כבר רוצים לחזור

ההשלכות של ברקזיט וקורונה על עתיד בריטניה
תמונה של דיויד
דיויד שולמן

ב-31 בינואר 2020 הגיעה חברותה של הממלכה הבריטית באיחוד האירופי לסיומה, וזאת לאחר 47 שנות חברות במוסדות האירופיים השונים.

הפרישה באה לאחר קיומו של משאל עם ב-23 ביוני 2016 שבו נשאלו אזרחי הממלכה הבריטית אם הם תומכים בהישארות באיחוד האירופי או בפרישה ממנו. תוצאות המשאל הכריעו ברוב של 4% בעד הפרישה, שזכתה לכינוי "ברקזיט", ותשעה חודשים לאחר מכן, במרץ 2017, הפעילה הממשלה הבריטית את סעיף 50 לאמנת ליסבון שעל סמך עקרונותיה פועל האיחוד האירופי ותהליך הפרישה יצא לדרך. ב-24 בדצמבר 2020 נחתם הסכם סחר מקיף בין האיחוד האירופי לבריטניה שהגדיר את יחסי הסחר בין שני הצדדים וב-31 בדצמבר 2020 הושלמה הפרישה הבריטית.

הסיבות לפרישה מהאיחוד האירופי נעוצות בעיקר בנסיבות פוליטיות שהחלו עוד בזמן שלטונה של מרגרט תאצ'ר בשנות ה-80 של המאה הקודמת. תאצ'ר התנגדה להגברת האינטגרציה הכלכלית והפוליטית של בריטניה באיחוד האירופי משום שראתה בכך פגיעה בריבונות הבריטית. יורשה בתפקיד ראש הממשלה ג'ון מייג'ור אמנם חתם על אמנת מאסטריכט, שהובילה להקמת האיחוד האירופי ב-1993, אך סירב לחתום על האמנה החברתית ועל אימוץ היורו.

המשבר הכלכלי של 2008 הוביל לחובות ממשלתיים של רבות ממדינות אירופה, לחששות לגבי היציבות של היורו, להתגברות ההגירה לבריטניה ולחשש בבריטניה כי היא תהפוך ליעד הגירה המוני הן ממדינות אירופה והן ממדינות העולם השלישי, אשר ניצלו את קרבתה של צרפת כדי לחצות לבריטניה באופן לא חוקי. החששות הובילו לעלייה של כוחות פוליטיים יורו-סקפטיים הן בתוך המפלגה השמרנית, שעלתה לשלטון ב-2010, והן מחוצה לה, בדמות מפלגת UKIP. ב-2013 הכריז ראש הממשלה קמרון על קיום משאל עם שיכריע בדבר נושא הישארותה של בריטניה באיחוד, ומשאל זה התקיים כאמור ב-2016.

לקראת משאל העם הובילו מתנגדי ההישארות בראשות בוריס ג'ונסון ומייקל גוב קמפיין שהתאפיין בדמגוגיה ואף שקרים. הם טענו כי ההישארות באיחוד האירופי תוביל להתגברות ההגירה לבריטניה הן של אזרחים אירופיים והן של תושבי עולם שלישי, שתושבי בריטניה משלמים מיסים לתחזוקה של בירוקרטיה ורגולציה אירופית שקובעת לבריטים כיצד הם יחיו וכי פרישה מהאיחוד תביא להחזרת הריבונות הבריטית. התומכים בפרישה התנערו מהעובדה כי האיחוד האירופי היה היעד העיקרי של היצוא הבריטי וכי חופש התנועה אפשר ליצואנים בריטים רבים לייצא ללא הגבלות פיזיות וכלכליות בדמות מכסים, ואף מהעובדה כי עובדים רבים בעלי השכלה אקדמית ומקצועית גבוהה, כגון רופאים, תרמו רבות להתפתחות הכלכלה הבריטית.

אחת התמונות הזכורות מקמפיין המתנגדים הייתה של האוטובוס הצבוע באדום שעליו הופיעה הסיסמה שהכריזה שהממשלה הבריטית מעבירה תשלום חודשי של 350 מיליון ליש"ט למוסדות האיחוד האירופי על חשבון השירות הרפואי הבריטי NHS, אמירה שהייתה שקרית לחלוטין.

ההשלכות הכלכליות של ברקזיט התממשו מיד עם הפרישה מאיחוד האירופי – בינואר 2021 נפל היקף היצוא לאירופה ב-45% בשל רגולציה קשוחה, בירוקרטיה חדשה ועיכובים בגבולות. כל אלה היו קשיים שלא היו קיימים קודם לכן עבור היצואנים הבריטים.

בד בבד עם ההשלכות הכלכליות הקשות שנבעו מברקזיט, גם למגיפת הקורונה שפרצה בעולם במרץ 2020 הייתה השלכה קשה על הכלכלה בבריטניה. הסגרים, הגבלות התנועה והבידודים שחלו בכל רחבי אירופה ובבריטניה עצמה פגעו בשרשראות האספקה ותרמו להחרפת המציאות הכלכלית של היצוא הבריטי והיבוא מהאיחוד האירופי. בסוף שנת 2021 היצוא הבריטי לאיחוד האירופי נפל ב-15.7%. המגיפה גם גרמה לכ-200 אלף אזרחים אירופים, רבים מהם בעלי השכלה גבוהה, לעזוב את בריטניה ובכך ליצור אובדן של כוח עבודה מיומן בהיקף נרחב.

לברקזיט יש גם השלכות פוליטיות מסוכנות שמערערות את היציבות הפוליטית שהושגה בצפון אירלנד. לפי הסכם הסחר נקבע כי צפון אירלנד תיחשב רשמית לחלק מאזור המכס הנפרד של הממלכה המאוחדת כולה, אך תיישם את תקנות המכס והרגולציה של האיחוד האירופי במשך ארבע שנים לאחר תום תקופת המעבר. במהלך תקופה זו הים האירי יהיה מחסום מכס בין צפון אירלנד לבריטניה.

העימות בסוגיה זו, שגם בימים אלה ממשיך להעסיק את הממשלה הבריטית והאיחוד האירופי, עורר חשש מהתעוררות שדים מהעבר בדמות עימותים מחודשים בין הקתולים והפרוטסטנטים. הסוגיה אף עוררה את זעמו של הממשל האמריקני, ששימש כמתווך בהסכם בצפון אירלנד, לא כל שכן את הנשיא ביידן, שהוא עצמו ממוצא אירי.

הנה על כן ניתן לראות כי הפרישה מהאיחוד האירופי לא רק שלא הועילה לבריטניה אלא פגעה בה קשות מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית כאחד. כיום בסקרים רבים עולה תמונה של מצביעים אשר מצטערים על הפרישה ואף תומכים בהצטרפות מחדש לאיחוד האירופי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

19 תגובות

  1. כמתבונן מבחוץ, הפרישה נראתה לי אז כמהלך לא הגיוני. השאלה היא האם יש בכלל סיכוי שבריטניה תחזור לחיק האיחוד.

    1. כרגע אין שום סיכוי זה בחזקת a done deal וגם הלייבור לא יעשה דבר בנושא אם יעלה לשלטון.
      הבריטים הצטרפו לאיחוד רק ב 1973 שנים אחרי שהוא קם והם לא יחזרו גם עוד שנים לא כל שכן שעתה חזרתם דורשת החלטה של רוב מוחלט של כל ה 27 החברות באיחוד האירופאי.

  2. אם הבריטים יבטלו את הברקזיט ויעיפו את ג'ונסון, עתיד גדול מחכה להם

    1. כנראה שכן. המפלגה השמרנית בראשות ג'ונסון היא מפלגה איומה ונוראה דומה בהקצנתה לליכוד פה. ג'ונסון עצמו אישיות בעל חוסר יכולת לומר את האמת באופן כרוני, לא מוכשר בניהול ענייני המדינה ונחשב לליצן.
      באשר לחזרה לאיחוד האירופאי ראה בתגובתי הראשונה. הנושא כרגע אינו על הפרק.

  3. אז לפי תשובתו של מר שולמן הנושא אבוד ולא תהיה חזרה בתקופתנו?

    1. לא. לא בשנים הקרובות. עד שלא תהיה הבנה עמוקה ומסקנות חד משמעיות שזו היתה טעות שום דבר לא ישתנה.
      תמיד אומרים שלהרוס הכי קל לבנות הכי קשה וזה חל פה.

      1. מר שולמן – לא תהיה חזרה מהברקזיט. יותר מזה – תהליך התפרקות הקהילייה האירופית (כיום 27 מדינות) כבר החל.

  4. בקיצור, את הנעשה אין להשיב. שום לקח מעשי אי אפשר להסיק מהמקרה. מנהיגים עושים טעויות ומעריציהם נוהרים אחריהם ונותנים גיהבוי לא מוגבל

    1. נכון לא פעם ראשונה וזו לא טעות זו טעות קולוסאלית שהמנהיגים שדחפו לזה ותומכיהם ידעו היטב את המשמעות של המהלך הזה. ציניות וחוצפה.

  5. אירופה המערבית והצפונית תשלם ביוקר על חוסר האחדות ואי פי וח יכולות לחימה

    1. לא בטוח כרגע הרעיון של האיחוד האירופאי מחזיק מעמד יפה .עם זאת הבעייה היא עם מדינות כגון פולין והונגריה שהן כבר אינן דמוקרטיות וזה מתנגש עם הרעיון של האיחוד האירופאי בשורה של סוגיות.

  6. כאשר אדם כמו ג'ונסון הוא המנהיג שהעם רוצה, התוצאות לא יכולות להיות טובות

  7. הבעיה היתה שההחלטה על היציאה מהאיחןוד האירפי היתה על רקע ריב בין מפלגות על השלטון ובכלל לא לגופו של עניין
    אופייני כיום בהרבה ארצות ובטח בישראל

  8. הברקזיט הוא חלק מתהליך של התפוררות אירופה
    מה שישפעה לרעה על חיי העולם

  9. לא היה ריב בין המפלגות זה בדיוק העניין בשתי המפלגות היו תומכים ומתנגדים זה היה עימות בין צפון אנגליה למרכז והדרום הצפון העני שתמך בפרידה והמרכז והדרום ובראשם לונדון שהתנגד לפרישה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן