאמץ לקליטתם בישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. ועוד תובנה מהמלחמה
    גם אם יש לך יותר כוח מאשר לאויבך
    ואתה יותר חזק בהרבה
    לא בטוח שתצליח להכיס את הצד השני

  2. יצחק נכבדי

    אין לי ספק שבצה"ל עוקבים אחר המתרחש באוקראינה, למרות השוני הרב בזירה לעומת זו שלנו. אישית אינני רואה את צה"ל בעתיד מניע אוגדות שריון בהבקעות עומק כבעבר (אולי בלבנון באופן מוגבל למדי). מאידך בתחום הנ.ט. רבים בעולם לומדים עתה את שלמדנו אנו על בשרנו ב 73 עם טילי הסאגר שהיוו עבורנו הפתעה. מאז ישראל הפכה למובילה בתחום חשוב זה, וטילי הנ.ט. "גיל" מתוצרת רפאל, נמכרו ללא מעט צבאות בעולם ובעיקר בנא"טו, ואין ספק שהמלחמה באוקראינה תגביר מאוד את מכירתו של טיל מעולה זו ונוספים. תחום נוסף שאנו למדנו היטב והרוסים ממש לא, הוא תחום המיגון מפני אותם טילי נ.ט. השריון הרוסי נלחם עם פלטות/אריחי ההגנה שהיו מקובלות אצלנו לפני עשרות שנים טרם פיתוחן של מערכות כמעיל רוח. בנוסף אפילו סידור הפגזים בטנקים הרוסיים הוא בעייתי וכנראה עליון, כך שבעת פגיעה בטנק, הפגזים מתפוצצים בתוך הטנק ומעיפים את הצריח והתותח כפי שאנו רואים כמעט בל צילומי הטנקים הפגועים. בקיצור, אנו למדנו כבר מזמן חלק גדול ממה שהרוסים לומדים עכשיו

    1. דודי ירון הנכבד
      יישר כוחך. תודה על הערותיך הנכונות, שלמעשה מצטרפות למסר שביקשתי להעביר במאמר שלעיל.
      לגבי השריון הרוסי – הבעיות מבחינתם הרבה יותר חמורות ומתחילות בתו"ל (תורת הלחימה) של השריון שלהם.
      לצורך הדיון בעניין זה נדרש מאמר ארוך ומפורט.

  3. ועוד תובנה. מי שלא סופר את האבדות של עצמו הולך עש הסוף, הוא ינצח

    1. שאלה לעמי
      משמעות המילה תובנה היא עניין מובן הנגזר ממציאות מורכבת.
      למה כוונתך באמירה "מי שלא סופר את האבדות של עצמו הולך עד הסוף, הוא ינצח"?
      הרי מי שאין לו אבדות בעימות כלשהו (לא תמיד) הוא המנצח !

  4. מכל המלחמה ההזויה הזאת אני למדתי שרוסיה זה לא מה שחשבנו

  5. מדינה צריכה כוח כדי להתגונן. אסור למדינה להירתע ולהרים ידים גם בשל קורבנות רבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חוק הנאשם

מדוע חוק הנאשם בפלילים אינו סביר ואינו ראוי