בין אוקראינה לאל-אקצא

ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד כדאי להיות צודק, אלא חכם
תמונה של קימל
פרופסור גיורא קימל

לעומת הצדק שהוא יחסי, החוכמה היא מוחלטת ומי שלא חכם – מפסיד. כך, למשל, בכביש: נהג שמזנק לצומת מייד כשהרמזור מתחלף לירוק למרות שהוא מבחין ברכב שחוצה את הצומת באדום, אולי יהיה צודק, אך בטח לא חכם, שכן במקרה הטוב תינזק רק המכונית ובמקרה הרע הוא ייהרג.

וכך גם ביחסים בין מדינות: האוקראינים היו בטוחים בצדקתם ובטענתם שהם אינם רוסים אלא עם אחר, יותר "אירופי", ולכן מוצדק מצידם להתקרב לאירופה. לכונן משטר דמוקרטי, להצטרף לאיחוד האירופי ואולי גם לנאט"ו. ולרוסיה אין ברירה אלא להודות בצדקתם ולהניחם לנפשם. היה לאוקראינים "אור ירוק" אך הצומת לא היה פנוי. אם הם היו חכמים הם היו חותרים לשלום, אך במקביל מתכוננים למלחמה. בטיפשותם, הם התפרקו מהנשק הגרעיני שהיה ברשותם ולא הקימו צבא חזק שיגן עליהם בעת צרה, ולא שחסרים להם כוח אדם וטכנולוגיה.

לפני העימות הפעיל עם רוסיה הם יכלו לנהוג בחוכמה, ולא להתגרות ברוסיה (כניסה לנאט"ו ולאיחוד האירופי) ובה בעת יכלו להצטייד בנשק מתוחכם כמו כיפת ברזל ומל"טים, ולחזק את חילות האוויר, הים והיבשה שלהם. אומנם הם עדיין לא נכבשו על ידי רוסיה, אך אם הצבא האוקראיני היה חזק, אולי הרוסים כלל לא היו נכנסים לאוקראינה.

הבעיה שהצדק הוא יחסי ונתון להשפעתם של שקרים. כולם רוצים להיות צודקים, ולכן אם צריך – משקרים. הרוסים מפיצים שקרים השכם והערב בלי להניד עפעף. מציגים את אוקראינה כמדינה המונהגת על ידי נאצים ומהווה סכנה לרוסיה (אולי הם גנבו את הרעיון מהליכוד שמנהיגיו טוענים ללא הרף שלישראל יש עכשיו ממשלה מסוכנת המונהגת על ידי מחבלים ובוגדים?). בפועל הרוסים הוכיחו את ההפך: רוסיה מסוכנת לאוקראינה ולא אוקראינה לרוסיה.

גם ארגון חיזבאללה מצדיק את קיומו באמצעות שקרים. הוא מציג את עצמו כמגן על לבנון מישראל, ושאילולא הגנתו, הייתה ישראל "טורפת" את לבנון. אולם המציאות היא הפוכה, מאז קום המדינה ביצעו גורמים עוינים פעולות איבה משטח לבנון כלפי ישראל. באופן דומה, ביקש המשטר באיראן להצדיק את קיום משמרות המהפכה והמציא, בין היתר, אויב חיצוני נורא ואיום – ישראל. במציאות, בתקופת השאח הפרסי שררה ידידות בין איראן וישראל. לאחר המהפכה הפכה איראן להיות עוינת לישראל. לאחר כמה מתקפות טרור שהאיראנים ביצעו נגד מטרות ישראליות ויהודיות בעולם והצהרות עוינות בלתי פוסקות כלפי ישראל, הוברר שאיראן מהווה סכנה לישראל. יוצא שבאופן שיטתי התוקפן מנסה להתחזות לקורבן כדי שהצדק יהיה לצידו. ברוב המקרים ההתחזות הזאת נלעגת.

לפני ימים אחדים ציינו את יום השואה. מכונת התעמולה הנאצית הייתה מומחית בהפצת שקרים. הפכו את היהודים – מיעוט שהיה חסר כל כוח פיזי אבל נמצא בצמרת המדינה מבחינה כלכלית ותרבותית – לישות נחותה ומסוכנת שיש לנטרל אותה ללא רחמים. לעומתם, ה"ארים" והגרמנים בראשם נועדו להיות עם של אדונים ולשלוט בעולם. הנאצים הצליחו לשכנע את רוב הגרמנים והאוסטרים בצדקתם והחלו במסע השתלטות מטורף על אירופה תוך כדי השמדת היהודים ואוכלוסיות חלשות אחרות (צוענים, הומוסקסואלים, קומוניסטים ועוד).

מדינות רבות כפרו בצדקת הנאצים, חלקן כמו פולין, בלגיה, הולנד, צרפת, יוון וסרביה נרמסו על ידי הגרמנים, חלקן נקלעו למלחמה אכזרית כמו ברית המועצות ובריטניה, וחלקן היו חכמות והצליחו לשרוד את הצונאמי הנאצי, כמו בולגריה ופינלנד ששיחקו כמשתפות פעולה אך נמנעו מפגיעה ביהודים ומהשתתפות פעילה במאמץ המלחמתי של הנאצים, וכמו שוויצריה ושוודיה שהצליחו להישאר ניטרליות. המודל של הגזע הארי העליון היה שקרי, הרי הנאצים כרתו ברית עם היפנים שכלל וכלל אינם ארים, ועם הספרדים והאיטלקים שגם הם לא מייצגים את הטיפוס הארי האידיאלי. יתר על כן, בצפון אפריקה הם לא נגעו בערבים שהם לא פחות שֵמיים מהיהודים. אם כן, הצדק שלהם שהתבטא בתורת הגזע היה שקרי.

ובאשר לצדקת הרעיון הציוני, התנועה הציונית מבוססת על הטענות הצודקות שהיהודים מקורם בארץ ישראל והואיל ואין להם טריטוריה אחרת – זכותם לחזור למכורתם. לאחר ששטחים גדולים מארץ ישראל נרכשו כדין על ידי יהודים, נוצרה עובדה חדשה: בחלקים נרחבים של ארץ ישראל הוקם יישוב יהודי גדול. לאחר השואה הכירו רוב אומות העולם בצדקת הרעיון הציוני וככה קמה מדינת ישראל. לעומת הציונים קמה תנועה ערבית רחבה, שטענה שארץ ישראל היא אדמה מוסלמית קדושה ויש להחזיר את הגלגל אחורה ולפנות את ארץ ישראל מהיהודים. כאשר רצועת עזה השתחררה לגמרי מכל גורם זר הם המחישו את כוונתם האמיתית. לא להיות ישות עצמאית ליד ישראל אלא ישות מוסלמית במקום ישראל. ציפינו לסינגפור וקיבלנו סומליה.

כדי לקדם את מטרתם הנשגבה לסלק את היהודים מארץ ישראל מפיחים הערבים שקרים. זה מתחיל בהכחשת השואה ונגמר בטענה שהיהודים מהווים סכנה למתחם אל-אקצא. בפועל הם בטיפשותם התנכלו ליהודים שחיו בקרבם בארצות ערב, רוב היהודים הללו עלו לישראל ועיבו את האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש. בנוסף, הטרור האנטישמי מצד המהגרים הערבים באירופה המערבית (צרפת, בלגיה, גרמניה) ובארה"ב כלפי יהודי הגולה דווקא מחזק את הנרטיב הציוני שיהודים יכולים להגן על עצמם רק בישראל. הערבים עצמם דואגים לערער את ההנחה שיהודים יכולים להתגורר בשלווה מחוץ לישראל. עם כל זאת גם הצד היהודי אינו צודק באופן מוחלט. חלק גדול משטחה של ישראל היום היה אדמה בבעלות ערבים עד 1948 וישנן בעיות נוספות, למשל הפליטים הערבים, הכפייה הדתית ועוד.

לעומת הצדק שהוא יחסי, החוכמה היא יותר חד-משמעית. עד 1967 הסתדרנו יפה בלי לעלות להר הבית. מתחם אל-אקצא נתפס על ידי הציונות הדתית כסמל לעוול משווע שנעשה לעם היהודי על ידי האסלאם האימפריאליסטי. הנוהג להתעטף בטלית, לעלות להר הבית ולהתפלל שם, הוא אולי צודק אבל בהחלט לא חכם. לדעתי, אם היהודים היו חכמים הם היו מחרימים את הר הבית ואם אף יהודי לא יבקר שם, המקום ייאבד את מעמדו כחוד החנית של ההתנגדות הערבית לנוכחות היהודים בארץ ישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. אהבתי את הניתוח הזה, גיורא.
    לגבי אוקראינה, חלק מהדברים (הנכונים) הם חוכמה בדיעבד. אני ודאי לא מומחה, אבל הרעיון שרוסיה תתקוף באוקראינה במתכונת של מלחמה כוללת נראה לפני זמן קצר מופרך ולחלוטין לא ריאלי. כנראה שמי שמתמצא יותר, היה צריך לחזות את זה.
    לגבי הר הבית, כתבתי אותם דברים במאמרי האחרון. הצרה היא שהתנועה הלאומנית משיחית אצלנו היא כל כך חזקה ומחוברת לעטיני השלטון, שאין סיכוי להתממשות הנתקות יהודית מהר הבית. להפך. הסטאטוס-קוו מכורסם, לאט לאט כל הזמן, מה שנותן דלק לפורעים המוסלמים, שחלקם לפחות, מאמינים לכך שיש תכנית יהודית להשתלטות על הר הבית ודחיקת המוסלמים משם. כאן, אין צדק ולא חוכמה.

    1. כל האורתודוכסים גם המתונים ביותר מוסיפים לאחר תפילת העמידה את הייחול "שיבנה בית המקדש". הקונסרבטיבים והרפורמים משמיטים את הקטע הזה אך הם אינם מוכרים על ידי המדינה. במדינה בה אין הפרדת דת מהמדינה, המדינה תומכת באלה שמטפחים ציפיות לבניה מחדש של בית המקדש. היכן ייבנה בית המקדש? בודאי לא בגני התערוכה בתל-אביב. צריך לעבוד קשה כדי להוכיח למוסלימים ששהכוונה לא תלווה במעשים.

  2. הר הבית זה כאן
    אוקראינה רחוק מאיתנו
    ורבים משום מה דוקא מתעסקים עם אוקראינה ופחות בירושלים

  3. הניתוח של גיורא קימל נכון. להערה של נח שמיר ביחס לאוקראינה, היו אנשים שהתריעו הרבה זמןלפני הפלישה של הצבא הרוסי, שרוסיה מתכוננת לתקוף. בוודאי שכיבוש חצי האי קרים היה צריך להדליק את כל הנורות האדומות.

  4. כאשר מתחילים להאשים את ישראל במהומות הר- הבית, ראוי להזכיר את מהות הסטטוס קוו בהר הבית- כול צד מאשים את האחר ב"הפרת הסטטוס קוו":
    את הסדרי השליטה בהר קבע שר הביטחון משה דיין לאחר כיבוש העיר העתיקה 67 לפיה האחריות לניהול הר הבית יישאר בידי הממסד המוסלמי ששלט בימי הירדנים (ווקפ). קביעה זו עמדה למבחן באירועי התפילה לרגל תשעה באב שארגן הרב הצבאי שלמה גורן שהוביל למהומות המוסלמים. באוגוסט 67 התכנסה ועדת שרים לענייני המקומות הקדושים שאסרה על הרב גורן לפעול לארגון תפילות בהר הבית והותירה ליהודים להתפלל בכותל המערבי. מאחר ועמדת הרבנות הראשית היא שחל איסור על עלית יהודים להר הבית עד שלא יגיע המשיח בן דויד. רק מעט מיהודים עלו להר ומצב זה נתפס כנורמה של אותו סטטוס קוו.
    יחד עם זאת, התנהלו לעיתים מפגשים בין השלטונות ובין אנשי הממסד הדתי המוסלמית שעם הזמן יצרו מעין סטטוס קוו חדש. שכלל הבנות לגבי זמני ביקור יהודים, אזורי ביקור תיאום ופיקוח על עבודות ציבוריות של חפירות ארכאולוגיות עוצבה הבנה שהווקפ אחראי לניהול האתר וישראל אחראית לביטחון והשיטור באתר.
    קיימת טענה שמסוף שנות ה-90 חלו שינויים בסטטוס קוו וההבנות השקטות בין ישראל והווקפ החלו להתרופף ולהיפגע. אמנם גדל מספר היהודים המבקרים בהר הבית מ 5.3 אלף ל 33.5 אלף (2019 -2021) אך עובדה זו אינה מהווה הפרה של הסטטוס קוו כי ההבנות אף פעם לא עסקו במספר היהודים הרשאים לבקר בהר.
    קריאת הקרב של השייח מהתנועה האיסלמית "אל אקצא בסכנה" כתירוץ לעורר את המוסלמים לפרעות ביהודים, יצר בקרב המוסלמים את התחושה שישראל יוזמת שינויים בסטטוס קוו, ולכך נוספו "גורמים נוספים" אליבא השר נחמן שי כי חלק מהיהודים המבקרים היו נעצרים בדרך לתפילה חרישית, אך אין לראות בכך הפרת הסטטוס קוו כי אין חוק האוסר תפילת יהודים בהר הבית, אבל מבחינת הפלסטינים עורר תחושה של שינוי לא רצוי.
    בעקבות האלימות הפלסטינית הגוברת בהר, התגברה גם הנוכחות המשטרתית יחד עם מגבלות על מספר וגיל המוסלמים המותר בהר בהתאם למצב הביטחוני..מה שקרה הפעם בחודש הרמדאן דווח שהמשטרה תסגור את ההר לכניסת יהודים, וחברי כנסת (גביר, סמוטריץ) מחו על כך. כי בעבר דווקא הותרה כניסת יהודים להר במהלך ימים אלה (2019). יום ירושלים, כך גם ב 2012 נקבעו מועדים ליהודים בימים האחרונים של הרמדאן- הכול בהתאם להערכת המצב של המשטרה.
    יש להזכיר שכבר בשנות ה-90 יזמה התנועה האיסלמית הצפונית והווקפ בניית אולם תפילה תת- קרקעי באחד מפינות ההר "אורוות שלמה". תחילה ניתנה הסכמה ישראלית לעבודות שהוגדרו "ניקיון" בלבד אולם הסתבר שהמוסלמים עסקו בהוצאת כול סממן ועדות ארכיאולוגית להיסטוריה היהודית שמתחת לרצפת ההר. מהלך לא חוקי מפר סטטוס קוו בוטה שגרם לנזק בלתי הפיך לעניין ההיסטורי היהודי של זיקת היהודים להר הבית על כך מישום מה איש לא מדבר על זה וחבל.
    ניתן לראות במהומות בהר הבית כחלק מהמאבק על הריבונות בירושלים כאשר מדי פעם מנצלים הפלסטינים אירועים כמו מנהרות הכותל או החלטת המשטרה להציב מגנומטרים מפני הכנסת נשק וכלי משחית להר, ועכשיו הסיפור של העלאת קורבנות (שנבלם באיבו עי המשטרה) כתירוץ יחד עם עליית גביר להר כמו אריאל שרון בשעתו, כדי ליצר אלימות ולהאשים כמובן את ישראל..
    במקביל להצהרת בית המשפט המלכותי הירדני לפיה המלך קרא לקהילה הבינ"ל "להשיב את השקט לעיר הקודש ולמנוע את חידוש ההתקפות נגד אתרי המוסלמים המקודשים" היא צביעות כי בינתיים החלו הפלסטינים לרגום באבנים על היהודים ואת השוטרים ברחבת הכותל …
    במה שנוגע לחג הפסחא אירעו כמה תקריות בין הנוצרים שבאו לכנסיית הקבר ובין המשטרה שניסתה למנוע התקהלות מסוכנת. הירדנים ניצלו זאת כאילו ישראל פגעה במקומות הקדושים לנצרות- עלילה חסרת בסיס.
    הערה לסיום: הדיפלומט הנורווגי תור ונסלנד נציג האו"ם למזרח התיכון העיד בפני מועצת הביטחון שראה במו עיניו כיצד צעירים פלסטינים יוזמים את הפרעות על ההר הרבה לפני שמשטרת ישראל התערבה כדי למנוע סיכון לאזרחים. זה כמובן לא משכנע כי תמיד מופיעים ישראלים התולים את האשמה- איך לא- על ישראל..

    1. כאשר יש שני צדדים לאותה בעיה, צריך להבין שיש נקודות מבט שונות. נחרצות חד צדדית איננה ה]תרון הנכון. במיוחד לא כנגד הצד המובס שהפסיד הרבה. מותר וחשוב לנקוט עמדה, אך התעלמות מזוית הראיה של הצד השני רק תפריע למציאת פיתרון.

  5. הבעיה היא שאין קשר בין מנהיגינו להגיון ובטח שלא לחוכמה

  6. הניסוח שלי:
    יש להיות חכם
    ובלי לוותר על כך לשאוף למקסימום ש צדק שמתאפשר במסגרת הזאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר