הישג ליברלי שברירי

משמעות הבחירות בצרפת – גם לגבינו
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

היום, לאחר שהתקבלו תוצאות הבחירות בצרפת, הפרשנים טוענים שהניצחון היה צפוי. הניצחון – אולי, אבל לא ההפרש הברור לזכות מקרון.

הבחירות לא חילצו את נשמתה של צרפת משלטון של ימין לאומני וגזעני. הן כן חילצו את אירופה מהאוריינטציה הפרו-רוסית שנשבה מעמדותיה של לה פן. השאלה אם אירופה תישאר ליברלית איננה פשוטה והיא חובקת מדינות נוספות באיחוד האירופי. הונגריה ופולין הן שתי מדינות חברות בנאט"ו, אבל מנהיגיהן רחוקים מהחזון הליברלי של אירופה.

בינתיים בארצות הברית קיים סיכוי יותר מסביר שהרפובליקנים ישלטו. החלום הדמוקרטי של ברית מיעוטים שתיוותר שנים רבות בשלטון איננו עובד. בין ההיספאנים יש מיעוט רפובליקני גדול.

איננו יכולים להשפיע על הכרעת הבוחר האמריקני, אבל פרשנים מכל הצדדים טוענים שאם טראמפ יהיה המועמד – הם עשויים להחמיץ את ההזדמנות. אני מקווה שכל זה לא יקרה, כי ארה"ב לעומתית לאירופה זה לא אינטרס של העולם החופשי וגם לא של מדינת ישראל.

ניצחונו של מקרון אופיין בערים הגדולות – פחות בפרברים ובכפרים הקטנים – בכל רחבי צרפת. ואילו מארין לה פן הפסידה בבחירות אבל יצרה לגיטימציה מחודשת לימין קיצוני גזעני ופופוליסטי חזק.

מקרון לא היה אהוב הציבור. הוא ניחן בגינונים אריסטוקרטיים ובלא מעט התנשאות. ניצחונו הוא הישג ליברלי ליום פקודה. לא מובן מאליו שיורשו יצליח לגבש את המרכז וחלקים מהשמאל סביבו.

דווקא מלנשון, מועמד השמאל הקיצוני, משך בוחרים רבים, שהצעירים שבהם העדיפו את לה פן על מקרון. מלנשון הוא דמות מרשימה ועשוי לסחוף תמיכה של מפלגות העבר – הקומוניסטית והסוציאליסטית.

עוד נקודה: המערכה בצרפת קשורה מאוד למלחמת פוטין באוקראינים. הקשרים של לה פן עם פוטין – קשרים כספיים ופוליטיים – הזיקו לה מאוד. מקרון ביטא את הסנטימנט הפרו-אוקראיני השולט באירופה, ובחירתו הבטיחה שהאוריינטציה האירופית תישאר בעינה.

גם עבורנו יש לקח מסוים מאווירת הבחירות בצרפת וממשמעות התוצאות. גם כאן וגם שם ירדו המפלגות הסוציאליסטיות מגדולתן. אן אידלגו, מועמדת הסוציאליסטים לנשיאות, קיבלה 2% (!) מהקולות. גם פה וגם שם החלופה לימין היא מרכז חזק שקורץ לשמאל ולימין הרכים. כאן בישראל באופן תיאורטי לימין יש סיכוי טוב יותר בשל החיבור בין ימין לאומני, ימין דתי-גזעני והחרדים, ולכן מולו חייב לקום גוש שירוץ יחד. גם מהות המועמד או המועמדת תשפיע על התוצאות.

אנו בימים מורכבים מאוד כאן. בנט, מראשי הממשלות הטובים שידענו מאז רבין, כנראה לא יוכל להחזיק מעמד מול השאיפות של חברי מפלגתו שעלולים לחבור לנתניהו. אבל כאשר ילכו שוב לבחירות יתברר שהאינסטינקט "רק לא ביבי" חי ובועט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. עוזי ברעם מציג ניתוח מעניין המבוסס על תוצאות הבחירות בצרפת, כחלק מהשינויים בעמדות של מדינות שונות באירופה וגם של ארה"ב. ברעם מעלה תהייה לגבי המשך הליברליות באירופה, ומעריך כי הניצחון של מקרון, אינו מבטל מגמה ברורה של ציבור רחב שהצביע עבור 'לה פן' ומאופיין בימניות קיצונית ובזיקה ברורה לרוסיה. צריך לזכור כי בהחלט ייתכן שלטון של הימין במדינות מפתח באירופה, ובמידה מסוימת גם בארה"ב. הימין שם, מייצג גם גידול בלגיטימציה של האנטישמיות של אלה שעד לפני מספר שנים, למרות דיעותיהם, לא היעזו להתייחס לכך בפומבי. אחת הסיבות לכך, היא עוצמת ההסתה הפלסטינית , שנקלטת היטב בקרב ציבור משמעותי של המוסלמים באירופה, וגם משום שההסברה הישראלית אינה מתייחסת אליה.בכך נוצרת לגיטימציה לאנטישמיות גלויה אצל גורמים שאפקט השואה מנע מהם במשך עשרות שנים להפגין זאת בפומבי.

    1. שמחה
      מישום מה אינך מתייחס להזדהות של השמאל בצרפת לאינטרס הפלסטיני ושנאת ישראל ואנטישמיות – בלי כול קשר לימין בצרפת- השמאל והאקדמיה הצרפתית נמנים עם מחרימי ישראל ומהתורמים הגדולים לארגוני הטרור הפלסטיני

      1. השמאל בצרפת לא התמודד חלקים מהשמאל הקיצוני הצביעו ללה פאן.הדגשתי שהסוציאליסטים נכשלו והם לא שונאי ישראל.
        מקרון הוא מועמד המרכז. בארץ הייתי מכנה זאת מרכז-ימין. האם בהערתך זו התכוונת לומר שעליך לה פאן עדיפה?

        1. שום קשר, ההתעלמות מאנטישמיות השמאל ליברלי "פרוגרסיבי" באירופה ובמיוחד צרפת-ולייחס את האנטישמיות לימין בלבד- בעיתי בעיני

    2. שמחה סיגן היקר,
      הימין באירופה כמו גם בארה"ב לא מייצג גידול בלגיטימציה של האנטישמיות. ההפך הוא הנכון. דווקא השמאל שם מבטא יותר עמדות אנטי ישראליות. הדברים ידועים ואין צורך לחזור עליהם. בארה"ב התופעה בולטת כיוון שהפלג "הליברלי" במפלגה הדמוקרטית, כולל הדבוקה של ארבע ה"ליברליות הצעירות" והמנטור היהודי שלהם ברני סנדרס מצטיינים בעמדות אנטי ישראליות. אם בבחירות האמצע הרפובליקנים ישיגו רוב, עוזי ברעם מעלה אפשרות זו, זה יהיה לטובת ישראל בגדול. אם בעוד שנתיים וקצת ייבחר שם נשיא רפובליקני גם זה יהיה לטובת ישראל בגדול.
      כך היה גם באנגליה עם מנהיג אנטישמי ואנטי ישראלי של מפלגת העבודה (הלייבור) שם. בהונגריה ובפולין (וישגרד) דווקא המנהיגות הימנית תומכת בישראל. זה מתבטא גם בקהילה האירופית ששם מדינות אלה מונעות מדיניות וקבלת החלטות אנטי ישראליות.

      1. כל ילד יודע ששרשי האנטישמיות באמריקה באים מחוגי הימין כל הנאצים התנועות הגזעניות הן ימניות ותומכות ברפובליקאים.את דגני זה לא מעניין הוא רוצה אותם בשלטון כי חושב שהם טובים לישראל.זה ממש קוניוקטוראלי אילו תומכי הבדלנות אילו מפרקי נאטו אילו בני בריתו של פוטין.המנהיגות הימנית בהונגריה ופולין תומכות בישראל כי הם מקווים שהיא חלק מהבלוק האנטי דמוקרטי (הקרוי דמוקרטיה לאומית).תומכי ישראל האמיתיים הן מדינות מערב אירופה שמרגישות סולידריות עם קיומה.מה אנחנו רוצים שהם יתמכו בהתנחלויות?שהם יתמכו בבן גביר? הרי זה הדיוקן שנושב מאתנו.טראמפ ביטל את הסכמי הגרעין פגע באזרחי אירן אבל אפשר את קיצור הזמן להפקת הפצצה.גם לה פאן היא גזענית ובמפלגתה גדולי האנטישמים .גם בולסונרו ידידנו מברזיל עומד לנחול מפלה בברזיל אנחנו צריכים לבחון עצמנו מי אתנו ולמה?מי נגדנו ומדוע?

        1. עוזי היקר
          קראתי את תגובתך. אינני מבקש להיכנס לוויכוח על הדברים שהעלית. כל מי שעוקב בשנים האחרונות אחרי רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות יסיק לעצמו את המסקנות לגבי עניינים אלה. על דבר אחד הנני מבקש להגיב – הסכם הגרעין הראשון עם איראן היה רע מאד עבורנו ולא רק. האיראנים רימו את כולם. יש כיום מספיק דו"חות של גורמים בינלאומיים רציניים שמעידים על כך. ביטול ההסכם פגע כפי שאתה כותב בעם האיראני אבל לא רק. הוא פגע קשות בכל ארגוני הטרור שאיראן מממנת. הוא לא קיצר את הזמן להפקת הפצצה. זו אשליה שבעלי אינטרס מפזרים. ביטול ההסכם אפשר לבצע כל מיני פעולות לסיכול הגרעין האיראני. עניינים אלו דורשים מאמר נפרד. אגב – האיראנים מנסים להשיג גרעין כבר במשך יותר מ- 30 שנים. זה לא הלך להם וזה לא ילך להם. לא בגללנו אלא בגללם.

  2. אני מאוד אוהב לקרוא את המאמרים של עוזי ולהחכים מהם.מאמרים שנותנים היבטיים מענינים על מצבים משתנים..התוצאות של הבחירות בצרפת מאוד מענינות גם במאמר והייתי שמח לקרוא מעוזי ניתוח יותר מפורט של ההשלכות והמשמעויות שיכולות להיות במערכת הפוליטית אצלנו כאן בישראל.

  3. לפי סקר שנערך בקרב יהדות אמריקה בספטמבר 2021 מתברר שמקור האנטישמיות הוא בעיקר בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני. פורסם לצורך תדרוך של יו"ר הכנסת מיקי לוי , לקראת ביקורו בארה"ב. היום התפרסם שבשנה האחרונה עלתה רמת האנטישמיות בארה"ב בשליש לעומת השנה הקודמת. צריך להזכיר כי רוב יהדות ארה"ב, רפורמים וקונסרבטיביים היא בשמאל.

    1. שמחה
      אני שמח שהצטרפת לקריאתי להזכיר את תרומתו של השמאל האנטי ישראלי אם לא אנטישמי להכפשת מדינת
      ישראל- לא רק בארהב אלא במיוחד באירופה
      יש להזכיר שמדינות אירופאיות רבות מממנות את ארגוני הטרור, ואת ארגוני ה "סיוע וזכויות אדם" מפוברקות שבחסותם מועברים מילוני יורו למימון מערכת החינוך הפלסטינית המחנכת את הדור הצעיר שישראל אחת דתה להעלם מהעולם בכוח החרב, היהודים הם חזירים וקופים, השהידים הרוצחים נערצים. המילה שלום כלל לא קיימת כפי ששם מדינת ישראל אינו מופיעה ב מפות הלימודים, והיעד הוא "שחרור פלסטין מהנהר ועד לים" ויש לעשות את באמצעות שפיכות דמים. רק לאחר שנים, לאחר שהביאו "לידיעתם" את תכנית הלימודים הודיע האיחוד האירופאי בלית ברירה לרשות הפלסטינית על כי עלול הוא להקפיא את מימון מערכת החינוך אם לא תפסק ההסתה.
      מאכזב שכול התומכים כאן במדינות אירופה המנוהלות עי השמאל הליבראלי, שלא לדבר על תמיכה בארגוני החרם (אלו שמקבל פרס ישראל דרש מהם להכביד את החרם על האקדמיה בישראל), תהלוכות השטנה בקמפוסים שאינם מאפשרים לנציגים ישראלים להציג את האמת- מתעלמים מעובדות אלה

  4. כרגיל אצל עוזי ברעם המאמר מעניין ומעורר חשיבה והעמקה. אכן יש הרבה מן המשותף במדינות המוזכרות במאמר, החל בהיחלשות עד כמעט היעלמות של הסוציאל-דמוקרטים, דרך אנטישמיות שמוסיפה להרים ראש עד עמדות אנטי ישראליות של השמאל והכל על רקע של מעמדו היציב והמתעצם של הימין הישראלי. לאור זאת ובגלל מורכבות וחוסר היציבות של הפוליטיקה הישראלית, גם תמיכת מדינות אירופה (תומכי ישראל האמיתיים כלשונו של עוזי) בישראל אינה מובטחת לעולם ועד.

  5. אני בהחלט מסכים זמדובר בניצחון, אבל דקיק. במסגרת הגל האחרון מנהיגים ימיניים, לאומנים, שחצנים כמו טראמפ וביבי, הפסידו את השלטון. אבל ממש לא בטוח שלא ישובו. אני מקווה שהמגמה תימשך.

  6. אני מסכים עם הניתוח של עוזי ורוצה להדגיש נקודה אחת שלא התייחסו אליה כאן בתגובות (גדעון). יש הבדל בין אנטישמיות לבין התנגדות למדיניות ישראל. בימין בישראל נוהגים לזעוק על כל הנגדות לכיבוש הישראלי וכל פעילות נגדו "אנטישמיות". רבים באירופה, בעיקר בשמאל, שאינם אנטישמים מתגדים למדיניות ישראל וזה לגיטימי.

    1. עזוב את זעקות הימין בישראל. לא בטוח שבאירופה מתרגשים מהן. אכן יש באירופה רבים שמתנגדים למדיניות של ישראל. וכן יש דוגמאות לכאלה שהם גם אנטישמים, ג'רמי קורבין למשל. אבל האם אתה יכול להביא דוגמה לגיטימית, לפחות אחת, למי שמתנגד למדיניות ישראל ואינו אנטישמי?

  7. מציע שלא נרד לרמה כזו.כל המתנגדים האירופאים למדיניותה של ישראל והם היפוך של אנטישמים.ליונל זוספאן הצרפתי,אנגלה מרקל ווילי ברנדט ושרדר הגרמנים מרטינז הספרדי.סנדרס האמריקאי.אבל מדוע נרחיק ראות מתנגדי מדיניותה של ישראל נניח בנושא ההתנחלויות והם ישראלים חשודים באנטישמיות?.הייתי עשרות פעמים בועידות בינלאומיות מטעם הכנסת היו שם התנגדויות אפילו להביא תוצרת חקלאית מההתנחלויות באנשים האלה לא היה זיק אנטי יהודי.ההיקש שביבי עשה שמי שאנטי ישראלי (בהגדרתו) הוא אנטישמי איננה נכונה.הימין האירופי ספוג באנטישמיות והשמאל ממש לא.אלא אם אנו מדברים על שמאל קיצוני נוסח אוניברסיטאות אמריקה.

  8. אתמול ראיתי שידור של טקס יום השואה. ראיתי את בנט נואם נהדר וממלכתי. ראיתי את ראש האופוזיציה ופניו באבל ולא בגלל יום השואה. מדובר בניצחון גדול. כאשר מנצחים בבחירות אפילו במעט, הישיבה ליד ההגה נותנת המון כוח.

  9. מקרון עם כל המיגרעות שלו הוא פי אלף יותר ראוי מגברת הימין הקיצוני.לצרפתים יש מזל. שם הימין עוד לא קיבל רוב.

  10. גם ברמה הלאומית וגם ברמה העולמית הדמוקרטיה, הליברליזם, הנאורות – תלויים על בלימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חוק הנאשם

מדוע חוק הנאשם בפלילים אינו סביר ואינו ראוי